ההתבגרות המינית ההפוכה של שני המגדרים
עד שאנו, הנשים, התחלנו לפתח תיאבון מיני בריא ומשוחרר, נדמה כי הגברים הם אלו שהתעייפו. בגיל 36, אנה מסרבת להתפשר ומעדיפה להיות לבד מאשר בזוגיות שאינה מספקת אותה מינית
כשאנה הכירה את עידו, חשבתי לעצמי שזה אחלה שידוך. שניהם לא מחפשים קשר רציני, שניהם אוהבים לבלות. הרגשתי שזה יכול לעבוד. הם נפגשו במסיבת חברים בפלורנטין, עזבו ביחד מקץ שעתיים, ולמחרת היא כבר סיפרה לי כמה כיף היה לה. הסקס היה נחמד, השיחות היו מעולות ומספר ימים אחרי כן היא כבר דיברה עליו בעיקר בתור היזיז הנוח, התקשורתי, זה שכיף לך לדבר איתו לפני ואחרי, או לשבת איתו לבירה גם אם לא שכבתם באותו הערב. אלא שבפעם הרביעית ששכבו זה לצד זו על המיטה, הפעם בביתו, הוא החליט לאזור אומץ ולשאול אותה על מהות הקשר שלהם.
"תגידי, את נפגשת גם עם אחרים?" שאל, ואנה התקשתה לעכל את השאלה. הוא חידד, "אנחנו אקסקלוסיביים? כי אני, למשל, לא שוכב עם אחרות בזמן האחרון, וגם לא ממש יוצא לדייטים". היא הייתה כנה כשהשיבה: "אני לא בתקופה שבא לי להתחייב למישהו". "אבל למה? מה אכפת לך לנסות?" התעקש, וכך הם החלו לתרגל מונוגמיה. כלומר, אנה הייתה במצב של תרגול. עבורו, זה היה הטבע. אבל כבר אחרי שבועיים היא גילתה לי שזה לא ממש עובד לה. שנים רבות מדי העבירה בזוגיות מונוגמית. היו לה שתי מערכות יחסים ארוכות שנפרסו על פני רוב שנות העשרים לחייה, ובגיל 34, למרות הלחצים החיצוניים להתחתן, היא בעיקר ביקשה למצות את עצמה, בעיקר בסקס.
באופן כללי היא הרגישה שהיא ועידו לא שוכבים מספיק, וזה הפריע לה. גם כשהציעה ויזמה, הוא היה משיב שבגיל 37 הוא כבר לא כזה חרמן כמו פעם, אז שלוש פעמים בשבוע אחרי יום עבודה מעייף זה די והותר מבחינתו. אלא שבשבילה לא רק שזה לא היה הרבה, זה פשוט לא הספיק. "אבל איך נפרדים ממישהו רק בגלל סקס?" תהתה באוזניי, עד שבסוף זה קרה, ובשיחה טעונה מאוד. הוא הרגיש בעיקר מותקף והתמרמר על כך. לא היה כאן רצון להאזין לצרכיה המיניים אלא בעיקר פגיעה באגו של גבר ששומע שאין מספיק ממנו במיטה. "למה סקס חשוב לך כל כך?", התרגז. "לא טוב לך איתי?"
שאלה מכשילה, כמו שאומרים. "אם טוב לך איתי", המשיך, "ואם אני מצחיק אותך ונחמד אלייך, ואני חושב שאני מאוד-מאוד נחמד אלייך, אז מה הבעיה? חרמנות? זה העניין? אבל תראי איזה דבר יפה יש לנו, למה לאיים לפרק אותו רק בגלל סקס?", ירה. "לך לא חשוב סקס?", היא ניסתה בפעם האחרונה. "חשוב, אבל לא הכי. אולי כשהייתי בן 20 זה היה הדבר הכי חשוב בזוגיות ובעולם בכלל, אבל היום? היום ברור לי שאהבה ויציבות הם מה שקובעים, וסקס זה בעיקר בונוס. ואת, למה שתשימי את זה בראש סדר העדיפויות שלך? מה, את גבר?"
