שתף קטע נבחר

מדריך: כך תצאו מהארון בפני ההורים

לכפיר קלברס לא היה קל לצאת מהארון בפני הוריו. הוא לא ידע איך הם יקבלו את הבשורה החדשה, והופתע מאוד מהתמיכה והאהבה שלהם. עכשיו הוא מבקש לעזור לכל מי שמתמודד עם זה לראשונה

אבא ובן (צילום: Shutterstock)
לצאת מהארון. אולי אחת המשימות המורכבות שתעבור בחייך(צילום: Shutterstock)

יציאה מהארון מהווה נקודת מפתח בגיבוש הזהות ההומוסקסואלית. בדרך כלל זוהי החלטה יזומה המתרחשת בעקבות תהליך הדרגתי של בשלות ובגרות וקבלת הנטייה המינית. תהליך השלמה וקבלה עצמית בהקשר לנטייה המינית הוא אבן היסוד הראשונה לתהליך היציאה מהארון. ברגע שאנו מקבלים את עצמנו, הביטחון העצמי שלנו יציב יותר ואנו פחות מחפשים אישורים מהסביבה כדי להיות אותנטיים.

 

אנחנו משקיעים המון אנרגיה בחשיבה ובקבלת ההחלטה למי לספר קודם, מתי, איפה והחשש בנוגע לתוצאות האפשרויות של היציאה מהארון לגבי אנשים שחשובים ומשמעותיים בחיינו. ההחלטה לצאת מהארון במיוחד בפני ההורים והמשפחה, אינה פשוטה בכלל. החשש מדחייה, מניכור ואיבוד המשפחה הוא גדול ומשמעותי. לרובנו, המשפחה היא העוגן העיקרי בחיינו. המקום בו אנחנו מרגישים בטוחים מבחינה נפשית וכלכלית.

 

אחד הדברים שהעסיקו אותי בתהליך היציאה מהארון שלי מעבר לחרדה של "איך ההורים שלי יקבלו אותי", היה הדיסוננס שחייתי בו בין להיות אדם חופשי ואותנטי לבין אדם שלא חי את החיים שלו, מישהו שמסתתר מאחורי מסיכה וחי בכוננות ודריכות שלא יגלו מי הוא באמת. אלו הם חיים מתישים ומעייפים ביותר. אם הגעת לשלב שאתה רוצה לספר להורים שלך על הנטייה המינית שלך, הנה כמה טיפים שיעזרו לך:

 

בדוק את השטח

המטרה היא להבין מי יותר פתוח ומקבל מבין ההורים שלך. נסה לראות מה דעתם של ההורים שלך בכל מה שקשור לקבלת האחר בהקשר לקהילה הגאה. אם זה דרך כתבה בטלוויזיה המדברת על הנושא או איזשהו שיח כללי שנוצר בארוחה משפחתית. כך תוכל להקל על עצמך לגבש החלטה למי לספר קודם, כשתדע מי מבין ההורים שלך פתוח ומבין יותר.

 

למי לספר ראשון?

מחקרים מראים ש-78% מבני הנוער שיצאו מהארון העדיפו לספר לאימם קודם ורק לאחר מכן לאביהם. חלקם מבקשים לשמור על הנושא בסוד ולא לספר לשאר המשפחה עד שירגישו מספיק מוכנים לכך. ההמלצה שלי היא לנסות להכיר בנוסף אנשים מהקהילה ששותפים לדילמות ולחששות שלכם. אנשים שנמצאים אולי באותו מקום בחייהם בתהליך היציאה מהארון. התחושה שאתה מכיר עוד אנשים שנמצאים באותה סיטואציה כמו שלך, יכולה לחזק אותך ולתת לך הרגשת ביטחון.

 

לשתף בהדרגה

כאשר אתה מגיע לשלב בו אתה מספר להוריך על הנטייה המינית שלך, נסה להסביר להם מה אתה מרגיש. שתף אותם בחוויות שלך, ברגשות שלך ובהתמודדות שלך עם הנטייה שלך. שתף בהדרגה, לאט-לאט ואל תעמיס עליהם יותר מדי. לרוב, כאשר ההורים רואים את מה שהילדים שלהם מתמודדים וחווים בחייהם, נוצרת אמפתיה ורגישות לנושא. אני ממליץ לשתף קודם את ההורה או אחד האחים המקבלים והפתוחים יותר (בד"כ זו האימא או אחות), ולהתייעץ איתם לגבי המשך השיתופים.

 

ה"ארון" של ההורים

בתהליך הזה גם ההורים עוברים סוג של "יציאה מהארון", גם אם לא במודע. הם צריכים להתמודד עם מידע חדש שהם לא בהכרח מכירים וצריכים זמן כדי לעכל אותו. לפעמים הם "נכנסים לארון בעצמם" ומעדיפים לשמור על כך בסוד מהמשפחה והחברים. נכון, זו הרגשה מאוד לא נעימה אך עליך להיות סבלני ולתת להם את הזמן שלהם. לתת להם את המרחב שלהם ולאפשר להם לשאול אותך שאלות, גם אם הן נראות לך מטופשות. אפשר להם להיכנס לעולם שלך ולהכיר אותו. עזור להם להבין אותך ממקום מכיל ואוהב. גם אם אתה מרגיש או חושב שהם לא יקבלו אותך ואין סיכוי שהם יבינו, אל תנסה ליצור מאבקי כוחות איתם, זה רק יחמיר את המצב עבורך.

 

הזמן והמקום הנכון

אחד הדברים החשובים בתהליך היציאה מהארון הוא לבחור את הזמן הנכון והמקום הנכון לספר. חשוב שהרגע שבו אתה מספר להוריך יגיע ממקום רגוע, שקול ומכיל ולא מתוך מקום של לחץ, חרדה או עצבים. לכן, בחר מקום שקט שבו תוכלו לנהל שיח באווירה אינטימית, ללא הפרעות והסחות דעת מסביב. ברגע שנוצרת אוירה כזו, הדברים יכולים להיראות קצת אחרת. הומור וקלילות יכולים להקל על האווירה והשיח.

 

הרצוי והמצוי

אנחנו לא תמיד יכולים לצפות מראש איך ההורים שלנו יגיבו, עד כמה שאנחנו מכירים אותם. אני חשבתי שההורים שלי יזרקו אותי מהבית אחרי שאצא מהארון בפניהם, והופתעתי שהם קיבלו אותי באהבה והבנה. ישנם הורים שמקבלים ותומכים בילדים שלהם. ישנם הורים שלוקח להם זמן להבין ולעכל, וישנם הורים שקשה להם לקבל והם מרגישים תחושות אשמה בתפקוד שלהם כהורים ובחינוך שהם העניקו לילדים שלהם, אבל אל דאגה - הזמן הרבה פעמים עושה את שלו, ולכן סבלנות היא מילת המפתח.

 

היו שותפים לתהליך היציאה מהארון שלכם, שלך ושל הוריך. עזרו זה לזה להבין, ללמוד ולקבל. אם צריך, תמיד ניתן להפנות אותם לארגונים שונים שנותנים תמיכה למשפחות ו/או לקרוא מאמרים וספרים בנושא.

 

להתכונן לגרוע מכל

כמו שהזכרתי, ההורים והמשפחה הם העוגן העיקרי בחיינו. תמיכתם בנו היא חשובה ביותר, במיוחד בגיל הנעורים. אנו זקוקים לתמיכה זו כאשר אנחנו עוברים תהליך רגשי ונפשי בעל משמעות רבה שכזו. לכן, אם לדעתך ההחלטה לספר להוריך על הנטייה המינית שלך לא תתקבל בחיוב ואם אתה חושש מדחייה מצדם, תמיד טוב שיהיה לך חבר או כל אדם קרוב אליך שיהיה עוגן בטוח עבורך. אדם שתוכל לפנות אליו בעת צרה ושאתה יודע שהוא יהיה שם בשבילך לתמוך ולעזור בשעת הצורך. אנחנו לא יכולים להכריח אף אחד לקבל אותנו או את הנטייה המינית שלנו. אולי גם יהיו כאלה שינתקו אתכם קשר. ואתם יודעים מה? אלו לא אנשים שתרצו בחיים שלכם בכל מקרה.

 

לא בכל מחיר

אם יש סיכוי שההורים שלך יזרקו אותך מהבית במידה ואתה תצא מהארון בפניהם, ואתה לא במצב שתוכל להסתדר לבד, או לחילופין אם אתה מרגיש חסר ביטחון להתמודד עם כל מה שיבוא בהמשך, אני ממליץ לך לשקול בשנית את היציאה מהארון שלך לאותו פרק זמן. שווה לעבור בינתיים תהליך לחיזוק הביטחון העצמי, כדי שתוכל ליצור לעצמך יציבות כלשהי שתשמש אותך בזמן תהליך היציאה שלך מהארון.

 

חבר טלפוני

חשוב לציין שאין דרך נכונה או מקובלת לצאת מהארון בפני הורינו. כל משפחה ודרכי ההתמודדות שלה. תמיד אפשר לפנות לתמיכה ואוזן קשבת של אנשי מקצוע כדי לשתף, לפרוק ולקבל עזרה מקצועית. ישנם קבוצות תמיכה של הקהילה, גם ברשתות החברתיות ועוד.

 

• קו קשב לתמיכה של ארגון תהל"ה: 09-8855822

• איגי-ארגון הנוער הגאה: 03-5280698

 

משפט שמלווה אותי כבר המון שנים: "אני זה מי שאני בוחר להיות". אנחנו חיים פעם אחת. נצל את החיים להגשמה וההתפתחות האישית שלך. זכור, האושר שלך תמיד במקום הראשון. האחריות לכך היא שלך, אז היה גאה במי שאתה.

 

בהצלחה וחודש גאווה שמח!

 

כפיר קלברס הוא מאמן בקהילה הגאה לפיתוח ביטחון עצמי.


פורסם לראשונה 28/05/2019 10:42

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מתוך הווידאו
כפיר קלברס. היה בחרדה לגבי איך ההורים יקבלו אותו
צילום: מתוך הווידאו
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים