שתף קטע נבחר

לכבוד עצמאותנו: מטר מטאורים בשמים

זיקוקים אפשר למצוא גם בשמים: אלו הם המטאורים המרהיבים. השבוע יחול מטר המטאורים הראשון של האביב. הזדמנות טובה להבין מהו מטאור, כיצד הוא נוצר ומהי הדרך הטובה ביותר לתפוס אותו בשמים. הכינו את המשאלות!

בשבוע זה חלים יום הזיכרון ומיד לאחריו, בסמיכות כואבת, יום העצמאות, שסימני ההיכר שלו, מלבד השידורים החוזרים של גבעת חלפון, הם עשן המנגלים, פטישי הפלסטיק וזרנוקי הקצף, שבלעדיהם קשה לבטא שמחה אמיתית מהי, וכמובן זיקוקי הדינור המסמלים את שיאן של החגיגות בבמות הבידור השונות הפזורות תחת כל עץ רענן.

 

ובכן, זיקוקים אין רק בבמות הבידור: זיקוקים יש לנו גם לעתים בשמים בדמות מה שאנו קוראים מטאורים ובשמם העממי - כוכבים נופלים. אמנם הם אינם מרעישים ומבעיתים את חיות המחמד כמו זיקוקי הדינור, אך הם, ובמיוחד הבהירים שבהם, תופעה משובבת עין.

 

יש כמה לילות בשנה שבהם יש מספר גדול יותר מהרגיל של מטאורים, אלה הם מטרות המטאורים. השבוע יחול הראשון מבין מטרות המטאורים של האביב והקיץ - זהו מטר הלירידים, הקרוי כך כיוון שהוא נראה נובע מקבוצת הכוכבים נבל (Lyra).

 

מטר הלירידים אינו נמנה על מטרות המטאורים העשירים אך זהו מטר חביב המגיע אלינו לאחר הפוגה של כמה חודשים במטרות המטאורים. מטר הלירידים נמשך בדרך כלל בין ה-16 ל-25 באפריל והשיא צפוי השנה ביום חמישי, 22 באפריל בשעה 8 בערב שעון ישראל.

 

כאמור, מטר הלירידים אינו מטר עשיר במיוחד ובשעת השיא צפוי קצב של 18 מטאורים בשעה הנחשב דל יחסית, אם כי היו כמה מקרים בודדים בהן הקצב הגיע לכמה עשרות מטאורים בשעה.

 

גם שעת השיא עשויה לזוז בכמה שעות קדימה ואם היא אכן תזוז זה עשוי להועיל לצופים בקו האורך של ישראל כיוון שהדבר מקרב את שעת השיא למועד הזריחה של מקור המטר.

 

חשוב מאוד להדגיש שבשום מטר מטאורים אין לצפות למראה המזכיר גשם או זיקוקים אלא לקצב גדול מהרגיל של מטאורים במשך הלילה. במקרה של מטר הלירידים מדובר במטר שיניב למי שיצפה ממקום טוב כמה מטאורים בשעה.

 

שאלות ותשובות לגבי מטר מטאורים

 

מה מקורו של מטר המטאורים?

מקורו של מטר מטאורים הוא באבק שנותר במסלולו של שביט או אסטרואיד הנע סביב השמש. כשכדור הארץ חוצה את מסלול חלקיקי האבק, נלכדים חלקיקי האבק בכבידת כדור הארץ וכאשר הם נכנסים לאטמוספירה היא מתלהטת ומכאן תופעת המטאור (בשפת העם – כוכב נופל) שאנו מכירים.

 

מקורו של מטר הלירידים הוא בשביט תאצ'ר והמטאורים של מטר הלירידים נכנסים לאטמוספירה במהירות של 48 ק"מ לשנייה ורובם המכריע נשרפים כליל בגובה של עשרות ק"מ מעל פני האדמה.

 

מדוע קרוי המטר על שם קבוצת כוכבים?

מטר המטאורים מתרחש כאשר כדור הארץ חוצה אזור העשיר באבק שהותיר שביט במעברו סביב השמש (במקרה שלנו כיום – שביט תאצ'ר). בגלל חוקי הפרספקטיבה, מקום המפגש של כדור הארץ עם נחיל האבק נראה בנקודה מסוימת בחלל (כשם שפסי רכבת וחוטי חשמל "נפגשים" באינסוף) והמטאורים נראים כיוצאים מאותה נקודה.

 

נקודת המוצא של המטאורים (רדיאנט) קרויה על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה היא מצויה והמטאורים נראים יוצאים מתחומה. המטר הפעם קרוי לירידים, על שם קבוצת נבל (Lyra).

 

מהי קבוצת נבל?

קבוצת נבל היא קבוצה העולה מעל האופק המזרחי לקראת חצות בימים אלה. היא נראית בחודשי הקיץ ברום השמים. (לזיהוי קבוצת נבל בשמים אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).

