שתף קטע נבחר

מחקר: כמה מהאבנים של סטונהנג' היו שם הרבה לפני בני האדם

אחד מהארכיאולוגים הבודדים שלקחו חלק בחפירות בתוך סטונהנג', מצא ראיות לכך ששתיים מאבני הסארסן הגדולות ביותר ככל הנראה נמצאות במקום כבר מיליוני שנים והן לא הובאו ממקום הנמצא עשרות קילומטרים משם

כמה מהאבנים הגדולות ביותר באתר סטונהנג' הפרהיסטורי בבריטניה היו שם הרבה מאוד זמן לפני שבני אדם בכלל הגיעו לשם - וככל הנראה לא הובאו במיוחד למקום, כך לפי מחקר חדש שפורסם בימים האחרונים על המונומנט העתיק שעדיין לא מעט מסתורין אופף אותו.

 

 

ארכיאולוגים וחוקרי עתיקות מנסים כבר מאות שנים להבין מדוע סטונהנג' ממוקם איפה שהוא ממוקם, ולמה הסלעים הכי גדולים שבו נגררו על פני קילומטרים לגבעה באזור סולסברי. אחת מההשערות הרווחות היא כי סלעים רבים מסוג סארסן הובאו לשם ממרחק של כ-20 מיילים (32 קילומטרים).

 

ברשת BBC דווח כי מייק פיטס, אחד מהארכיאולוגים הבודדים שלקחו חלק בחפירות בתוך סטונהנג', מצא ראיות לכך ששתיים מאבני הסארסן הגדולות ביותר ככל הנראה נמצאות במקום כבר מיליוני שנים.

 

האבן הגדולה ביותר באתר העתיק, שממוקמת בקו ישר עם זריחת השמש ביום אמצע הקיץ, נמצאת במרחק של 75 מטרים ממרכז מעגל האבנים שבמקום. משקלה הוא כ-60 טונות. ברשת "סקיי ניוז" הוסיפו שבניגוד לאבני סארסן גדולות אחרות, האבן הזו לא עוצבה וצורתה לא שונתה.

 

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 

החוקר פיטס איתר בסמוך לאבן הגדולה הזו בור עם קוטר של כ-6 מטרים בזמן שחפר בסביבתה. הבור, שכבר שנים רבות מלא בעצם באדמה, הוא גדול מדי בכדי שיהיה ה"שקע" המדויק שממנו הגיעה האבן הגדולה, אבל היא בהחלט הייתה יכולה להימצא בתוכו מבחינת הגודל. הערכתו של המדען היא כי האבן הורמה מתוך החור באדמה והועמדה בצורה זקופה, ולא הובאה ממקום אחר.

 

בור נוסף ובלתי מוסבר התגלה בין שתיים מהאבנים המרכזיות באתר הפרהיסטורי, ומכאן עולה תיאוריה נוספת שאחת האבנים הגדולות ביותר במקום הגיעה גם היא מהאתר עצמו. לפי הדיווח ברשת "סקיי", שני הבורות גם כן מיושרים עם זריחת השמש ביום ההיפוך הקיצי.

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 

עד כה היה נהוג לחשוב שאבני הסארסן לא נוצרו באזור זה באופן טבעי, אך ממצאים חדשים הפריכו את הטענה הזו. אבני סארסן הן בעצם שריד של אבן חול שנוצר לפני מיליוני שנים באזור. במהלך עידן הקרח, קרחונים שכיסו את דרום אנגליה הפשירו וקפאו שוב ושוב, וכך שקעו אבני סארסן במשך מיליוני שנים מתחת לפני האדמה ורק חתיכות בודדות נותרו גלויות לעין. אתר סטונהנג' כולל גם סוגי אבנים וסלעים אחרים שמרבית הארכיאולוגים מאמינים שהגיעו מאתר אחר בוויילס על ידי בני אדם.

 

במאמר שפרסם החוקר פיטס בכתב העת British Archeology, הוא טוען שאבני הסארסן הן שהפכו את סטונהנג' למרכז העולם הפרהיסטורי - ולא להיפך. "ההנחה הייתה שכל אבני הסארסן בסטונהנג' הגיעו ממרלבורו", הוא ציין.

 

"הרעיון מאז התפתח לכך שחלק מהאבנים אולי היו מקומיות, וכי האבן הגדולה ביותר במקום יצאה מתוך אותו בור גדול. אם אתה מתכוון להזיז משהו כל כך גדול אתה תהיה חייב 'לסדר' אותו לפני שאתה משנע אותו כדי להיפטר מחלק מהמשקל. זה אומר שהאבן כנראה לא נלקחה למרחק גדול מאוד. זה הגיוני שהאבן הגדולה תמיד הייתה פחות או יותר איפה שהיא עכשיו, חצי קבורה באדמה".

 

למאמר:

https://reader.exacteditions.com/issues/62211/page/12

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים