שתף קטע נבחר

תביעה: רשלנות הובילה ללידת תינוק עם תסמונת דאון

הורים טוענים שרופא התעלם בזמן ההיריון מממצאים חריגים באולטרסאונד ולא הפנה אותם לבירור גנטי ובדיקת מי שפיר שהיו מגלים את התסמונת

לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים מאוחדת על ידי הורים לפעוט שנולד עם תסמונת דאון. הם טוענים שבבדיקת אולטרה סאונד שנערכה בשבוע 28 להיריון נמצאו היקף ראש גדול וקיבה קטנה המעידים על סיכון לתסמונת גנטית. למרות זאת, הרופא שביצע את מעקב ההיריון לא הפנה את האם להמשך בירור. כיום סובל הילד מנכות קשה ומשולב במעון שיקומי.

 

בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד ענת גוטמן ותמר מייברג לביא סיפרו ההורים שבנם נולד ב-2019 כשהוא סובל מתסמונת דאון. מדובר בבנם השלישי, ולו שני אחים גדולים ואח צעיר. שלושת אחיו בריאים.

 

האם ביצעה מעקב היריון מלא ומקיף במסגרת קופת החולים. במהלך בדיקת אולטרה סאונד פרטית, שנערכה בשבוע 28+2 להיריון, נמצאה חריגה בהיקף ראש העובר (מאקרוצפליה), למעלה משתי סטיות תקן, וכן קיבה קטנה.

הטיפול שימנע הווירוס לעובר (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לטענת התובעים, חריגה בהיקף הראש מאפיינת מספר רב של תסמונות גנטיות, מה שאמור להדליק נורה אדומה, קל וחומר כאשר היא מופיעה עם ממצא לא תקין נוסף (קיבה קטנה). הם הדגישו כי הרופא אשר ביצע את הבדיקה תיעד במפורש ברשומה הרפואית כי "היקף הראש גדול מהממוצע" ומתאים לשבוע 32, ציין כי הקיבה של העובר נראית קטנה, והפנה את האם לרופא הנשים המטפל במטרה לאמת את גיל ההריון.

 

האם פנתה לרופא הנשים שליווה את ההיריון והציגה בפניו את הערות מבצע הסקירה ותוצאות בדיקת האולטרה סאונד. ואולם, למרות שהרופא אימת את גיל ההיריון (מה שהבהיר כי היקף הראש הפתולוגי לא נובע מטעות בשבוע ההיריון) הוא הסתפק 'בתיעוד' הממצא הפתולוגי ובהפניית האם לבדיקת אולטרה סאונד של שליש שני/שלישי ללא סקירת מערכות.

 

הרופא לא יידע ולא הסביר לאם את משמעות העובדה שלעובר שלה יש היקף ראש חריג כי מדובר בממצא לא תקין שנלווה לעיתים למאות תסמונות גנטיות. במצב זה, האם שהייתה קרובה לגיל 35, הייתה עומדת על ביצוע מי שפיר (עם צ׳יפ גנטי) מיוזמתה.

 

התובעים הוסיפו שהרופא התרשל כשהפר את חובתו בהתאם לחוזר משרד הבריאות, הספרות הרפואית, והפרקטיקה הנוהגת, כשבחר שלא להפנות את האם לייעוץ גנטי לשם בירור הגורם להיקף הראש הגדול ולקיבה הקטנה.

 

התובעים טוענים כי אילו הייתה האם מקבלת הפניה ליעוץ גנטי, הרי ששם היא הייתה מקבלת המלצה והפניה לביצוע בדיקות מי שפיר וצ'יפ גנטי, אשר היו מגלות את התסמונת עמה נולד הקטין. כמו כן, במצב זה של תסמונת דאון, וועדה להפסקת היריון הייתה מאשרת את הפסקתו, ובכך הייתה נמנעת הולדתו של הקטין בעוולה.

 

בחוות דעת שצורפה לכתב התביעה נכתב כי רופא הנשים שהיו בפניו הממצאים החריגים היה צריך לדון עם האם על הסיכון למום עוברי, על אפשרותה לפנות לייעוץ גנטי ובמיוחד על מתן הפנייה לייעוץ כזה. זאת מתוקף תפקידו לבצע אינטגרציה של כל הנתונים שבפניו ולהמליץ למטופלת על הבדיקות הדרושות לאור ממצאים אלה.

 

התובעים ציינו שכיום בנם משולב במעון שיקומי וסובל מנכות קשה הבאה לידי ביטוי בעיכוב קוגניטיבי, תקשורתי ומוטורי. הקטין סובל כיום, ויסבול כל חייו, מחיי מום וסבל מתמשכים, אשר אלמלא רשלנות הנתבעת לא היו נכפים עליו.

 

מקופת חולים מאוחדת נמסר בתגובה: "התביעה נמסרה לנו רק אתמול. אנחנו לומדים את פרטיה, ונגיב כמקובל בבית המשפט".

 

  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עוה"ד ענת גוטמן ותמר מייברג לביא ממשרד גוטמן-אמיר
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים