משחקים בענן

אם עד לפני שנה נדמה היה שעולם משחקי המחשב מתקבע לתבנית המוכרת של מחשבים אישיים ייעודיים, קונסולות גדולות נייחות (פלייסטיישן, Xbox One) וקונסולות קטנות וניידות (דגמי נינטנדו) – בחצי השנה האחרונה התברר בבת אחת שאנחנו צועדים לעידן חדש לגמרי - עידן הסטרימינג דרך האינטרנט. העידן הזה מגיע לפתחנו ממש בימים אלה, ומעורר סקרנות עצומה בתעשיית המשחקים - שוק עצום, גדול יותר מתעשיות הסרטים והווידאו העולמיות ביחד.

PlayStation 5(צילום: מתוך הדמיה ברשת)

משחקי הסטרימינג

רק באחרונה החלה גוגל, לראשונה, לשווק ולהפעיל את "סטאדיה" – שירות משחקי וידאו בסטרימינג, שכדי לשחק דרכו אין צורך במחשב יקר, בעל מפרט עוצמתי במיוחד, או במכשיר כמו פלייסטיישן או Xbox. המשחקים מאוחסנים וגם "רצים" על שרתים עוצמתיים רחוקים של גוגל, ולא בבית השחקן. גם לא צריך "להוריד" או להתקין אותם; כל שנדרש מהמכשיר הוא דפדפן כרום ויכולת להציג את הווידאו, רצוי ברמה גבוהה; המוצר הפיזי היחיד הנלווה לשירות הוא שלט, שיתחבר ישירות לגוגל דרך הרשת, לא למסך. כך, כל משחק יוכל לפעול, תיאורטית, בכל מכשיר: בסמארטפון, בטאבלט, במחשב הביתי, במחשב הנייד או בטלוויזיה החכמה. אפשר גם לעבור בין מסך למסך.

מי שחושב שגוגל היא היחידה שתפעל במגרש הזה טועה. מיקרוסופט מפתחת שירות דומה בשם xCloud. לסוני יש כבר שירות משחקים בסיסי בענן, פלייסטיישן Now, וכמוה ל־Nvidia (שירות GeForce now). חברות אחרות שניסו בעבר להציע שירות כזה הקדימו את זמנן ונסגרו. מצד שני, חברות רבות פועלות כבר היום בעולם הסטרימינג באמצעות שירותי הורדה של משחקים. למשל,Game Pass ‬‬ של מיקרוסופט עצמה. הרעיון: תמורת דמי מנוי חודשיים ניתן להוריד חופשי עשרות משחקים, מתוך רשימה שמתחדשת ללא הרף. לחברת המשחקים יוביסופט שירות דומה, שיהיה זמין מעתה הן למחשב והן ל־Stadia‬. סביר להניח שבעוד שנים ספורות, שירותי ההורדה האלה יהיו גם שירותי הזרמה, כמו Stadia ו־xCloud.

xbox series x(צילום: יח"צ)

אחד היתרונות במשחקי הענן הוא המידע החוזר שמפתחי המשחקים יכולים לקבל דרך הרשת מהגיימרים, למעשה מבלי שאלה אפילו יידעו על כך שהרגלי המשחק שלהם עוברים מאחורי הקלעים. מדובר בנכס עצום למפתחי המשחקים (נטפליקס למשל, עושה בו שימוש שוטף בטלוויזיה בסטרימינג): כך ניתן ממש להתאים את החוויה לפי התגובות, ולהפוך משחקים למהנים יותר ולרווחיים יותר.

ועם כל זה, תחום הסטרימינג במשחקים נראה מבטיח, אבל הוא בחיתוליו: ייקח זמן עד שאפשר יהיה להתרשם מיציבות הטכנולוגיה ומקליטתה אצל הגיימרים. תוכיח השקת "סטאדיה", שנתקלת בקשיים טכניים מכל סוג אפשרי. כך שמוקדם להספיד את מלכות הגיימינג הוותיקות, הקונסולות: העתיד הקרוב מבשר דגמים חדשים לשתי המובילות, שמבטיחים תגובה מהירה יותר ותמונה מציאותית לגמרי גם במשחקים "כבדים", עתירי תלת ממד ותנועה.

נינדנטו(צילום: יח"צ)

מעקב הקרניים של הוותיקות

שתי הקונסולות היריבות, גם Xbox One וגם פלייסטיישן, יציגו השנה מכשירים חדשים, אחרי הפוגה של שנים, Xbox Series X ופלייסטיישן 5. מה יהיו החידושים בשתי המכונות הללו, שהן למעשה מחשבים עוצמתיים לכל דבר?

בתחום הגרפי - היצרניות, סוני ומיקרוסופט, מדברות על הרצת משחקים עם תמונה מפורטת ביותר, ברזולוציה 8K ובקצב ריענון של 120 פריימים בשנייה. שתי הקונסולות יתמכו גם בטכנולוגיית "מעקב קרניים", שמציגה גם השתקפויות של קרני אור או של אפקטים קוליים. תאורה ריאליסטית לגמרי.

