הם אולי לא הכי הרשימו, אולי לא הכי ריגשו או הביאו בשורה חדשה לעולם הקולנוע, ועדיין: שמות של זוכי האוסקר ה-83 יישארו לנצח חקוקים בארכיוני הוליווד. אף אחד לא יודע מי היה הסגן של נפוליאון (גנרל קלבר, למי שהספיק לשכוח) וכמו בכל תחרות, גם פה זוכרים רק את מי שניצח.
הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
מבקר הקולנוע של ynet, שמוליק דובדבני, דווקא זוכר את כולם - מנצחים ומפסידים, מהמאה שעברה וזו הנוכחית - והוא יודע גם מה ייצא עם הפסלונים המוזהבים ביום ראשון הקרוב בבוורלי הילס. חושבים שהוא טועה? אל תחששו להמר נגדו.

ברוכים הבאים לטקס האוסקר (צילום: AP)
אמנם "הרשת החברתית" הוא סרט ראוי יותר ומייצג של תקופתנו, ו"קר עד העצם" הוא הטוב שבמצבת המועמדים, אך פה מדובר בחומר שממנו עשוי הפסלון המוזהב. דרמה בריטית מכובדת ומוקפדת מכף רגל ועד ראש, שמביאה סיפור סוחף של ניצחון מזהיר.
מריצים לאחור לקראת האוסקר:
אם עד מועד חלוקת פרסי איגוד הבמאים האמריקאיים נדמה היה שהאוסקר בכיסו של דיוויד פינצ'ר, באה זכייתו של הופר האלמוני יחסית בפרס וטרפה את בורסת ההימורים. רק שש פעמים במהלך 63 שנות קיומו, לא עלה בידי הזוכה בפרס זה לקצור גם את האוסקר, והסטטיסטיקה לפיכך פועלת לזכותו של הנ"ל.

תפר גלימות, עכשיו לחליפות. הופר (צילום: רויטרס)
הגיהינום יקפא לפני שהפסלון יישמט מידיו של פירת', שכבר זכה בכל פרס אפשרי על משחקו המעולה כמלך אנגליה המגמגם, ג'ורג' השישי. כל המועמדים האחרים בקטגוריה זו מוזמנים להגיע רק כדי לפרגן וליהנות מהבוּפה. ארבע שנים אחרי זכייתה של הלן מירן בפרס על גילום דמותה של אליזבת השנייה ("המלכה"), עתיד לקטוף אותו מי שמגלם את אביה.
גם כאן מדובר בהימור בטוח. אלא אם חברי האקדמיה הספיקו לצפות בהופעתה המביכה באמת בקומדיה הרומנטית "קשר לא מחייב" לפני ששלחו את טופסי ההצבעה שאמורים היו להגיע עד יום שלישי האחרון. זכייה ראויה, על כל פנים, ותמיד נוכל לומר שהנה, נציג ישראלי בכל זאת זכה בפרס.

פורטמן ב"ברבור שחור". על הבמה
מסוג התפקידים שנשארים איתך גם אחרי שהסרט עצמו נשכח. הופעה ססגונית ווירטואוזית של השחקן, שכבר כיווץ והרחיב את מימדי גופו בעבר לפי דרישות התפקיד. כידוע (ע"ע רוברט דה נירו ב"השור הזועם"), הוליווד נוהגת להוקיר בפסלון מזהב את כמות הקילוגרמים ששחקן השיל או העמיס. את האוסקר בקטגוריה זו היינו בכל זאת מעניקים לג'פרי ראש ("נאום המלך").
זו כנראה הקטגוריה בעלת פוטנציאל ההפתעה הגדול ביותר השנה. מליסה ליאו ("פייטר") היא אמנם הפייבוריטית, שחקנית מעולה שהיתה מועמדת בעבר (על "נהר קפוא"), אבל פה מקליד מי שזוכר כיצד אנה פאקווין בת ה-11 חטפה את האוסקר מווינונה ריידר המועדפת ב-1993, על הופעת הבכורה המרשימה שלה ב"הפסנתר".

סטיינפלד עם ג'ף ברידג'ס. ילדה עם אומץ אמיתי
ההיסטוריה, רבותי, עשויה לחזור כאן על עצמה, כלבים וילדים, אתם יודעים, מה גם שקשה להתעלם ממשחקה של מי שבגיל 13 מחזיקה נתח נכבד מהסרט על כתפיה.
אחרי ההתעלמות הרועמת מ"האביר האפל", השמטתו המתריסה ממצבת המועמדים לפרס הבימוי השנה, וזכייתו לאחרונה בקטגוריה המקבילה בטקס איגוד התסריטאים - קשה לראות את חברי האקדמיה יורקים שוב בפרצופו של אחד מילדי הפלא שלהם. מה גם שישנם מי שסבורים שהתסריט האווילי והנבוב שכתב הוא לא פחות מתצריף פילוסופי מורכב ועמוק. אנחנו מצדנו היינו מעדיפים לראות את מייק לי ("עוד שנה") אוסף את הפרס.
לא בדיוק תסריט מעובד (הוא נכתב במקביל לספרו של בן מזריץ', עליו הוא לכאורה מבוסס), ועדיין. "הרשת החברתית" הוא קודם, ובעיקר, סרט כתוב לעילא. המועמדים האחרים בקטגוריה זו מתבקשים שלא לטרוח על הכנת פתקי תודה.
זוהי מועמדותו התשיעית במספר של הצלם הבריטי המעולה, יד ימינם של האחים כהן. האם גם הפעם יצא בידיים ריקות?
פרסי איגוד הצלמים האמריקאיים מנבאים שכן (הזוכה היה וולי פיסטר על "התחלה", אם כי דיקינס זכה שם בפרס על מפעל חיים), נטיית הלב אומרת אחרת.
מלחין חביב האקדמיה שטרם זכה לאחוז את הפרס. ועם זאת, ייתכן שחברי האקדמיה יתגלו כנועזים יותר ויעניקו את הפרס לטרנט רזנור (מ"ניין אינץ' ניילס”) ואטיקוס רוס על הפסקול המוערך והפחות דרמטי של "הרשת החברתית".