יחידי סגולה
לפני כחמש שנים איבד אוראל קובי את אחיו, סמ"ר גל קובי ז"ל, מירי צלף בחברון • כדי לשמר את מורשתו התגייס אוראל לחטיבת גבעתי וביום חמישי הוא יסיים את מסע הכומתה שיוקדש כולו לזכר גל • "אבי יעניק לי את הכומתה של אחי", סיפר בהתרגשות, "אני גאה להמשיך את דרכו"
בשם האח: לפני כחמש שנים כדור אחד שירה מחבל פגע פגיעה מדויקת בצוואר והרג את סמ"ר גל קובי ז"ל, לוחם בגדוד רותם בחטיבת גבעתי. אחיו אוראל, שהיה אז רק בן 13, גדל לצד השכול וכשהגיע העת להתגייס לצה"ל הוא החליט כי ימשיך את דרכו של גל והלך לשרת בדיוק באותו הגדוד. ביום חמישי הקרוב הוא יסיים את המסע לקבלת הכומתה הסגולה, מסע שיוקדש כולו לזכר אחיו הבכור שנהרג בחברון כשהוא רק בן 20.
גל נהרג חודש בלבד לאחר בר־המצווה של אחיו הצעיר אוראל, שחלק איתו אותו חדר, שהעריץ אותו ושחיכה לשבתות ולחופשות הקצרות לבלות עימו. אחרי אותו אירוע קשה וטראומטי החליט אוראל כי הוא ימשיך את דרכו של גל בכל מחיר וישרת, בדיוק כמוהו, בחטיבת גבעתי בגדוד רותם. מאז, הדבר שהוא רצה יותר מכל זה לחבוש את הכומתה הסגולה שמאחוריה מורשת שלמה.
ההחלטה של אוראל לא התקבלה בקלות על ידי הוריו השכולים. לקראת הגיוס התנהל מולם דיאלוג עיקש על רצונו לשרת בקרבי. "אחרי שאחי נהרג, ההורים לא רצו בכלל שאתגייס לקרבי, לא היה מה לדבר איתם", מספר אוראל. "אחרי הרבה ויכוחים ושכנועים לא פשוטים הם הבינו שיכול להיות שזה מה שיעשה לי טוב. ההורים שלי הבינו שאם תהיה סכנה הם יוכלו להוציא אותי בכל רגע בגלל הרגישות".
עוד אירוע משמעותי שסייע לאוראל להגיע עם הוריו להבנות בנוגע לתפקידו בצה"ל הוא לידת אחותו הצעירה. "לפני שנתיים הוריי הביאו את אחותי הקטנה לעולם. בבית הייתה תחושה של חושך. ממש הרגישו את השכול. אבל מאז שהיא נולדה יש יותר אור, האווירה השתנתה לטובה והבחירה שלי בקרבי הפכה ליותר לגיטימית, היה אפשר לדבר על דברים כאלו ולהקשיב".
ביום חמישי הקרוב מסע הכומתה של החטיבה יוקדש כולו לזכרו של גל. עבור אוראל מדובר באירוע מכונן של ממש. "בסיום המסע אבי יעניק לי את הכומתה של אחי", סיפר אוראל בהתרגשות, "אחרי הוויכוחים איתם והדאגה הרבה הם גאים בדרך שבחרתי, הדרך של גל. בסוף המסע יחולקו חולצות לזכרו לכל הפלוגה וזה ממש מרגש אותי. המשפחה תגיע בהרכב מלא. כולם מאוד מתרגשים וגאים".
אוראל מספר כי למרות שהדרך למסע לא הייתה קלה, המחשבה על האח סייעה לו. "תמיד כשאני במשבר אני חושב עליו ומקבל את הכוח להמשיך ולחשוב למה אני פה בכלל. בשירות לקחתי ממנו את הערבות ההדדית, ערך החברות. זה משהו שהוא דיבר עליו המון. אפילו לעלייה לתורה שלי הוא לא הגיע כי לא רצה שהחברים שלו יצטרכו להישאר יותר בגללו. אני גאה להמשיך את דרכו".
