באטלפילד 5: אין חדש תחת השמש
המשחק החדש בסדרת באטלפילד מזכיר מדי את קודמיו, אבל ממשיך להצטיין כמופת של כאוס מאורגן. כשהוא יתחדש במצב באטל רויאל הפופולרי ובהרחבות נוספות - הוא ישתפר עוד יותר
ואז הגיעו משחקי באטל רויאל - אלה שבהם עשרות שחקנים צונחים למפה עצומה, ונלחמים עד שרק אחד נשאר - עם פורטנייט ובאטלגראונדס בראשם. בתוך שנה וחצי, תחום משחקי הפעולה המקוונים צמח פלאים, אך גם השתנה. אקטיוויז'ן ו-EA לא יכלו להישאר אדישים לשינויים האלה, גם אם הפיתוח של משחקי סתיו 2018 שלהם החל עוד לפני שבאטל רויאל הפך לז'אנר הפופולרי בעולם הגיימינג.
אקטיוויז'ן ויתרה על קמפיין לשחקן היחיד בקול אוף דיוטי האחרון, בין השאר כדי שתספיק להוציא את מצב באטל רויאל שלה בזמן. EA החליטה להפיץ את באטלפילד החדש, Battlefield 5, לחנויות בלי באטל רויאל ולהסתפק בהבטחה שהוא יגיע מאוחר יותר. מתישהו, בעוד כמה חודשים. וגם אז - הוא יותאם ל-16 צוותים של ארבעה שחקנים.
המחסור במצב באטל רויאל גורם לבאטלפילד 5 להרגיש מעט מיושן על הנייר. המשחק ה-15 בסדרה ירגיש מוכר אם שיחקתם בקודמו, או בזה שלפניו. כבר עשור שהסדרה מתהדרת במנוע הגרפי Frostbite, שגדולתו היא ביכולת לדמות נזק למבנים. כבר עשור וחצי שבאטלפילד מתמקד בקרבות גדולים בין שתי קבוצות, שכוללים מספר חלקים מובהקים ומאפשרים שימושגם בכלי רכב וכלי טיס. וזו הפעם השניה ברצף בה המערכה לשחקן היחיד היא מצבור של סיפורים לא קשורים שמטרתם להראות את הגבורה והכאב של המלחמה.
אין חדש תחת השמש, ברור, אבל בבאטלפילד 5 זה בולט מאי פעם. למרות שכבות הליטוש הטכניות, וחזרתה של הסדרה לזירת הקרבות של מלחמת העולם השניה (קודמו לקח אותנו לשדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה), יש הרגשת דז'ה וו בכל צעד שאתם לוקחים במשחק. בשנה בה הז'אנר הזה התקדם כל כך, זו בעיה. אבל אם אתם אוהבים את סדרת באטלפילד, זו גם ברכה.
באטלפילד 5 עושה את מה שהסדרה הזו טובה בו, ולרוב זה עובד. מתחריו הישירים לא מתקרבים לרמת הכאוס המאורגן שהמשחק הזה יוצר. כשירי על בית בו אתם תופסים מחסה מתחיל למוטט את הקירות, והכל מתפרק סביבכם - הפחד הוא מאוד "באטלפילדי". כך גם כשאתם חוזרים לחיים לצד אחד מאנשי הצוות שלכם, ועוזרים לו ברגע האחרון להתגבר על היריב.
לא כל המפות החדשות אחידות ברמתן: רוטרדם מרשימה וכוללת המון קרבות צפופים, בזמן ש-Fjell הנורבגית משעממת למדי. וגם לא כל חידושי המשחקיות עובדים היטב. כך, המצב Grand Operations, שלוקח אתכם דרך שלושה ימי לחימה עם משימות שונות שמושפעות מביצועיכם בשלב הקודם, אולי נחמד על הנייר אבל בפועל הוא לא מאוזן מבחינת קושי, ודי נמתח - הקרבות יכולים לקחת יותר משעה.
חידושים אחרים עובדים טוב יותר. התנועה של החיילים מרגישה "נכון", למשל, וכך גם מרבית כלי הנשק. בנוסף, כל שחקן יכול כעת לרפא את חבריו - לאלה עם התמחות ברפואה זה פשוט לוקח פחות זמן. וחשוב מכך, כשאתם חוזרים לחיים, תהיה לכם מעט תחמושת. למה? כדי שלא תוכלו להסתער מיד על עמדות האויב. זה יוצר דינמיקה מעניינת, עם קרבות מותחים יותר ופחות סיכוי לכך שפתאום משום מקום יסתערו עליכם.
גם היכולת לבנות ביצורים (מישהו אמר פורטנייט?) היא חדשה. לא מדובר במערכת מפותחת כמו של פורטנייט, אלא בבניית ביצורים רק במקומות קבועים מראש. האם זה יותר הגיוני מאשר שהביצורים האלה יהיו כבר בנויים כחלק מהמפה עצמה, כמו בפעמים הקודמות? לא בטוח.
מה עם הקמפיין לשחקן בודד? הוא בסדר, אך יומרני. כמו הקמפיין של קודמו, הוא הולך על שילוב בין אנטי-מלחמתיות לבין אקשן. רק שבניגוד לסרטים - מדיום בידורי בו השילוב הזה יכול לעבוד - קצת קשה להתרגש מהפאתוס ביצירה אינטראקטיבית, שמבקשת במקביל להזכיר לכם פעם אחר פעם שלהרוג אויבים וירטואליים זה כיף.
יש מעט מאוד משחקי אקשן שמצליחים לא להימנע מהאדרה של לחימה, ובאטלפילד מעולם לא היה אחד מהם. הניסיון שלו להתכחש לזה די מציק. מצד שני, חייבים להודות ש"צא וראה: המשחק" כנראה יהיה טראומטי מדי עבור קהל רחב.
בחודשים הקרובים, הולך באטלפילד 5 להשתנות לא מעט. השינויים האלה כבר החלו, עם ניסיונות לאזן בצורה טובה יותר את המשחקיות. הם יימשכו עם השקת מצב באטל רויאל, ואז יגיעו גם חבילות ההרחבה, מפות חדשות ותחרויות. אבל כבר עכשיו מדובר במשחק טוב. לא חף מבעיות, אבל כזה שיכול לספק לחובבי משחקי פעולה עשרות שעות של הנאה. רק אל תצפו ליותר מדי חדשנות.
זמין למחשב, פלייסטיישן 4, אקס-בוקס וואן
מחיר מומלץ: 299-329 ש"ח
