ועכשיו - למבחן האמיתי של פיני גרשון
"לאורך רוב הקדנציה, מאמן מכבי ת"א שמר על פאסון, בעיקר כי זו לא היתה הקבוצה שלו. מהיום האחריות כולה עליו. מעתה רק הוא יעמוד מול חצי הביקורת". אהוד כהנים על מכבי של מחר
במשך כל הקדנציה הנוכחית שלו במכבי תל אביב, שמר פיני גרשון (באופן יחסי, כמובן) על פאסון. הוא לא האשים בפומבי את קודמו בתפקיד בבחירת השחקנים הכושלת, לא ירד באופן אישי על שחקניו, ונמנע גם מלריב עם ההנהלה (ואף אפילו גיבה אותה בכל הזדמנות).
נכון, היו כמה ניסיונות להיתלות בשופטים, בחוק הרוסי בשיטת הגביע המקומית או בפיינל פור, אולי כדי להכין את הקרקע לאיבוד אפשרי של האליפות, אבל לא יותר מכאלה שכבר התרגלנו אליהם. הוא אפילו התעלם קצת מהעקיצה של רובי בלינקו או מהביקורת של שמעון כספי.
כל זאת, כי ידע שבבוא היום יוכל, ובמידה לא קטנה של צדק, לטעון כי האחריות אינה כולה עליו. לא הוא בחר את השחקנים, הוא הרי בכלל לא היה כאן בתחילת העונה, הוא בסך הכל ניסה לתקן, ולא הצליח. וחוץ מזה, גם כשרצה, כבר היה מאוחר ולא נשארו שחקנים בשוק, או כסף להביא אותם. לא צריך לזלזל באופו אוטומטי בטענות כאלו.
אבל החל מהיום הכל נשכח, והאחריות שוב כולה עליו. מעתה הוא, ורק הוא, יעמוד באופן בלעדי מול חצי הביקורת. אין יותר שותפים להצלחה או לכישלון, אין יותר לחבר את מה ששבור. צריך לבנות מחדש. אין יותר ארויו, אין יותר פייזר או אלטון בראון, אפילו אין יותר מאנדי'ז. יש קבוצה לאמן, וכזו שהפעם רק הוא יבחר את מרכיביה.
עכשיו הגיע המבחן האמיתי, ופיני שוחה היטב בחומר. למצוא שחקנים זולים באופן יחסי, שנמצאים רגע לפני השיא ושיעשו במכבי את הפריצה הגדולה,
כפי שעשו האפמן, פארקר, וויצי'ץ' ופישר, ולצידם שחקנים משלימים ונטולי אגו כמו שארפ.
לשקם את מערכת היחסים בתוך הקבוצה, לנסות לאחד את ההנהלה המפולגת תחת הישגים ולא תחת ריבים עם התקשורת, להחזיר את כוח ההרתעה, ומעל לכל, לגרום למכבי לשוב ולהיות אחת הגדולות של אירופה. זה לא יהיה קל. לעבודה.
