תיאוריית הכשל

במקביל להטיות של "פייק ניוז" - תיאור של אירועים או עובדות שלא באמת קרו ‑ ישנה תופעה מסוכנת לא פחות ועתיקה לא פחות והיא כשל לוגי. כשל לוגי קורה כאשר נאמרת אמירה שממבט ראשון נשמעת נכונה, ולעיתים אף מבוססת לכאורה על תיקוף מדעי, אך למעשה יש בה הטעיה (מכוונת או אקראית).

שלום רוזנפלד, מי שהיה העורך המיתולוגי של מעריב, כתב בהומור כבר לפני עשרות שנים את השרשרת הבאה: אין טעם לחיים בלי חירות - אין חירות בלי דמוקרטיה - אין דמוקרטיה בלי מפלגות - אין מפלגות בלי עסקנים, ומכאן המסקנה - אין טעם לחיים בלי עסקנים... לכאורה זהו טיעון נכון, שכן כל משפט נגזר מקודמו. מדוע זה כשל? ובכן, זה מה שנקרא "כשל של זוטות". אתה אומר משהו נכון, אך הוא תוצר לוואי זניח שלא נוגע למהות העניין. גזען לבן בארצות־הברית ניסה להסביר מדוע נכון ליצור הפרדה מלאה בין לבנים ושחורים וכך הוא אמר: בני אדם הם כמו ציפורים, וכמו שציפורים מתרועעות ומזדווגות רק עם הזן שלהם - כך גם טבעי שיעשו בני האדם. מדובר כמובן על כשל שכן אין למעשה שום בסיס להשוואה בין המשל לנמשל, ואכן ענה לו מי שענה כך: מדוע קבעת שבני אדם הם כמו ציפורים? אני קובע שבני אדם הם כמו כלבים, כלבים כידוע מתרועעים ומזדווגים בשמחה עם כל הגזעים וכל הצבעים. האמירה כי הדבר הזה הוא כמו הדבר ההוא מוצגת לעיתים קרובות כהנחה גם כשאין כל בסיס לאותה השוואה.

בשיח הפוליטי טמונים סוגים שונים של כשלים לוגיים.

כשל מאוד אופייני בשיח זה הוא כשל המציג כל דבר כדיכוטומיה - אתה בעד א' או בעד ב'? (אתה בעד ההתנתקות או נגדה? אתה בעד פתרון שתי המדינות או נגד?) מי אמר ששתי האפשרויות המוצגות מכסות את כל מרחב האפשרויות? אולי ישנן אפשרויות נוספות? פוליטיקאי אוהב להציג את שתי האפשרויות כשאלה רטורית, הוא מציג לשומעים שתי אפשרויות, האחת אבסורדית לחלוטין והשנייה היא זו שבה הוא עצמו תומך. המסקנה של השומעים אמורה להיות מתבקשת. כשל נוסף הוא פנייה לסמכות - דבר מסוים הוא נכון היות ומישהו מפורסם גם חושב כך. לצערי, מגיל קטן מחנכים אותנו לא לחשוב באופן ביקורתי. מטיפים לנו לקבל טיעונים כי "המורה אמרה" או "הרופא אמר" או "אפילו כתוב בעיתון ש..." כשל דומה הוא כשל המתבסס על אמירה כמו "כולם יודעים ש" או "הרוב חושבים כך". מי אמר שהרוב צודק?

כשל הפוך הוא כשל שבו אנחנו מבטלים הסבר של בר סמכא היות והוא עשה משהו רע (לא נאמין להסבר מדעי של פרופסור לכימיה בדבר מבנה המולקולה כי הוא בגד באשתו). כשל מאוד נפוץ נובע מחזרה שוב ושוב על אותה אמירה, דבר שגורם לאנשים להשתכנע באמיתותה גם אם אין לה כל בסיס או הוכחה. כשל נוסף נקרא "איש קש" - הטוען נטפל למישהו שלישי היות וקשה לו להאשים ישירות את הצד השני. לדוגמה: "ידוע שאתה ידיד של X ,X כבר נכשל בזמנו וזו ההוכחה שגם אתה לא תצליח". יותר מכך, הפוליטיקאים מסתמכים על נטייה של הציבור לרצות ולהאמין בעתיד ורוד ולכן מרבים להבטיח דברים מבלי שיש להם יכולת להסביר כיצד ישיגו זאת ("נוסיף מיליארדים לבריאות", "ננצח את חמאס"). דוגמאות אלה מייצגות רק חלק מהכשלים הלוגיים. פוליטיקאים מרבים להציג טיעונים לכאורה משכנעים, אך כאלה שיש בהם כשל לוגי מובהק. הם מסתמכים על ההנחה כי אם ידברו בביטחון אזי השומע לא יבחין בכשל. מומלץ אפוא לכל מי שמתעניין לא רק באנשים העומדים לבחירה, אלא גם בעמדותיהם, לבחון את טיעוני המתמודדים תוך חשיבה ביקורתית ואיתור הכשלים הלוגיים של אותם הטיעונים. ¿