(צילום: יח"צ)

בתחום הביצועים, המהירות תשחק תפקיד מרכזי. אם כיום נפח האחסון של מכונות המשחק ואיטיות ה"שליפה" מהכונן יוצרים בעיות של איטיות, הקונסולות הבאות יגיעו עם כונני פלאש, SSD, וגם יכללו עוד טכנולוגיות, שייזרזו את העברת המידע מהאחסון ליחידות העיבוד.

גיימינג לדרך

בעולם מכונות המשחקים הניידות, המלכה הדומיננטית היא נינטנדו, עם קונסולות סוויץ', סוויץ' לייט ו־3DS שלה. יתרונה של הסוויץ', שאפשר להשתמש בה גם במצב נייד וגם בסלון הבית, בחיבור למסך הטלוויזיה. סוני, שניסתה להתחרות בה בתחום, באמצעות שני דגמים של מכונות פלייסטיישן ניידות (PSP וויטה), ירדה מהנושא: המשחקים בסמארטפון ניצחו אותן.

איכשהו, נינטנדו היא היחידה שמצליחה להשיב מלחמה גם לקונסולות הגדולות וגם לטלפון: קצב המכירות של סוויץ' שלה – הקונסולה הקטנה שתוכלו לקחת איתכם אל מחוץ לבית ולשחק דרך המסך המובנה - הוא הכי גבוה שידעה קונסולה של נינטנדו מאז ומעולם. הסוד שלה: חוויות משחק ייחודיות. גרסת הלייט של הסוויץ' כוללת מחיר נמוך יותר ותמיכה במצב נייד בלבד. אותה אי אפשר לחבר לטלוויזיה, אי אפשר לנתק בה את השלטים, ואין בה רטט.‬‬ אבל זמן הסוללה גבוה יותר ב־20-30 אחוז.

(צילום: יח"צ)

פתרון אחר לדרכים מספקת סמסונג, שבקרוב תחל להציע גרסת בטא חדשה של שירות בשם PlayGalaxy Link, המאפשר הזרמת משחקים מהמחשב האישי לסמארטפוני סדרת גלקסי שלה, דרך רשת WiFi ואפילו רשת סלולרית. המשמעות: אחרי התקנת אפליקציה ייחודית הן על המחשב האישי והן על הסמארטפון, תוכלו לשחק במשחקים המותקנים על המחשב שלכם גם דרך הסמארטפון ומכל מקום בעולם – במקום העבודה, בפארק, או בחו"ל - אף שהמחשב נותר בבית (ובתנאי שהוא מופעל ומחובר לרשת).

כיוון שהאפליקציה עושה שימוש במחשב כדי להזרים את המשחקים, עיקר העיבוד מתבצע בו ולא בסמארטפון. לכן, השירות מיועד לבעלי סמארטפונים המחזיקים במחשב בעל עוצמה בינונית לפחות. לצורך תפעול המשחקים אפשר לחבר את הסמארטפון לג'ויסטיק אלחוטי.

מציאות אחרת

שחקנים נוספים בעולם הגיימינג הקרוב יהיו משקפי המציאות המדומה והמורחבת (המכונה גם "מציאות רבודה"). משקפי המציאות המדומה מכניסים את השחקן לעולם וירטואלי שלם, המקיף את שדה הראייה שלו. משקפי המציאות הרבודה, לעומת זאת, מציגים את העולם האמיתי, אך עם רובד של מידע וירטואלי שמתלבש עליו. דמיינו שדה קרב בין דינוזאורים, שמרכזו הוא השולחן הסלוני שלכם, או משחק יריות שבו האויבים מגיחים מקירות הבית.

(צילום: יח"צ)

תחום המציאות המדומה הוא המתקדם מבין השניים. אוקולוס ריפט של פייסבוק, Vive של HTC ופלייסטיישן VR של סוני נחשבים משוכללים ומתקדמים, אך עדיין מסורבלים ותלויים במכשיר אחר כדי לפעול - מחשב או טלפון. עם זאת, הגרסה החדשה של אוקולוס, קווסט, כבר רומזת על הצפוי בקרוב: מכונת משחקים עצמאית לחלוטין, בלי חוטים, מה שמאפשר לשחק בה בכל מקום.

תחום המציאות הרבודה מתקדם פחות. משקפיים המבוססים על הטכנולוגיה מציגים בינתיים רק מיקרוסופט (הולולנס, שגרסה חדשה שלהם יצאה באחרונה), וסטארטאפ בשם מג'יק ליפ, שנכנס באחרונה לקשיים ועתידו לוט בערפל. שני המוצרים האלה לא מיועדים לסתם צרכנים, אלא בעיקר לארגונים וחברות, וגם למפתחים, שמוזמנים לייצר בעזרתם את המשחק הלהיט הבא.

(צילום: יח"צ)