12 טיפוסים שתפגשו בכל שולחן פוקר בעולם
אפיינו כמעט את כל סוגי שחקני הפוקר שיש. אולי.
1) הארכיבאי
זוכר ידיים שהיו לפני שנתיים, ישלוף מהלכים שאפילו מי שהיה מעורב בהם שכח, ומדי פעם גם יזכיר לשחקנים כמה הרוויחו במשחק לפני חודש וחצי.
משפט לדוגמה: "איך אתה אומר שהיה לך חודש רע? אתה בפלוס 3,450 שקל".
2) המשלם / המקפיץ
בשפה המקצועית קוראים לו Call Station, אבל בשולחנות הביתיים הוא נקרא שולמן כי הוא משלם הכל. יש לך אסים או קינגים ביד והשולמן יושב אחריך בשולחן? אין בעיה, גם אם תיתן רייז בגובה פי 20 מהביג ותדבר ראשון, הוא ישלם לך.
הגרסה המשודרגת שלו היא המקפיץ, ובניגוד אליו הוא גם השחקן הכי מסוכן בשולחן. מדי פעם הוא תופס אסים או קינגים לפני פלופ, ואתם תשלמו לו אול אין בלי לקחת בחשבון את חוזקת היד שלו.
3) השקוף
הפרצוף העקום מסגיר את היד החלשה שלו, הנשימות הכבדות וגלגול האישונים חושפים את האסים, הגפיים שזזות פתאום במהירות חושפות את הפגיעה בסט בפלופ, ואילו השפלת המבט מסגירה את אי הפגיעה בריצה לצבע. קוראים את זה ומחייכים בסתמיות, משפילים מבט ומשפשפים עם היד את הסנטר? כנראה שזה אתם.
4) החשפן
הוא יפגע בפול בפלופ, וימהר לחשוף את הקלפים למרות שאף אחד לא שילם לו. הוא יעשה רייז 200, ואחרי שכולם זרקו, הוא יפתח אסים. אפילו כשהוא מגיע למצב של משחק מול שחקן אחר, הוא מסוגל לפתוח את הקלפים ולומר "אני חושב עם קלפים פתוחים". בסוף הערב הוא מתפלא איך כולם זורקים כשהוא עושה רייז ולמה אף אחד לא משלם לו.
5) הבכיין
לא משנה שהוא יושב עם הערימה השנייה בגודלה בשולחן, הוא יהיה חייב לבכות שהיה לו אס קינג ביד ולא נפתח לו כלום בפלופ. הוא יבכה שהוא לא קיבל אסים מאז התיכון, שהקלפים לא טובים, וששני השחקנים שלידו פוגעים בכל דבר ורק הוא מפספס.
משפט לדוגמה: "זהו, אני סיימתי עם המשחק הזה".
6) העאלק מקצוען
בגרסת הכדורגל השכונתי מדובר בשחקנים שבאים עם חולצות של מסי ורונאלדו, ומאבדים נשימה אחרי חמש דקות. בשולחן הפוקר תראו אותם מגיעים עם חולצה של "פוקר סטארס", כובע של "פול טילט" ומשקפי שמש שמכסים היטב את העיניים, אפילו שבחוץ חושך מצרים. 15 דקות אחר כך, אם משקפי השמש מצליחים להסתיר משהו, מדובר בדמעות.
7) החבר'המן
פה בשביל החברים והאווירה. אין רייזים, צ'ק ועוד צ'ק עד הריבר. הימור קטן כשהוא נאטס כדי לא להרגיז, עוד איזה לימפ עם זוג אסים בשביל לא להכות ולעצבן את החבר'ה. ואם חס וחלילה הוא נקלע לקופה מפלצתית, הוא תמיד יציע לפתוח פעמיים או שלוש כדי שהיריב מולו אולי יקנה איזה קלף בינלאומי ויתחלק איתו.
8) הע. דילר
שם לב לכל פרט בשולחן. "לא השלמת חמישה שקלים בביג", "הדילר לא זז", "חסרים 50 שקל בקופה, מי לא שילם את הרייז?", "צריך להחליף חבילה, עברה שעה". בדרך כלל הוא גם זה שמפסיד בסוף הערב, כי הדבר היחיד שהוא לא מרוכז בו זה המשחק שלו.
9) האסטרונאוט
תמיד צריך להזכיר לו מה הבליינדים, מי ביד, מי עשה רייז, שנפתח כבר ריבר, שזה התור שלו. הוא כל כך לא מחובר למשחק, שלפעמים הוא יכול לעזוב את השולחן לרגע ולשכוח ממנו לגמרי. תמצא אותו יושב במרפסת ומדבר על ענייני עבודה, או גרוע מזה — עושה הפסקת שירותים של חצי שעה.
משפט לדוגמה: "אני ביג?".
10) הפרשן
הפרופסור של השולחן. זה שמפרש כל יד, גם אם הוא היה שותף בה, אבל בעיקר ידיים שלא היה חלק בהן. הוא יודע תמיד למי יש אסים ביד, אפילו שאותו שחקן לא ראה אס כבר שעה. הוא ינסה להסביר לשחקן שהרגע הפסיד קופה מפלצתית מה לא היה בסדר במהלך המשחק שלו. הוא אפילו יסביר שאם הוא היה במהלך, הוא היה עושה צ'ק בטרן כי לא יכול להיות שלשחקן שממולו יש סט.
11) המאמין בנאחס
יגיע לפני כולם כדי לתפוס את הכיסא שעליו עדיין לא הפסיד. מחזיק בארון שתי חולצות שרק איתן הוא משחק.
אם הדילר חילק לו קלפים והוא צריך לקום רגע, הוא לא מוכן שבנאדם אחר יפתח את הפלופ. כי אמונות זה עד הסוף. ואם חס וחלילה הוא צריך לשירותים, אז שזה יהיה רק אחרי חצות, כי בפעמים הקודמות שהוא קם לפני חצות, בסוף הערב הוא הפסיד.
12) ההוא שבנייד מתחת לשולחן רואה "בית הנייר"
לפנייה לכתב/ת 
