רשת חינוך פיטרה ללא שימוע – אבל לא תשלם פיצויים

"מעיין החינוך החרדי" נוהגת לפטר מפקחים מדי שנה ולשכור אותם מחדש. אחד מהם, שבחר לא להמשיך לאחר 24 שנה, הגיש תביעה – והפסיד

עו"ד יעקב לנגהפורסם: 14.11.18 , 18:57

בית הדין לעבודה בירושלים דחה לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש מפקח מרשת החינוך החרדית "מעיין החינוך התורני", שטען שפוטר אחרי 24 שנים מבלי שנערך לו שימוע. השופטת שרה ברוינר ישרזדה קבעה כי אמנם מנהגה של הרשת לפטר מפקחים מדי סוף שנה ולהעסיקם מחדש בשנה העוקבת פוגע בעובדיה, אבל היא לא מצאה הצדקה לפסוק פיצויים הפעם – משום שהתובע בחר לעזוב מרצונו החופשי.

ב-2014 עזב התובע את הרשת לטובת משרד החינוך וכעבור שנה הוא הגיש נגדה תביעה לתשלום פיצויים וזכויות. הוא טען כי מדי שנה נהגה הרשת לפטר את המפקחים כיוון שלא ידעה אם תקבל תקציבים להעסיקם בשנה הבאה. לדבריו אמנם היא שכרה את כולם מדי שנה מחדש, אבל הוא אף פעם לא הרגיש בטוח. בשנה האחרונה לעבודתו הוא פוטר כמו תמיד, אלא שהפעם קיבל את הפיטורים משום שזכה במכרז מפקחים של משרד החינוך.

דיני עבודה

היחצ"ן פוטר במפתיע – ויפוצה ב-150 אלף ש'

עו"ד ורד שדות

בעלי מועדון "השפיגל" ברחובות הסתיר את כוונתו להחליף את העובד והודיע לו על סיום העסקתו ברגע האחרון. ביהמ"ש: זהו זלזול בזכויות שלו

היחצ"ן פוטר במפתיע – ויפוצה ב-150 אלף ש'

בנסיבות אלה הוא טען כי הליך הפיטורים שלו לא היה תקין כיוון שלא נערך לו שימוע. בנוסף הוא ביקש מענק פרישה ופיצויים מוגדלים כנהוג בתחום ההוראה, פיצויים על אי מסירת הודעה לעובד ועוד.

הרשת טענה מנגד שהתובע רצה לעזוב כדי לעבור לעבוד במשרד החינוך ולכן דרישתו לפיצוי על היעדר שימוע נגועה בחוסר תום לב. לדבריה היא לא משלמת מענקים למי שעוזב אותה לטובת משרד החינוך, מאחר שאת התקציב המוגבל שלה היא מקפידה לשמור לעידוד פרישה של עובדים שנשחקו.

בחלק הראשון של פסק הדין הבהירה השופטת שרה ברוינר ישרדזה שהדרך שבה נוהגת הרשת כלפי העובדים פגומה ביותר ופוגעת בהם באופן שיטתי. פיטוריהם מדי שנה, גם אם הם מועסקים בשנה הבאה בכל מקרה, מותירה אותם בסימן שאלה מדי שנה, ולכן אין לצפות מהם להמתין להחלטתה מבלי לחפש עבודה אחרת.

עם זאת נקבע כי המקרה של התובע שונה משום שידע שהוא יחזור לעבוד ברשת – בין היתר עקב הוותק המכובד שלו – והוא בחר לקבל את הפיטורים הפעם משום שהתקבל למשרד החינוך.

בנסיבות אלה נקבע שלא מגיע לו פיצוי על היעדר שימוע או פיטורים בחוסר תום לב. השופטת התרשמה שהוא הגיש את התביעה כדי "למנף את מכתב הפיטורין שקיבל על מנת להשיג עוד תועלות עבורו בבחינת 'אכול כפי יכולתך'".

אלא שגם בהנחה שנפלו אי אילו פגמים בהליך הפיטורים, ציינה, אין שום הצדקה לפסוק לתובע פיצויים כיוון שלא נגרם לו כל נזק. היא הדגישה ששימוע נועד להעניק לעובד העומד בפני פיטורים הזדמנות לשכנע את המעסיק להימנע מהם, אולם התובע ממילא לא היה מעוניין להישאר בעבודתו.

התביעה למענק נדחתה אף היא לנוכח נוהלי הפרישה של הרשת, וכך גם יתר רכיבי התביעה, כמו פיצוי על אי הודעה לעובד וזכאות לשערוך פיצויי הפיטורים שקיבל. התובע חויב לפיכך בהחזר הוצאותיה המשפטיות של הרשת ובתשלום שכר טרחת עו"ד של 35 אלף שקל.