"לשבת בקצה השולחן? החתן לא יגיע"
למה לכלות אסור לאכול ישירות מהסיר, ומדוע הדבר האחרון שאת צריכה לעשות הוא לקנות נעליים לבן הזוג שלך: האמונות הטפלות שמעצבות את חיי האהבה שלנו
אם ראיתם מישהו מתעטש ומיד מושך באוזנו, כנראה שעברה מחשבה שלילית בראשו לפני העיטוש; אם מישהי נכנסה לביתה, הסתכלה על עצמה במראה וחרצה לשון, כנראה שהיא חזרה הביתה כי היא שכחה שם משהו. מה שבטוח הוא ששניהם מאמינים באמונות טפלות, ולא רק הם. רובנו מאמינים באמונות טפלות ברמה כזו או אחרת, על אף שאלו מאיתנו שאינם מאמינים, יטענו שעצם האמונה באמונות טפלות מביאה מזל רע, טפו-טפו-טפו. גם האנשים הרציונליים ביותר ימצאו את עצמם לעיתים נוקשים על עץ שלוש פעמים, למרות שהם לא סבורים שישנן רוחות רעות שמתקיימות בתוך עצים, ושנקישה על העץ תבריח אותן מסביבתנו (למקרה שלא ידעתם, מכאן מגיע המנהג).
לא כל האמונות הטפלות הן בלתי רציונליות, אגב. שריקה בתיאטרון היתה עלולה להוביל לתאונה של ממש בימים שבהם עובדי הבמה היו מסמנים אחד לשני להזיז את התפאורה באמצעות שריקות. כמובן ששריקה בבית (או בתיאטרון של ימינו) לא תוביל לאסון, אבל היי – לפחות היא מבוססת על הגיון כלשהו (ובתכלס, ממש מעצבנת). הסיבה שאנחנו ממשיכים לשמר את ההתנהגויות הללו היא בראש ובראשונה בגלל שלמדנו אותן בבית, ויותר מכפי שאנחנו מאמינים בהן, אנחנו מורגלים בהן. אבל מעבר לכך, הן מעניקות לנו את האשליה שיש לנו שליטה על האירועים בחיינו (זריתי מלח אז הנה, אני מוגנת), כמו גם שליטה על עתיד עליו אין לנו כל שליטה. לא מפתיע, אם כן, שהאמונות האלה ממשיכות להתקיים בתקופתנו, המאופיינת בחוסר ודאות ובשינויים מהירים. לא מפתיע גם שרבות מהן קשורות לאחד התחומים חסרי הוודאות בחיינו, הלא הוא תחום היחסים.
בין אם אתם רווקים המייחלים למערכת יחסים ולא יודעים מתי היא תגיע, זוג שצריך ללהטט בעדינות כדי לגשר על הפער שבין שני אנשים נפרדים שמייצרים יחידה זוגית אחת, או שמא מבקשים אתם להרחיב את התא המשפחתי – אין ספק שאי-ודאות משחקת תפקיד מרכזי בחייכם, וכן, גם האמונות הטפלות. באופן אישי, הפעם הראשונה בה נתקלתי באמונה טפלה בביתי היתה כאשר עזבתי את דירתי לטובת מגורים משותפים עם בן זוגי, ואמי ביקשה שלא אעביר איתי את המראה שלנו, שכן הדבר מביא מזל רע. כשראתה שאינני חוששת, שינתה טקטיקה וניסתה לפנות לקול ההיגיון. "מה את צריכה את המראה הישנה הזאת", אמרה, "היא עד כדי כך ישנה שלפני שהיא היתה אצלך היא הספיקה לעבור איתנו שלושה בתים".
"שוכבת במקום חדש, רוצה לראות את החתן שלי בחלום"
האמונות הטפלות בתחום הזוגיות לוקחת חלק בחיינו הרבה לפני שאנחנו נמצאים בכזאת. כך למשל, מספרת מרינה: "די גדלתי לתוך האמונות האלה. מאמא, מהמשפחה, מהחברים, כי רוסים מאוד מאמינים באמונות טפלות. כבר בגיל 11 גיליתי שאם את הולכת לישון בפעם הראשונה במקום חדש, את אומרת לפני השינה 'שוכבת במקום חדש, רוצה לראות את החתן שלי בחלום'. ברוסית זה מתחרז, כמובן. שנה לאחר מכן עברנו דירה, וכמובן שאמרתי את זה בלילה הראשון. מאז אמרתי את זה עוד כמה פעמים. אני לא מתייאשת. אני מאמינה בזה יותר מאשר בטינדר".
אבל לא צריך לחכות למעבר דירה בשביל להבטיח את בואו של החתן, או לפחות להבטיח שבואו לא יימנע, ואנחנו עושים את זה בכל יום ביומו כשאנחנו מתיישבים סביב השולחן. לפי האמונה הרווחת, אל לנו לשבת בפינת השולחן אחרת לא נתחתן במשך שבע שנים לפחות, והיא הופכת את מלאכת ההושבה בערב בנות רווקות לאתגר של ממש, ולא רק אותה: "כשהגעתי לגיל 25 בלי חבר", מספרת סיון, "אמא שלי החליפה את פינת האוכל ממרובעת לעגולה".
האמונה הזאת עד כדי כך חזקה, שרבות מאיתנו ממשיכות לפעול על פיה גם לאחר החתונה: "אני נשואה כבר 29 שנים ועדיין לא לוקחת את הפינה", מספרת נעמי. דניאלה, לעומתה, בחרה בטקטיקה ההפוכה כדי להשיג את אותה מטרה. "ישיבה בפינת השולחן זה מתכון לכך שלא אתחתן בשבע השנים הקרובות. אז בגלל שאני נשואה אני יושבת רק בפינות. נראה אותו בורח ממני!" היא מסבירה וצוחקת.
