האסיר פריניאן לעליון: תנו לי לעבוד במטבח
שרון פריניאן, שהורשע בקשירת קשר לרצח, עבד במשך שנתיים במטבח כלא רימונים. בעתירה לבית המשפט הוא טוען כי "מניעים זרים" הביאו להוצאתו מהמטבח למרות שהוא אסיר למופת. הוא גם דורש שיאפשרו לו להשתתף בבר-המצווה של בנו
בבקשה, שהוגשה על ידי עורכי הדין דוד יפתח, משה שרמן ודן ענבר, טוענים כי פריניאן
הוא אסיר טוב ומסיבה זה הוא הועסק במטבח הסגל של בית הסוהר במשך כשנתיים. לדברי הסניגורים, מדובר ב"עמדת אמון של ממש", משום שבעבודתו במטבח יש לו גישה לסכינים ולנוזלים רותחים.
לפני כחודש החליט שירות בתי הסוהר כי פריניאן ואחיו עודד - שהורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע בפרשת הרצח של העבריין פנחס בוחבוט - יעזבו את עבודתם במטבח. זאת, בעקבות כניסתו לתוקף של נוהל החדש האוסר על בני "משפחות פשע" לעבוד מחוץ למתקן הכליאה.
עורכי הדין טוענים כי בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את טענת פריניאן, לפיה מניעים זרים עומדים בבסיס ההחלטה. "יש ממש בטענת העותר", נכתב בהחלטה. "האסיר ואחיו עובדים זה שנתיים במטבח מתקן הכליאה ולא נשמעה כלפיהם שמץ של טענה". בית המשפט הסכים עם עורכי הדין והעריך כי הסיבה העיקרית להוצאתם מהמטבח נבעה מחשש השב"ס שהדבר ישמש את האחים בבקשתם לצאת לחופשות.
אולם בית המשפט המחוזי קבע כי למרות שדעתו לא דומה לדעת השב"ס, הוא לא מוסמך להתערב בהחלטה להעביר את פריניאן מהמטבח. זאת, משום שבהחלטת השב"ס לא נפל פגם המחייב התערבות שיפוטית או שההחלטה לא סבירה בצורה חריגה. בית המשפט אף קבע כי גם ההחלטה שלא להוציא את פריניאן לחופשת טקס בר-המצווה היא סבירה ואיננה מצדיקה התערבות.
"רק רוצה לרצות את העונש בכבוד"
בעקבות זאת ערערו הפרקליטים לבית המשפט העליון ושבו על טענתם כי "מניעים זרים" הובילו להוצאתו מהמטבח. "התנכלות לאסיר במסווה של הוראה כללית היא דבר שלא ייעשה ואין להשלים עימו. ההוראה הכללית תפורה למידותיו ומופנית כלפיו וכלפי אחיו בלבד. מדובר בשימוש ציני בחוק ובסמכות", נכתב בעתירה.
עורכי הדין הוסיפו בבקשתם כי פריניאן רק מעוניין לסיים לרצות את עונשו בכבוד ובאותה העבודה שבה הוא פעל במסירות ובאחריות במשך שנתיים, "אלא שגם את כבשת הרש נטלו ממנו", נכתב.
עוד נטען בבקשה כי גם ההחלטה שלא להוציא את פריניאן לטקס בר-המצווה של בנו היא שגויה, משום שפריניאן לא עתר לחופשה, אלא רק לצאת בליווי סוהרים. הם סבורים כי מדובר בבקשה "הומאנית" וסבירה, המאזנת בין המסוכנוּת לכאורה לבין החשיבות הגדולה של השתתפות אב בטקס החשוב ביותר לבנו.