שנה בלי רלף: בחזרה לאליפות האחרונה
במלוא שנה לפטירת המאמן האגדי, 'היסטוריוני' שב 21 שנים לאחור - לתואר האחרון בו זכה קליין ז"ל עם מכבי ת"א. מיקי ברקוביץ', קן בארלו ואלמנתו של קווין מגי נזכרים בימים ההם
שנה לפטירתו של רלף קליין ז"ל. היום (ו'), 7.8.2009, חל יום השנה האזרחי לפטירתו של המאמן האגדי. אחרי כל כך הרבה הישגים, נצחונות ותארים - קשה לשים את האצבע על אירוע השיא בקריירה שלו. האם זה הניצחון של מכבי תל אביב על צסק"א מוסקבה בווירטון? אולי הגביע האירופי בבלגרד? או מדליית הכסף של נבחרת ישראל בטורינו?
לכל אחד יש את הרלף שלו, ואת הרגע שינצור מהקריירה העשירה של גדול מאמני ישראל. מבלי להכתיר הישג כזה או אחר, בחרנו לחזור לאחור 21 שנים, לאליפות האחרונה בה זכה קליין ז"ל כמאמן מכבי. באופן סמלי, היה זה גם משחקם האחרון של שני שחקנים בצהוב, מיקי ברקוביץ' ומוטי ארואסטי.
"המשחק האחרון במכבי הוא אחד הזכורים לי ביותר", משחזר ברקוביץ'. "הכדור הגיע אליי בשניות הסיום ואני חיבקתי אותו חזק, עד שהעפתי אותו גבוה גבוה בשריקה האחרונה. זה היה כל כך מרגש. עברו 21 שנה, אבל יש לי הרגשה כאילו זה היה אתמול. לא תיארתי לעצמי שאעזוב את מכבי בגיל כל כך צעיר, ולראיה - המשכתי לשחק עוד שבע שנים".
על יחסיו עם קליין סיפר מיקי: "היו לי הרבה סדרות ותארים ביחד עם רלף. הוא היה המאמן הכי דומיננטי ששיחקתי עבורו. הזכרונות היפים ביותר שהיו לי - ממכבי באירופה, דרך מכבי בארץ ועד לנבחרת - קשורים ברלף בדרך כזו או אחרת. רלף תרם כל כך הרבה לספורט בארץ, כך שמאוד חשוב להנציח את דרכו. אנחנו עובדים על פרויקט, במסגרתו תוענק קרן מלגות לסטודנטים, דבר שמשלב את שני עיסוקיו העיקריים - חינוך וספורט".
מוולאדה דיבאץ ללבאן מרסר
מכבי תל אביב מודל 1987/88 הסתמכה בעיקר על קווין מגי והזר החדש קן בארלו, שהוחתם לאחר שניצח את הצהובים עם טרסר מילאנו בגמר האירופי ב-1987. הישראלים הבולטים היו דורון ג'מצ'י, ווילי סימס, מוטי דניאל ומיקי-מוטי.
קליין ושחקניו הודחו כבר בשמינית גמר גביע המדינה בידי הפועל תל אביב והגיעו לפיינל פור הראשון בתולדות גביע אירופה לאלופות. בחצי הגמר הם גברו על ולאדה דיבאץ ופרטיזן בלגרד, אך בקרב על התואר נכנעו זו השנה השנייה ברציפות למילאנזים 90:84.
מכבי, שאחזה אז ב-18 אליפויות רצופות, התייצבה לסדרת הגמרסל מול הפועל תל אביב - שנערכה בשיטת הטוב משלושה משחקים. סימס, אקס הפועל, הפציץ 24 נקודות, 4 ריבאונדים ו-4 אסיסטים הוכיחו אחרת, אבל זה כמעט שלא הספיק לקבוצתו. על הפרקט התפתחה דרמה ממשית - שלעולם תיזכר בזכות דבריו של רלף על שולחן המזכירות: "הפועל מסריח".
חצי דקה לסיום, כשמכבי ביתרון 73:76, איבד מגי כדור מתחת לסל. עמוס פרישמן הוציא מתפרצת, ג'ונתן דלזל וקארל איימוס סידרו חסימה וקלעי הקלאץ' האדיר לינטון טאונס ירה שלשה, 76:76. שלוש שניות לסיום ניסה סימס את מזלו מחצי מרחק והחטיא, אך מגי קלט את הריבאונד - התכופף, כמעט נפל - וקלע את סל הניצחון עם הבאזר, 76:78, 0:1 למכבי.
מלאני מגי, אלמנתו של קווין, אמרה ל-ynet: "רלף היה חלק בלתי נפרד משנותיו היפות ביותר של קווין במכבי. אם לדבר בשמו, קווין היה אומר שרלף היה מאמן גדול ואדם דגול, שהיה כיף גדול לשחק בשבילו".
והפעם - חיים זלוטיקמן
קליין וחניכיו הגיעו לאוסישקין עם המספריים בכיס, במטרה לגזור רשתות על גדות הירקון. אלא שלבאן מרסר וחיים זלוטיקמן הוליכו את האדומים ל-43:51 במחצית. מכבי נבנתה על הטריו ג'מצ'י (26 נקודות), מגי (26) ובארלו (25), שקלעו ביחד 77. לאחר שטאונס וג'מצ'י החליפו ביניהם שלשות, הכדור הגיע לברקוביץ', חמש שניות לסיום, בשוויון 84:84. מספר 9 זרק כדור קשתי, שהתגלגל על הטבעת וסירב להיכנס. הארכה.
הדרמה נמשכה, כשדקה לסיום העלה מרסר את הפועל ל-91:94, אחרי איבוד של ג'מצ'י. בארלו שוב צימק מהקו, אך לא פחות חשוב מכך - הוציא ממרסר את העבירה החמישית. 13 שניות מהבאזר ביצע דלזל עבירה על מיקי, שהעלה את מכבי ליתרון מהקו - 94:95. גמור? אליפות? לא כל כך מהר.
זלוטיקמן לקח את הכדור, חדר לסל והחטיא. סימס הדף את הריבאונד החוצה, כשעל השעון ארבע שניות. דלזל הכניס את הכדור - שוב לזלוטיקמן, שעבר את מיקי וזרק מעל ידיו של בארלו. הכדור קפץ, ולהבדיל מהזריקה של מיקי - נכנס. 95:96 להפועל, המשחק הסתיים.
גוזרים רשתות ביד אליהו
קשה להפריז בחשיבותו של המשחק השלישי והמכריע. רלף החליט להפתיע, כשהעלה בחמישייה את האיש השישי, מוטי דניאל, ששיתק את טאונס כמעט לחלוטין ועצר אותו על כמות דלה יחסית של 14 נקודות. האווי לאסוף ודלזל שמרו את הפועל בתמונה לאורך כל המחצית הראשונה ומכבי ירדה להפסקה ב-52:53 מינימלי.
בארלו קלע 31 נקודות והיה האיש של מכבי בהתקפה, כשעל ההגנה ניצח סימס עם לא פחות מ-5 חסימות. לקראת הסיום אפשר היה לראות את מה שיחסר כל כך לצהובים בהמשך הדרך - הלחימה של ארואסטי, שטס מצד לצד רק כדי לנסות ולחטוף מפרישמן את הכדור.
גם זלוטיקמן, בדומה לטאונס, הסתפק ב-14 נקודות - ולאדומים לא נותר למי לפנות בדקות הסיום. עשר שניות לתום המשחק, כשהניצחון והאליפות כבר הובטחו למעשה למכבי (91:99), קיבל מיקי את הכדור, האחרון שלו בצהוב אי פעם. הוא כידרר מסביב לפרקט ועם הבאזר שלח אותו לשמיים - אליפות אחרונה לצוות מיקי-מוטי-רלף במכבי.
איציק כהן, ג'מצ'י ומגי חוגגים בדרך לאליפות ה-19 ברצף (צילום: יוסי רוט)
"יש לי כל כך הרבה זכרונות מרלף וממשפחתו, הם תמיד יישארו בלבי", סיפר בארלו ל-ynet. "כשהגעתי לישראל ב-1987, הייתי לבדי והם פתחו בפניי את ביתם כאילו הייתי בן המשפחה.
רלף היה המאמן המושלם. הוא היה מעורה בכל הפרטים ואני זוכר שפעם אחת הוא כעס על אחד השחקנים שאכל יותר מדי לחם בארוחת הערב".
על עונתו הראשונה במכבי, שהיתה האחרונה של קליין, אמר בארלו: "זו היתה שנה יוצאת דופן בשבילי. לא העריכו אותנו ולא חשבו שנגיע לגמר האירופי, בייחוד אחרי שהודחנו מהגביע. הפועל היתה פייבוריטית לזכייה באליפות ורבים הצביעו על החסרונות שלנו, אך לא רלף! בתום הסדרה, לבאן מרסר סוף סוף הבין שהאליפות שייכת רק למכבי וחצה את הכביש".
אז מה אומר מרסר על המאמן היריב דאז? "מאוד נהניתי לעבוד עם רלף, הוא היה מהמאמנים הטובים שהכרתי, ותאמין לי, אני הכרתי לא מעט מאמנים. מאוד בלטה אצלו המהירות בה הוא ביצע התאמות באמצע המשחק. כשחקן הפועל המטרה העיקרית שלנו היתה לא לפחד ממכבי, וזה בדיוק מה שעשינו".
"היה מרגש מאוד לראות את רלף זוכה בתואר האחרון שלו במכבי", נזכר האוהד המושבע יוסי 'פוגה' פרידלר. "הוא, ביחד עם פיני גרשון, היו שני המאמנים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המועדון. את הרגע שבו הודיעו לי שהוא נפטר לא אשכח לעולם. עברנו הרבה ביחד. הדרך הטובה ביותר היא טורניר גדול, שיביא לכאן את הקבוצות הגדולות באירופה".