"אם תאכלי מהסיר, ירד גשם בחתונה שלך"
גם לאחר שנכנסנו לזוגיות, אנחנו לא חדלים לנהוג על פי אמונות טפלות. למעשה, רק התחלנו. חלק מהאמונות הטפלות הן סביב החתונה עצמה, כפי שמספרת ליאת: "אני מכירה את כל האמונות הטפלות מסבתי הטורקייה, שתחיה תמיד. סבתי תמיד אומרת: 'אם תאכלי ישירות מהסיר - ירד גשם בחתונה שלך'. תמיד אכלתי ישירות מהסיר, ובחתונה שלי היה חמסין למות. אבל היא צדקה בדבר אחר – אומרים שאם לא עברו 40 יום מחתונתה של כלה, כשהיא מגיעה לחתונה אחרת על הכלות להחליף ביניהן סיכת ביטחון בחתונה. חברה שלי ואני לא החלפנו, ו-וואלה, התגרשתי. מצד שני, אותה חברה חיה באושר עם בעלה, טפו, בלי עין הרע".
אמונות טפלות אחרות נוגעות לחיים המשותפים של בני הזוג, או ליתר דיוק – לכל הדברים שעלולים לעורר ביש מזל, מריבות ופרידה, ולסיים את חייהם המשותפים של בני הזוג. כי למה לחיות בחשש, כשאפשר לחיות בפחד. אמונה פופולרית גורסת שאין לקנות נעלים לבן או בת הזוג, שכן הדבר עלול להוביל לכך שהוא ינעל אותן בדרך החוצה, לא רק מהבית אלא מהזוגיות. אך בלי פאניקה, השליטה על כך בידינו, כפי שמסבירה קלי: "אם ממש רצית לקנות לו נעליים, הוא יכול לתת לך שקל ולהגיד לך שהוא קונה אותן ממך. כשקניתי לבני זוג נעליים הם בהתחלה היו קצת מובכים, כי הם היו צריכים לומר במפורש 'אני קונה ממך את הנעליים', אבל אחר כך זה זרם".
"בחיים לא אקנה נעליים לבן הזוג. עובדה שהתגרשתי"
במקרה של רותם, מגיעות האמונות הטפלות מהצד של בן זוגה המרוקאי, והוא זה שמקפיד עליהן, כאשר לנעליים מצטרפים חפצים נוספים. "אסור לקנות נעליים, שעון ותיק לבן הזוג כי זה מצביע על פרידה" היא אומרת ומסבירה: "אם קונים נעליים זה כאילו שאת אומרת לו ללכת, שעון אומר שהזוגיות שלכם על זמן קצוב, ותיק מורה לו לארוז את הדברים שלו. אני קונה לו כל הזמן, וכל פעם שאני קונה הוא נותן לי שקל". "הרבה יותר משקל אני מביא לה", מתערב בעלה בשיחה. בנוסף לתפקידן של אמונות טפלות בייצור תחושת שליטה על העתיד, הן גם משמשות כרציונליזציה לאחר מעשה על העבר, כפי שמספרת זהר: "לא קונים נעליים לבן הזוג כי זה מתכון לפרידה, ובאמת התגרשנו אחרי שקניתי לו נעלי ספורט ליום ההולדת. בחיים יותר לא אקנה נעליים לבן זוג".
אמונות טפלות נוספות המשפיעות על החיים המשותפים כוללות בין היתר השארת נעליים הפוכות בבית (יש להפוך אותן בחזרה), העברת סכין או חפץ חד אחר מיד ליד (יש להניחו על השולחן שמא יגרום למריבה), הליכה משני צדדיו של עמוד או עץ (יש לברך אחד את השני לשלום בפגישה המחודשת, שניה לאחר מכן), וסריגת בגד לבן הזוג (פשוט לא). אפילו כשמביאים פרחים לבן או בת הזוג, יש להקפיד שלא להביא איתם את המזל הרע, כפי שמספרת מרינה: "אסור להביא מספר זוגי של פרחים, רק אי-זוגי, כי מספר זוגי זה ללוויות. אז מביאים שלושה או חמישה ציפורנים, אף פעם לא ארבעה. אם הביאו לי מספר זוגי של פרחים, אעביר פרח אחד לאגרטל אחר, כך שיהיו שני אגרטלים עם מספר אי-זוגי של פרחים".
"בזכות הפסל יש לנו ילדים"
כאשר מעוניין הזוג להרחיב את המשפחה, נכנס מערך נוסף ורחב של אמונות טפלות, עוד בטרם ההיריון. "כשניסינו להרות קיבלנו מדודה שלי פסל כסגולה למזל. זה היה פסל די גדול, בגובה של חצי מטר והיה מכוער למות. שיכנו אותו בבית כי מה לא עושים כשרדופים ממשהו", נזכרת מירב. "יום אחד המנקה הפילה אותו בטעות, ומרוב לחץ לא ישנו שבוע ואשכרה הדבקנו אותו מחדש בחיל ורעדה בדבק מיוחד. זה נראה ממש פתטי, אבל אני חושבת שהפסל הפיח בנו אופטימיות, כך שבסופו של דבר זה עזר ויש לנו כיום ילדים".
אין ספק שלאמונות טפלות יכולה להיות השפעה חיובית על חיינו, גם אם ההשפעה נובעת מאוטוסוגסטיה (שכנוע עצמי). מאחר שהאמונה הטפלה מעניקה תחושת שליטה על האירועים בחיים, האמונה שהיא עובדת יכולה לעשות את כל ההבדל. רק דיר באלק אם מישהו פה מפיל את המלחייה, שלא ייגמר בינינו בריב.