 

קבוצת נבל היא אחת מקבוצות הכוכבים החשובות בשמים הצפוניים, לא בשל גודלה, אלא בגלל ששוכן בה הכוכב הבהיר ביותר בשמים הצפוניים – וגה. אף-על-פי ששם הקבוצה מתאר כלי נגינה, בכל האטלסים היא מאוירת כעיט האוחז בטפריו נבל.

 

שמו של הכוכב הראשי, וגה, הוא שיבוש שמו הערבי של הכוכב – הנשר הנופל (אל-נאסר אל-וק'יע), וזאת כנגד הקבוצה הסמוכה השניה – נשר, שהכוכב הראשי בה קרוי אלטאיר – הנשר המעופף.

 

העופות בשמים

קבוצות נשר ונבל הן חלק ממה שקרוי, "המשולש הגדול של הקיץ", הכולל גם את הקבוצה השלישית המכונה על שם בעל כנף – הברבור. שלוש הכוכבים הבהירים בקבוצה – וגה בקבוצת נבל, אלטאיר בקבוצת נשר ודנב בקבוצת ברבור, יוצרים משולש כוכבים בהיר הנראה מעל הראש בשעות הערב של הקיץ. המשולש הגדול של הקיץ בכלל והקשר בין ציפורים, נדידתן ואסטרונומיה יעמוד בלב פסטיבל נדידת הצפורים שיתקיים בפארק תמנע בין ה-29 באפריל ל-2 במאי.

 

האם מטאורים מסכנים את כדור הארץ?

לא. ככל שישמע מפתיע, רובם ככולם של המטאורים הם חלקיקי אבק שאינם שוקלים יותר ממאית הגרם. מהירות כניסתם המרשימה לאטמוספירה (במקרה שלפנינו 48 ק"מ לשניה) היא הסיבה לכך שאנו רואים אותם היטב, אולם הם נשרפים ומתכלים בגובה עשרות ק"מ מפני הקרקע.

 

מהם כדורי אש?

כדורי אש הוא הכינוי למטאורים בהירים במיוחד שנראים כמו כדורי אש. הם זוהרים, משאירים שובל ארוך באטמוספירה שלעתים נראה שניות רבות לאחר גוויעת המטאור. כדורי האש מלווים בדרך כלל בקריאות התפעלות רמות של הצופים בהם. הם גם הדבר הקרוב ביותר למראהו לזיקוק.

 

מהו ההבדל בין מטאור למטאוריט?

מטאור הוא שמה של התופעה הנצפית כאשר חלקיק אבק נכנס לאטמוספירה. אם החלקיק גדול דיו כדי לשרוד את המעבר באטמוספירה ומגיע לפני הקרקע, השריד קרוי מטאוריט. כאמור, הגודל האופייני של חלקיקים במטרות מטאורים קטן והם נשרפים כליל בגובה עשרות ק"מ.  

 

כמה מטאורים באמת רואים?

בדרך כלל נרשם הקצב בשעת השיא. במקרה שלפנינו הקצב הוא 18 מטאורים בשעה. קצב זה קרוי – קז"ש (קצב זניטי לשעה) והוא מבטא קצב תיאורטי, המנבא מה היה הקצב הנצפה לו מקור המוצא של המטאורים היה בדיוק מעל הראש (בזניט), בתנאים אופטימליים (חושך מוחלט, ללא עננים או אובך וללא ירח).

 

כך שככל שנקודת הרדיאנט קרובה לאופק או שתנאי הצפייה גרועים יותר מבחינת אובך וירח, מספר המטאורים קטן. יש גם לזכור שאנו לא יכולים לראות את כל כיפת השמים ולפי חוקי מרפי המטאורים המרשימים ביותר הם אלה המופיעים בדיוק בכיוון המנוגד לכיוון אליו אתה צופה בו באותו הרגע.

גשם של מטאורים (צילום: נאס"א)

 

האם הקצב החזוי של מספר המטאורים מדויק?

הקצב הוא סטטיסטי ומסתמך על תצפיות שנעשות במשך השנים ברחבי העולם. גם האגודה הישראלית לאסטרונומיה תורמת לתצפיות אלה המרוכזות בחטיבת המטאורים הפעילה באגודה.

 

לעתים יש חריגות בקצב הצפוי, או שהמטר חלש מכפי שצפוי או שקיימות התפרצויות (לדוגמה, בשנת 1982 נצפה קצב של 90 מטאורים בשעה במטר הלירידים).

 

יש לזכור כי מדובר בחלקיקי אבק שהועפו משביטים במהלך תנועתם סביב השמש וכי כל שינוי בפעילות השביט גורם לשינוי בקצב האבק המשתחרר ממנו למסלול.

 

במקרים קיצוניים, כמו במטר הלאונידים המפורסם, הקצב עשוי לעלות עד לכמה אלפי או עשרות אלפי מטאורים בשעה (במקרה של מטר הלאונידים העלייה בקצב היא במחזוריות הדומה לפרק ההקפה של שביט המקור את השמש).

