שתף קטע נבחר

שיתוף ציבור: לא לתת ל"שריף" להחליט לבד

ראש העיר הופך לא פעם להיות שריף, זה שיודע הכל ומחליט על הכל, כי הרי הפקדתם בידיו את המנדט. לכן חשוב שראשי הרשויות וגם התושבים ילמדו על מנגנונים של שיתוף ציבור, יישמו שותפות בין הרשות לתושבים ויצרו ערך משותף

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל בפתח, וכל המועמדים בכל הרשויות מבטיחים את אותו הדבר: חינוך הכי טוב, מרחב ציבורי מודרני ותוסס, תרבות ורווחה, ועוד. כולם מדברים על הזדמנויות ומגוון, על נגישות וביטחון, על יחידים וקהילות, ומבטיחים "עיר בריאה", "עיר חכמה" או "עיר ירוקה". רק בואו אל הקלפי ותבחרו, עם הפתק הנכון כמובן, ואחר כך ראש העיר "יעבוד בשבילכם" ויגשים את כל חלומותיכם, ודלתו תהיה פתוחה בפניכם.

 

לכל הטורים של פרופ' עדי וולפסון

 

אז זהו, כפי שאתם כבר יודעים, הפער בין הימים שלפני הבחירות לאלה שאחרי הבחירות רב. יש כאלה שמקיימים יותר ויש שפחות, יש כאלה שמצליחים יותר או פחות, אבל ראש העיר הופך לא פעם להיות שריף, זה שיודע הכל ומחליט על הכל, כי הרי הפקדתם בידיו את המנדט. לכן חשוב שראשי הרשויות וגם התושבים ילמדו על מנגנונים של שיתוף ציבור, יישמו שותפות בין הרשות לתושבים ויצרו ערך משותף.

 

 (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
(צילום: אבי רוקח)

 

שותפות ציבור מוגדרת כתהליך שבמסגרתו בעלי עניין שונים, מהציבור הרחב, קבוצות או יחידים, ועד למומחים, מעורבים ברמה כזו או אחרת בתהליכי קבלת החלטות, בעיצוב מדיניות וביישום של תהליכים בעיר. הרציונל מאחורי תהליך שכזה הוא בראש ובראשונה שהציבור צריך להיות שותף פעיל בקבלה וביישום של החלטות שישפיעו על חייו ועל עתידו. אך תהליך של שיתוף ציבור נותן גם לגיטימציה לנבחרי הציבור ולמדיניות העירונית, ומחזק את האמון של הציבור בנבחרי הציבור ואת המחויבות והאחריות שלו לתהליכים העירוניים. יתרה מכך, התהליך מאפשר לציבור להיות מעורב יותר ולהשפיע יותר על הנעשה בעיר בכל יום ולא רק ביום הבוחר. הוא גם מאפשר להביא מידע נוסף ומגוון של דעות ורעיונות, ולזהות מראש חסמים וקשיים, וכיוצא בכך לקבל החלטות מושכלות יותר וישימות יותר. כל אלה מובילים לבסוף ללכידות ולחוסן עירוני.

 

ישנן דרגות שונות ויש מנגנונים שונים של שיתוף ציבור. כיום, רוב הרשויות בישראל מסתפקות בעדכון או בידוע של הציבור בנתונים ובמידע בנוגע למדיניות עירונית ולתהליכים עירוניים, אם באתר העירוני או בשלטי חוצות ואם בתקשורת. פעולה שכזו, למעשה, נמצאת בתחתית המדרג של שיתוף ציבור, כיוון שההחלטה מתקבלת על ידי נבחרי הציבור והציבור עצמו יכול לכל היותר להביע התנגדות לתהליכים עירוניים, למשל לתוכניות בינוי.

 

אולם יש רשויות שמנהלות תהליכים של התייעצות עם הציבור, במפגשים או באינטרנט, למשל, בהכנת תוכנית מתאר. גם כאן, השיתוף הוא לרוב ברמה של הצגת תוכנית מוגמרת או מספר חלופות, ובקשה מהציבור לבחור בין החלופות, כך שהציבור יכול להשפיע על התוכניות רק בשוליים. עם זאת, ניתן להעמיק את השותפות של הציבור בתהליכים, למשל לאפשר לציבור להציע חלופות נוספות או לטייב את הקיימות, ולהשתמש במנגנון של חוכמת ההמונים.

 

התושבים גם צריכים ליזום

אך שיתוף ציבור לא צריך להסתכם רק ביוזמה של הרשות הפונה לתושבים, אלא גם ביוזמה של התושבים הפונים אל הרשות ומציעים תהליכים, פרויקטים ויוזמות שונות. מנגנון שכזה מצריך מהרשות פתיחות וגמישות, אבל גם לייצר תשתית מתאימה, שתאפשר לבחון, לדרג, לתעדף ולבסוף לקדם את היוזמות הנבחרות. בהקשר זה חשוב לציין כי הציבור לא תמיד ער למכלול ההיבטים, השיקולים והתהליכים בעיר, ולא פעם מציע הצעות הקשורות לצרכים או לרצונות האישיים שלו, אך בד בבד ההצעות יכולות להיות חדשניות ולהיטיב גם עם הקהילה.

 

ההיררכיה הגבוהה ביותר של שיתוף ציבור מבוססת על שותפות בין הרשות לתושבים, כאשר שני הצדדים משקעים ומשתפים משאבים פיזיים ושאינם פיזיים בתהליך באופן מתמשך. למשל, הפעלה של פעילות בפארק עירוני על ידי התושבים, יצירה של פסטיבל עירוני או אירוע של דירות פתוחות שנוצר עם הציבור ובשביל הציבור, כאשר הציבור הוא גם הספק וגם הלקוח.

 

לבסוף, חשוב להדגיש כי המחויבות של שיתוף ציבור לא חלה רק על הרשויות, אלא גם על הציבור. רובנו כועסים, לכל היותר מתלוננים, כשמשהו ביום יום שלנו משתבש: פינוי האשפה, תנועה בעיר, פעילות בבית הספר של הילדים וכד', אבל לא באמת מעוניינים לקחת חלק פעיל בתהליכי קבלת החלטות או בקידום ויישום של פרויקטים בעיר.

 

שיתוף ציבור מציע לציבור הרחב הזדמנויות, כאשר במקום להתנגד או להתלונן כשההחלטה כבר התקבלה אפשר להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות. יחד עם זאת חשוב גם לזכור ששיתוף ציבור לא אומר שכל תהליך או החלטה עירונית צריכים לעמוד להחלטת הציבור, וגם שהרשות צריכה לתכלל, לנהל ולראות את התהליכים בעיר במבט רחב וארוך טווח, ולכן לא כל יוזמה מהציבור צריכה להתקבל.

 

שיתוף ציבור מאפשר לפתח וליישם תהליכים עירוניים טובים, יעילים ומועילים יותר. הוא יכול לאזן בין הכוח של נבחרי הציבור ושל הציבור הרחב ולאפשר לתושבים להיות שותפים יותר בכל מה שקורה בעיר. על כן, כשאתם בוחנים את המצע ואת הרקורד של המתמודדים השונים בבחירות אצלכם ביישוב, תחשבו גם מי מהם יהיה מוכן לשתף אתכם פעולה ולהיות קשוב לא רק לתלונות שלכם אלא גם לרעיונות שלכם.

 

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד " (פרדס, 2016).

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
קלפי בבחירות לרשויות המקומיות
צילום: עידו ארז
צילום: דוד גרינשפן
פרופ' עדי וולפסון
צילום: דוד גרינשפן
מומלצים