האחות הקטנה
"אומרים שכדורסל הנשים אינטליגנטי, אבל בינתיים מצליחות השחקניות להטיח את הכדורים בקרש ולא יודעות את הא"ב של הענף". חצי גמר הגביע גרם לעמרי פולק לעבור לטניס. נשים
זה הרי לא מזכיר במאומה את המקבילה הגברית. ואני לא מדבר פה על היתרון הפיזי שיש לגברים, אלא על היכולת הפשוטה לקלוע צעד וחצי במתפרצת - ולא להטיח את הכדור בקרש ולהחטיא לגמרי את הטבעת.
מה קרה? רמלה נכנסה למומנטום והחלה לצמק את הפער, וכאן הגיעה הנקודה בה נבחנת אינטליגנציית השחקניות. אלו של נתניה טעו כמעט בכל החלטה וביצעו טעויות קריטיות, כאלו שכבר בגילאי הנוער אנחנו לא אמורים לראות. אי יכולת לשבור את הלחץ של רמלה, איבודי כדור טיפשיים ואחוזים נוראיים מהשדה (דבר ממנו סבלו שתי הקבוצות).
איך שחקנית מנוסה כמו ליעד סואץ-קרני מנסה להשתחרר מלחץ בפינה בעזרת מסירה קשתית למרכז, כזו שרק מחכה להיקטף בידי שחקניות רמלה? איך קבוצה שלמה (כולל המאמן) עומדת ומסתכלת על נעמי קולודני לוקחת את הכדור בשתי ההתקפות המכריעות ואפילו לא פוגעת ברשת בשני ניסיונות זריקה שונים?
זה לא כל כך קשה לקלוע מתחת לסל, או לפחות לפגוע בטבעת ולהשאיר
לחברותייך הזדמנות לקחת ריבאונד התקפה. ולמה לעזאזל להיכנס לסל ולעצור מתחתיו פעמיים, תוך שאת נותנת לשומרת הזדמנות לחסום אותך בקלות, במקום ללכת חזק פנימה ולסחוט עבירה שהיתה גומרת את המשחק?
יש לי בטן מלאה גם על כדורסל הגברים (לדעתי הוא הולך אחורה ככל שהשנים עוברות, גם באירופה וגם ב-NBA), אבל לפחות שם מצליחים לבצע פעולות בסיסיות - כמו לקלוע מתחת לסל ולעבור את החצי מול לחץ על כל המגרש. אבקש את סליחת בנות ליגת העל. עד שהן תלמדנה את הא"ב של הענף, אני הולך לראות טניס נשים. שם לפחות יש כמה שיכולות לעשות גם לגברים בית ספר.
