מטר מטאורים מרהיב
היום לפנות בוקר ומחר בלילה יתרחש בשמים מטר מטאורים מרהיב, שבשיאו יגיע לקצב של 85 מטאורים בשעה! בהמשך השבוע התקבצויות מעניינות בשמים של כוכבי הלכת נוגה וצדק
בבוקר יום חמישי, 6 במאי, יגיע לשיאו מטרמטאורים הקרוי אטא אקווארידים. אקוואריוס הוא שמה הלטיני של קבוצת דלי שנקודת המוצא שלה סמוכה לכוכב המצוין באות היוונית אטא.
מטר זה הוא אחד העשירים ובשיאו הוא עשוי להגיע לקצב של 85 מטאורים בשעה. הוא נמשך כשבוע, מה-1 עד ה-8 במאי, כאשר השיא יערך מחר לפנות בוקר. העת הטובה ביותר לצפות בו היא בין רביעי לחמישי בלילה וגם בלילה שלאחר מכן.
בעת השיא הירח יהיה מעט אחרי הרבע האחרון שלו וימצא בקבוצת גדי הגובלת בקבוצת דלי - לכן אורו יפריע לצפייה במטר. נקודת המוצא של המטר עולה מעל האופק המזרחי כשעתיים לאחר חצות ומותירה למעשה זמן מועט בלבד לצפות בשיאו של המטר.
מקורו של המטר הוא בשביט המתורסם "שביט האלי". זהו השביט הראשון שהתגלה אופיו המחזורי. היה זה התוכן האנגלי אדמונד האלי שגילה זאת בסוף המאה ה-17.
מטר האטא אקווארידים מאופיין בשיאים המגיעים אחת ל-12 שנים בערך, כאשר השיא הנוכחי אמור להראות בין השנים 2008 ו-2010. חלקיקי האבק היוצרים מטר זה נכנסים לאטמוספירה של כדור הארץ במהירות של 66 ק"מ לשניה ולפיכך זהו גם אחד ממטרי המטאורים המהירים ביותר.
המטר מאופיין גם במטאורים בהירים מאוד שחלקם משאירים שובלים הנראים בשמים שניות רבות לאחר כניסת המטאור לאטמוספירה. לכן הוא נחשב למטר מרהיב, אם כי יש לקחת בחשבון את ההסתייגויות שציינתי – הירח הקרוב ושעת הזריחה המאוחרת מאוד של נקודת המוצא יגרמו לכך שמספר המטאורים שייראו בפועל יהיה קטן יחסית, אולם המטאורים שייראו בהחלט יצדיקו את הציפייה (לקריאה נוספת על הצפייה במטר מטאורים).
התקבצויות כוכבים בשמים
בסוף שבוע זה וכן בתחילת שבוע הבא יזדמנו לנו כמה התקבצויות מעניינות בשמים. ההתקבצות הראשונה והמעניינת תהיה של כוכב הלכת נוגה עם צביר הכוכבים הפתוח NGC1746 בקבוצת שור.
את נוגה קל מאוד לראות מיד לאחר השקיעה, כאשר שמי הערב עדיין מוארים - הוא נראה מעל האופק הצפון מערבי כשהוא בוהק ואי אפשר לטעות בו.
נוגה מתרחק מהשמש והוא הולך ומתמעט, כשבימים אלה הוא נראה מלא כמעט. ביום ראשון, ה-9 בחודש יימצא נוגה בתחומי הצביר הפתוח NGC1746 בקבוצת שור (זהו גרם השמים מספר 1746 בקטלוג NGC).
צביר זה הוא צביר כוכבים בהיר מאוד ואפשר לראותו גם בעין בלתי מזוינת כאשר הוא מצוי ברום השמים. גודלו הזוויתי גדול מאוד והוא מכיל כמה מאות כוכבים שעשרות מהם נראים במשקפת שדה.
ההתקבצות תתרחש בשעות היום, אז יהיה קשה להבחין בכוכבי הצביר, אך בשעות הערב עם רדת החשיכה, נוגה יהיה בקצה הצפון-מזרחי של הצביר.
כיוון שנוגה קרוב מאוד לשמש הוא קרוב לאופק עם רדת החשיכה וקשה לראות את הכוכבים בסביבתו ללא משקפת או טלסקופ קטן. לכן כדאי לסרוק את האזור שבו מצוי נוגה במשקפת שדה או בטלסקופ קטן לקראת תום הדמדומים, כאשר האופק המערבי נקי.
גודלו הזוויתי של הצביר הוא ¾ מעלה, קצת גדול יותר מגודלו הזוויתי של הירח המלא. גילו מוערך בכ-200 מיליון שנים. אפשר לצפות בנוגה במשקפת יום לפני ההתקבצות ויום אחריה, ולראות את תנועתו על פני כיפת השמים ביחס לכוכבים.
הירח ימצא ברבע האחרון שלו ביום חמישי, 6 במאי, ולמחרת הוא יחלוף 4 מעלות צפונית לכוכב הלכת נפטון, הרחוק ביותר מבין שמונת כוכבי הלכת שנותרו לאחר הדחתו של פלוטו, המצוי בעת זו סמוך לגבולה המערבי של קבוצת דלי.
צדק ושבתאי
הירח ימשיך במסעו מזרחה ויחלוף כמה מעלות צפונית לכוכב הלכת צדק ב-9 במאי וכמה שעות לאחר מכן גם צפונית לכוכב הלכת אורנוס. צדק זורח בימים אלה לאחר חצות והוא מצוי יחד עם כוכב הלכת אורנוס בקבוצת דגים (לזיהוי קבוצת דגים בשמים אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).מי שהתגעגע לצדק יכול בהחלט להתחיל לצפות בו ובארבעת ירחיו הגדולים הנראים היטב במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים. אך מי שמתעצל להשכים קום יכול להסתפק במאדים, המצוי סמוך לגבולה המזרחי של קבוצת סרטן, בואכה קבוצת אריה.
כמובן שאפשר לצפות גם את שבתאי, שר הטבעות, הנראה בזניט עם החשיכה, סמוך לגבולה המערבי של קבוצת בתולה עם קבוצת אריה. טבעותיו של שבתאי הולכות ומתעבות עת שהוא מתרחק ממישור הקפתו של כדור הארץ את השמש. אפשר לראות את הצל שהן מטילות על פניו של שבתאי המופיע כפס כהה דק שנמתח על פניו.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
מומלצים