 

ככל שאנו צופים במטרות מטאורים שנים רבות יותר וככל שהידע שלנו לגבי שינויי הקצב של המטאורים במשך השנים גדל, אנו יכולים למפות את שכיחות האבק במסלול השביט ולהגיע למידע מדויק יותר לגבי שעת השיא, הקצב הצפוי ואפילו לחזות באם במטר מסוים עשויה להיות התפרצות.

 

מהיכן אפשר לצפות?

מטר מטאורים הוא תופעה הנראית בכל חצי כדור הארץ המצוי בשעת לילה שבו נראית קבוצת הכוכבים שהיא מקור המטר, לכן אפשר לצפות במטר מכל מקום. המגבלה היחידה היא תאורת העיר אשר מפריעה לתצפיות אסטרונומיות בכלל ולמטרות מטאורים בפרט.

 

לכן, רצוי להתרחק ממקומות יישוב וממקומות מוארים. ככל שאנו מתרחקים מקום יישוב, יגדל מספר המטאורים אותם נראה ומומלץ לצפות הרחק ממקום יישוב, במקומות בהם האופק (בעיקר הצפון-מזרחי) נקי מהסתרות.

 

מתי לצפות?

במקרה של מטר הלירידים שיאו של המטר צפוי, לצערנו, רק ביום חמישי בשעות היום. נקודת הרדיאנט וקבוצת נבל זורחות לקראת השעה 10 בערב ולכן אפשר לראות מטאורים מתחילת הערב אך אז הירח יפריע והרדיאנט יהיה נמוך מעל האופק. לכן, רצוי לצפות לאחר חצות ולקראת הבוקר, כאשר נקודת הרדיאנט גבוהה בשמים, והירח שקע.

 

לאיזה כיוון לצפות?

בשעות הערב אפשר להביט לכוון צפון מזרח, לכיוון זריחת הרדיאנט. ככל שהזמן עובר נקודת הרדיאנט עולה גבוה יותר בשמים. בעיקרון, ההמלצה הטובה ביותר היא לשכב על הגב, להביט לכיוון מרכז השמים (ולנסות להישאר ערים...).

 

האם צריך משקפת או טלסקופ?

ממש לא. המטאורים חוצים את השמים במהירות ולכן אי אפשר לכוון אליהם משקפת או טלסקופ, מה גם ששדה הראיה של מכשירים אלה קטן מלהכיל את כל מסלול המטאור ואפילו לא את חלקו הקטן.

 

ואם לא ראינו כלום? 

ראשית, יש עוד כמה מטרות מטאורים בשנה וחלקם עשירים יותר, כך שתמיד תהיה הזדמנות נוספת. בכל מקרה, בכל לילה יש מספר רב של מטאורים ספורדיים שאינם קשורים לשום מטר.

 

הדרך לזהותם היא על ידי כיוון תנועתם (זכרו – לכל המטאורים השייכים למטר מסוים נקודת מוצא משותפת), כך שהסיכוי שמי שיביט למעלה במשך כמה שעות ולא יראה מטאורים כלל – קלוש. אבל, אם כלו כל הקיצין ונותרתם ערים עד הבוקר, שווה להביט לכיוון מזרח ולצפות בכוכב הלכת צדק או להמתין לזריחה שתמיד מרגשת.

 

איך אפשר לצלם?

בעיקרון, צילום מטאורים עשוי להיות קל יחסית. לשם כך יש להציב מצלמה בעלת עדשה עם שדה ראיה גדול ככל האפשר (לכל היותר 50 או 75 מ"מ) על חצובה ולכוונה לכיוון מסוים (רצוי לכוון הרדיאנט), לכוון את רגישותה לרגישות המרבית, ולהשאיר את הצמצם פתוח לפרק זמן ארוך, נניח כשעה, ולקוות שבמשך פרק הזמן הזה יחצו מטאורים את שדה הראיה.

 

כמובן שיש לבחור מקום חשוך ביותר אחרת תאורת הרקע "תשרוף" את התמונה בפרק הזמן הקצר. אזהרה: השמחה עשויה להיות מוקדמת מדי – כאשר נראה את התמונה נבחין בהמון פסים, אלו לא מטאורים אלא כוכבים שבגלל תנועתם המדומה על כיפת השמים במשך זמן הצילום הם נראים כפסים ולא כנקודות אור. אם היו מטאורים בעת הצילום, הם יראו כפסים החותכים את מסלולי הכוכבים.

 

מה בקשר לבקשת משאלות?

אני אישית לא מאמין בזה, אבל אפשר לבקש. לנסות לא מזיק ובמדינתנו הקטנה רווית הצרות, חוששני שגם המטר העשיר ביותר לא יספיק למילוי כל המשאלות.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

 

ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים