הלכתי לקבל פרס, תכף אשוב
פסטיבל הסרטים של הוליווד הוא אירוע די זניח, אבל טקס הפרסים שלו משך לא מעט סלבריטאיות שכנראה הסתדר להן לקפוץ לשם בין השופינג לג'ים. ככה זה גם נראה
מריסה טומיי, שבדרך כלל סוחפת בצונאמי של לבוש מזעזע את המיגרנה היישר לראשה של המעצב(נ)ת, היתה חייבת להידחף ראשונה בתור וגרמה למעצב(נ)ת לבהות בה כמה שניות כדי שתוכל להבין מהו המיצג שעומד מולה. משום מה נדמה היה למעצב(נ)ת שמדובר בשיפור מה. אמנם השיער מבולגן ברמה של "יצאתי מהבית בתחושה ששכחתי משהו אבל אני לא זוכרת מה. אה כן, שכחת להסתרק", אבל השמלה במבט ראשון כמובן נראית חביבה. במבט מעמיק מתגלות זוועות קטנות: שמלה שמתאמצת להיות שיקית אבל יוצרת מראה של שכבות לא מוגדרות ושאריות בד שהוצמדו כאילו באופנתיות כדי להסתיר דדיים. בקיצור, מראה מרושל עד כדי פשע קל. למזלה של המעצב(נ)ת מדובר בצבע שחור, אז היא לא נחרדת עד כדי שימוש בפרוזאק.

זוועה, אבל לפחות בשחור. מריסה טומיי
וצרות, כמו שאומרים, באות בצרורות. זואי דשנל המתוקה, שעושה בושות כמעט בכל פגישה עם המעצב(נ)ת, בחרה בשמלה בוורוד בהיר בגזרת בלון שיצא לו האוויר. גזרה הדוקה יותר היתה עושה עמה חסד ולא יוצרת מראה מנופח באזורי ישיבה מסוימים. אבל ניחא, עוד אפשר לסבול את הקפלים ואפילו את הכתפיים המוגבהות, מזל שהשיער מסתיר. אפילו הגרביונים השחורים שהמעצב(נ)ת כל כך סולדת מהם עוד עוברים. אבל הנעליים? מדבקת המרשמלו ופרחי הפימו שזמנם עבר מזכירות למעצב(נ)ת מסיבות בת מצווה מתקתקות עד גועל, הכוללות שמלות תפוחות שרוולים ושיער בתלתלים. מישהו ראה את שקית ההפתעות שלה?

מזל טוב על הבת מצווה. זואי דשנל
לא ברור אם דיאן קרוגר בודקת שמלות כלה או מנסה לסנוור. שמלה לבנה חסרת צורה שאליה מחוברת עוד פיסת בד שמנקה את הרצפה מאחוריה היא לא בדיוק שמלה לאירוע. היא בעצם לא בדיוק שמלה. אם אצל טומיי חסכו בבד, אצל קרוגר יש שימוש בבד מיותר. מילא השעמום ששורר במעלה השמלה, הזוועה האמיתית היא החלק התחתון. במקום לחשוף רגליים נפלאות קרוגר בחרה בגזרה לא מחמיאה, ונראית כמו מישהי שלבשה שק להנאתה. עכשיו תקשיבי: נעליים שיש להן שרוכי קשירה שאמורים להיות כרוכים סביב השוקיים ולגרום להן להיראות ארוכות, לא מתאימות לשמלה ארוכה, בטח לא כשהקשר הוא על הקרסול ויוצר מראה של רגליים קצרות. אגב, גם לך, כמו למריסה טומיי, החביאו את מברשת השיער?

לא חבל על הבד? דיאן קרוגר
המעצב(נ)ת מבקשת לנצל במה מכובדת זו לפנייה אישית אל ג'וליאן מור ולבקש ממנה, מה זה לבקש, להתחנן בפניה שבפעם הבאה, רגע לפני שהיא רוכשת שמלה, שתשאל מישהו שעומד לידה אם זה מתאים לה. אם היא רק היתה עושה זאת במקרה הזה, היתה ודאי מצילה נפשות רבות. לפחות את זו של המעצב(נ)ת. אם יש לך עור בהיר, למה לכל הרוחות את בוחרת בצבע שלא רק מזעזע אלא גם עושה אותך שקופה? בדים המשנים את צבעם בהדרגה ייראו עלייך טוב רק אם השינוי לא יהיה כל כך משמעותי בין הצבע הבהיר לכהה, או לחילופין הגוון המשמעותי יתאים לך בכל רמת חשיפה לאור. בצער רב מודיעה המעצב(נ)ת שחוץ מכאב ראש, השמלה גם עושה לה חשק לסושי סלמון. גם הכתפיים המנופחות, החגורה בצבע תואם ושקיפות הבד לא תורמות למצב. והנעליים. אוי, הנעליים. הן מהוות בעיטה אחרונה אל ראש רשימת המתלבשות הגרועות של הערב.

קטסטרופה אחת ענקית. ג'וליאן מור
מעולפת למחצה פנתה המעצב(נ)ת מסושי סלמון מור לכיוון אחר. ושם, להפתעתה הגדולה, פגשה באחת מיקירות רשימת המתלבשות הגרועות, קייט בקינסייל. הפעם היא בחרה בשמלה א-סימטרית שחושפת זרוע שזופה ומחוטבת ועוד זוג רגליים שהולכות יחד עם המחמאות. סוף סוף יש אלמנט של הידור. השיער המורם מעניק לה מראה קצת זול אמנם, אבל השמלה מחפה על כך. אולי תהא זו דוגמה עבור מור שתלמד שאפשר להשתפר. המעצב(נ)ת כוססת ציפורניים בתקווה.

סופסוף הצליח לך! קייט בקינסייל
ואחרונה חביבה, היישר מרשימת הנעליים המזוויעות, היא הילארי סוונק שלאחרונה נהנית לחשוף את צדה האחורי, כפי שעשתה אצל ג'יי לנו. במקרה הזה משהו בלבוש לא בדיוק מסתדר עם האירוע. ראשית, התסרוקת. לכאורה היא אמורה לתת מראה נקי, אך בפועל היא מעבירה את התחושה שלא היה לה זמן להשקיע ולכן היא הסתרקה לאחור, השפריצה מייצב שיער ויצאה. השמלה עצמה חושפת גזרה נפלאה, אבל המעצב(נ)ת חשה בויבראציות של שעת כושר: החלק העליון של השמלה מזכיר לה לחלוטין גופיית אירובי מושקעת, והמחשבה הראשונה שעוברת בראשה של המעצב(נ)ת כשהיא רואה את הנ"ל היא שהלבוש היה מתאים יותר לאירוע ספורטיבי מאשר לטקס פרסים. אין ספק שאם המעצב(נ)ת היתה מגיעה עם בנעלי התעמלות, היתה נסה מהמקום במהירות האפשרית.

היישר מהג'ים. הילארי סוונק
(צילומים: AFP, רויטרס)
רוצים לדעת עוד על כוכבי המסך? חפשו בזמן ynet