אין לו תואר שני? אז אני לא מעוניינת, תודה
האם השכלה צריכה להוות קריטריון בתהליך בחירת בן/ת זוג? ובכן, תלוי את מי שואלים. דבר השדכנית
האם השכלה צריכה להוות קריטריון בתהליך בחירת בן/בת זוג? ובכן, תלוי את מי שואלים. כשדכנית אני יכולה להעיד שגברים אקדמאיים פחות מתייחסים לנושא ההשכלה בבואם לחפש בת זוג. לעומת זאת, נשים אקדמאיות שמבחינתן השכלה היא קריטריון מהותי ביותר, מסרבות פעמים רבות להתפשר על כך. למעשה, שמתי לב שככל שהאישה משכילה יותר, כך הדרישה שלה להשכלה גבוהה מצד בן הזוג שלה גבוהה יותר. האם זה בהכרח הדבר הנכון? לא בטוח בכלל.
קחו למשל מקרה שקרה לי לפני מספר שנים. הגיעה אליי רווקה באמצע שנות השלושים לחייה. מאז שהשתחררה מהצבא, היא עבדה נמרצות כדי לקדם את הקריירה שלה, עשתה שני תארים והגיעה לתפקיד בכיר במשק בתחום ניהול פרויקטים. מכיוון שעבדה מסביב לשעון, לא היה לה זמן בכלל לחשוב על זוגיות, עד שהיא הגיעה למסיבת ברית של חברתה, ופתאום נפל לה האסימון שכל חברותיה כבר נשואות עם ילדים. מאותה נקודה והלאה גמלה בליבה ההחלטה שהיא לוקחת על עצמה פרויקט חדש (הפעם לא במסגרת העבודה), ומתחילה לחפש לעצמה בן זוג.
לא תאמינו עם איזו רשימת מכולת היא הגיעה אליי. שלא תבינו אותי לא נכון, אני בהחלט רגילה לרשימות מכולת, אך שלה היתה יוצאת דופן, וכללה סעיפים וקריטריונים מפה ועד יפן. להגדרתה, הבחור שלה חייב להיות רווק בלבד (גם גרושים ללא ילדים הם מחוץ לתחום), בהיר עור, גבוה, רזה ואתלטי. עליו להקפיד על תזונה בריאה, להתגורר באזור המרכז, להיות אמיד מבחינה כלכלית, והכי חשוב: שיהיו לו לפחות שני תארים מאוניברסיטה מכובדת. וזהו רק קצה הרשימה. באותו רגע הבנתי שיש לי עסק עם בררנית סדרתית. אני לגמרי בעד סטנדרטים גבוהים, אני גם אוהבת שאישה בטוחה בעצמה ויודעת מה היא מחפשת בגבר, יחד עם זאת, יש גבול לרמת הדיוק של הקריטריונים השונים.
הסברתי לה שלפני שאנחנו ממשיכות בתהליך, עלינו לערוך תיאום ציפיות. "לגיטימי לחלוטין שתבקשי גבר איכותי, אך אם תיצמדי באובססיביות לרשימת המכולת שהגדרת, לצערי הסיכוי להתקדם שואף לאפס", כך אמרתי והרגשתי שהיא לא כל כך אהבה את זה, אבל בכל זאת החליטה להמשיך איתי. במשך כמעט שנה הכרתי לה גברים התואמים את הפרופיל שהיא הגדירה. הכרתי לה "קודקוד" במשרד ממשלתי, עורך דין בכיר באחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בארץ, רופא מומחה ומייסד סטארט-אפ. כל אחד מהם היה גבר איכותי ואטרקטיבי, אך למרות זאת, כל דייט הסתיים בתחושה שזה לא יוביל למשהו רציני.
בשלב מסוים היא התחילה לאבד תקווה שאי פעם תמצא גבר ש"יעשה לה את זה", בזמן שאני דאגתי להרים את ראשה למעלה ולהפיח בה תקווה מחודשת. יום אחד היא הגיעה אליי לפגישה בזמן שבדיוק יצא מהמשרד שלי גבר מאוד מושך. היא הביעה בו התעניינות ושאלה אותי: "מי זה? לקוח חדש?". היא צדקה. זה אכן היה לקוח חדש שנכנס לי ללב באופן מיוחד.
הוא היה יתום מאב ובן יחיד. אמו חלתה בסרטן ובמשך שנים ארוכות הוא עבד קשה מאד כדי לפרנס ולסעוד אותה, ומכיוון שכך, הוא לא יכול היה ללמוד במסגרת של השכלה גבוהה. הוא הגיע אליי זמן מה לאחר שאמו נפטרה, ואמר לי "הראלה, הגיע הזמן שאני אתחיל לחיות". אחרי שקיבלתי את הנתונים הגרפולוגיים שלו הבנתי שאני חייבת לשדך לו מישהי אינטליגנטית שתתאים לרמה הקוגניטיבית שלו, אך האתגר היה שנשים משכילות לרוב דורשות אקדמאיים, מה שהוא לא היה. לקחתי על עצמי את האתגר ויצאתי לדרך.
באשר לאותה לקוחה שהתעניינה לגביו, הסברתי לה שהוא אחד מהגברים הכי איכותיים והכי מקסימים שהכרתי במהלך שנותיי הרבות כשדכנית, ואני חושבת שהם יכולים להיות מאץ' מדהים. היא התלהבה ממה שאמרתי, ורגע אחר כך שאלה מה הוא עושה בחיים, כמה תארים יש לו וכדומה. סיפרתי לה את הסיפור שלו, בזמן שהיא בכלל נעלבה מכך שחשבתי שהם יכולים להתאים.
"איך את בכלל מציעה לי מישהו שבקושי סיים תיכון?", הטיחה בי בצער. ביקשתי ממנה לתת לו צ'אנס של דייט אחד, רק כוס קפה אחת ואז נדבר שוב. לקח לי זמן לשכנע אותה, אבל בסוף הם יצאו יחד, וכפי שניחשתם הם התאהבו, והיום הוא מסיים תואר שני בהצטיינות.
השכלה הוא קריטריון חשוב בבחירת בן/בת זוג, אך בהחלט יכול להיות שתכירו מישהו שהוא לא אקדמאי אבל הוא מאוד אינטליגנטי ויכול להיות בן הזוג המושלם עבורכם.
שמרו על ראש פתוח!
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-25 שנה ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר"