הנשים הרעבות שבפייסבוק
לא, היא לא גבר. אבל היא מייצגת הרבה יותר נשים משנדמה לכם. רק לפני שבוע נתקלתי בפוסט בקבוצת נשים בפייסבוק, שהלך כך: "למה אין גברים כאלה שמתנפלים עלייך ברעבתנות כשאת חוזרת הביתה, שקופצים עלייך בחושניות כשאת עומדת ומבשלת במטבח, שמפילים אותך לספה, שמצמידים אותך לקיר בחדר המדרגות. לאן נעלמה התשוקה?". גברים רבים שהיו קוראים פוסט כזה היו ודאי מופתעים, אולי אפילו נדלקים.
"חבל שאין כמעט נשים כאלו", היו אומרים, "ויפה לה שהיא מעזה". אלא שהם לא היו מתארים לעצמם בוודאי שכל התגובות לפוסט נחלקו בין כאלו שהסכימו עם הכותבת במרירות, עם משפטים כמו "אם תמצאי אחד כזה, תבקשי ממנו שילמד את בעלי!", ובין כאלו שעוררו קנאה בתשובתן כשכתבו: "בטח שיש כאלה, אל תתפשרי! אני עזבתי את הגרוש המנומנם שלי והיום אני עם אחד שכל יום איתו הוא סערת חושים במיטה. הוא לא מתעייף גם פעמיים ביום".
אף לא אחת מבין עשרות המגיבות אמרה משפט כמו "אפשר לחשוב שסקס זה כזה חשוב, העיקר שתהיה לך אהבה ורומנטיקה". אף לא אחת. בקבוצות הנשים הסגורות אין פחד מהסטיגמות המיושנות של "גברים רוצים יותר סקס" ו"נשים רוצות יותר רומנטיקה". המציאות הלעוסה מן הקומדיות הרומנטיות, לפיה כל הנשים נוירוטיות ומוסריות בקטע פולני, אינה מחזיקה במציאות.
בפועל, עם הגיל מתרחשת תופעה הפוכה: גברים (בהכללה גסה, כמובן) מתחילים את ההבשלה המינית שלהם כבר בגיל ההתבגרות. בגיל 20 הם סוג של משחרים לטרף, יוצאים לפאבים בשביל זה, יוצאים לדייטים בשביל זה, אך לקראת גיל 40, כשרמות הטסטוסטרון שלהם מתחילות לצנוח, הם מתעייפים ומעדיפים לבהות במסך מאשר לקום ולעשות.
הבעיה היא שהנשים, לעומתם, עובדות בדיוק הפוך. בתחילת גיל ההתבגרות הן בשלבי גילוי המיניות שלהן, עדיין מגששות. חלקן מתביישות, חלקן לא רוצות להתקדם. בסביבות גיל 20 הן מתחילות לאט להיפתח ולצבור ניסיון, ואז בערך בגיל שבו רמת החרמנות של הגברים צונחת, זו של הנשים עולה. לא אחת שמעתי את הטענה לפיה נשים בנות 40 הן בעלות תיאבון מיני גדול בהרבה מזה של מקבילותיהן הנערות. מבחינת הבשלות שלהן, הן מסוגלות להפיק את ההנאה והגירוי העמוקים ביותר.
מה הפלא, שעידו ורוב הגברים מאמינים כי האישה הממוצעת - במיוחדת אם היא אימא או עובדת ועייפה - לא מעוניינת בסקס במינון גבוה? הם הרי התרגלו מתקופת חייהם הצעירה שהנשים הסרבניות היו רומנטיות וקשות להשגה, מבקשות לדבר על רגשות במקום להתפשט, עד שקשה להן מאוד להבין את התהפכות היוצרות ולקבל אותה.
היום עידו יוצא עם בחורה מתוקה וביישנית, אולי כזו שתעדיף זר פרחים לעבודה במקום הזמנה לחפוז בשירותי המשרד. אנה, בגיל 36, עדיין לא בקשר קבוע. אבל אל תדאגו לה. זו לגמרי בחירה שלה. היא לא מוכנה להתפשר רק על אלה שרוצים אותה, או שהיא רוצה אותם; היא רוצה למצוא את זה שיעמוד בקצב שלה, ויאפשר לה לטרוף את העולם ואת הגוף, כן עכשיו, בשלב זה של החיים.
