שתף קטע נבחר

הדמיות מסבירות למה הר הגעש סנט הלנס יוצא דופן

חוקרים מאוניברסיטת אורגון גילו כי מבנה סלעי נפרד מתחת לפני השטח - הוא הסיבה שבגללה הר הגעש הפעיל ביותר בארצות-הברית אינו עומד באותה שורה עם חבריו לקבוצה ברכס הקסקייד

הדמיה חדשה ברזולוציה גבוהה של קרום כדור הארץ מסבירה מדוע הר הגעש סנט הלנס, שבמדינת וושינגטון בארצות-הברית, הוא חריג ביחס לקשת הגעשית של רכס קסקייד, שורה של הרי געש בצפון מערב אמריקה, המשוייכים זה לזה מבחינה גאולוגית. החוקרים פרסמו את ממצאיהם על אודות הר סנט הלנס וקשת הקסקייד (Cascade Arc) בכתב העת journal Nature Geoscience.

 

 

  (צילום: מתוך המחקר)
(צילום: מתוך המחקר)

 

התמונות חושפות היווצרות אבן תת-קרקעית מאסיבית מתחת ל-"Spirit Lake". הבָּתוֹלִית (מחדר פלוטוני גדול של סלע יסוד הנוצר ממאגמה שהתקררה באיטיות בעומק קרום כדור הארץ) מטה מאגמה למערב הקשת ומתדלקת את הרי הגעש הפעילים ביותר בקסקייד.

 

ניסיונות קודמים לדמות את המבנים שמתחת לפני השטח של האזור הסתמכו על גלים סיסמיים. כשגלי קול, הנוצרים על-ידי רעידות אדמה והתפרצויות, עוברים דרך הקרקע - התדירות שלהם ואורך הגל שלהם משתנים כשהם עוברים דרך תווכים שונים. מדידות סייסמיות יכולות לחשוף את התכונות - המבנה, הצפיפות והטמפרטורה - של תצורות סלע תת-קרקעיות.

הר סט הלנס במערב ארצות הברית (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

ההדמיות האחרונות נוצרו בעזרת שילוב של נתונים סיסמיים ומידע מגנטוטלרי (magnetotelluric). מדידות אלו של מוליכות חשמלית תת-קרקעית יכולות לעזור למדענים לייצר קביעות דומות בנוגע לצורה, הצפיפות והטמפרטורה של סלעים הנחים מתחת לפני הקרקע.

 

"כל שיטה לכשעצמה נושאת עמה רמה מסויימת של חוסר ודאות, אבל כשאתה משלב אותן ביחד כשכבות כמו שעשינו בפרויקט הזה - אתה מקבל תמונה בהירה יותר ביחס למה שנמצא מתחת", הסביר אדם שולץ, גאופיזיקאי מאוניברסיטת אורגון. "ככל שאתה מריץ זמן רב יותר את המדידות, כך ההדמיות התת-קרקעיות חדות ועמוקות יותר".

הר סט הלנס במערב ארצות הברית (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

  

בעזרת למידה של התמונות החדשות, החוקרים הגיעו להבנה טובה יותר של ההיסטוריה הטקטונית של האזור, בין היתר של לוח חואן דה פוקה.

 

מדובר בדפוס שחוזר על עצמו מזה כמה אלפי שנים. בעבר, גושי קרום התנגשו עם צפון יבשת צפון אמריקה. כתוצאה מכך, משקעים ימיים צמחו מתחת לקרקע של אזור הפסיפיק נורת' ווסט.

 

"החומר הזה הוא יותר חדיר מהאבן מסביב ומאפשר למגמה לנוע דרכו", הסביר שולץ. "הבָּתוֹלִית הגדולה פועלת כמו פקק בתוך הקרום ומסיטה מאגמה שבאופן רגיל היתה מתפרצת כמו בשאר הרי הגעש הגדולים של הקסקייד, מה שהביא לידי יצירתו של סנט הלנס במערב קשת הקסקייד, והר אדמס מעט למזרח".

 

בזמן גאולוגי, הר סנט הלנס הוא יחסית צעיר. הוא נוצר במהלך 40 אלף השנים האחרונות. ההתפרצות המפורסמת ביותר שלו התרחשה ב-1980. זו הייתה ההתפרצות הגעשית הקטלנית ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, שבה נהרגו 57 בני אדם. בעשורים שחלפו מאז הר הגעש עבר תקופות של בניית כיפה ותרדמת. החוקרים מקווים כי סקירה מגנטוטלרית  של הר סנט הלנס תגלה את דפוסי התזוזה של המאגמה של הר הגעש.

 

"זה יכול לתת לנו כלי חדש לנטר את מחזור המגמה כך שלא נצטרך לחכות לשלב בניית כיפה כדי להעיד שהתנאים משתנים", ציין שולץ.

 

להסבר באנגלית על המחקר

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
הר הגעש סנט הלנס
צילום: shutterstock
מומלצים