שתף קטע נבחר

מחקר: צפרים רואים עצמם מומחים, צפריות לא

במחקר שערכה חוקרת ישראלית נמצא, כי צפריות בארץ רואות עצמן מומחיות פחות מאשר צפרים, נכנסות לתחום בגיל מאוחר יותר והן יותר חסרות ביטחון בתחום

קיימים הבדלים משמעותיים בין צפרים לצפריות - בין היתר בתחום המומחיות והביטחון העצמי. כך עולה ממצאי מחקר, שנערך על ידי אלן קסל, מנהלת התחנה לחקר ציפורי ירושלים ע"ש נילי ודוד של לחברה להגנת הטבע, במסגרת לימודי התואר השני שלה בחינוך סביבתי באוניברסיטת וויסקונסין. במחקר נסקרו 371 צפרים וצפריות בישראל, בניסיון להבין למה החליטו להיכנס לתחום.

 

הכשרת צפריות של התחנה לחקר ציפורים ע״ש נילי ודוד (צילום: ישי לנדוי)
הכשרת צפריות של התחנה לחקר ציפורים ע״ש נילי ודוד(צילום: ישי לנדוי)

 

צפרות היא אחד התחביבים הפופלאריים ביותר במדינות המפותחות, ולפי הערכות 55 מיליון נשים וגברים לוקחים חלק בפעילויות בתחום. בישראל הצפרות היא תחום הולך וגדל, אך לא הרבה ידוע על מי הם אותם צפרים וצפריות, ומה גרם להם להיכנס לתחום. מטרת המחקר הייתה לאפיין את קהילת הצפרים והצפריות בישראל, ולהבין מה גרם לצפריות ולצפרים להצטרף לקהילה.

 

מתוך הנסקרים 56% היו גברים ו-44% נשים. מהמחקר עולה כי מתוך הנסקרים רק צפרית אחת הגדירה את עצמה כמומחית בתחום, לעומת 22.5% מהגברים. רוב הנשים, 45.8% ראו עצמן כבעלות כישורי צפרות בינוניים, לעומת רוב הגברים, 35.3%, שהגדירו את עצמם כמתקדמים. בנוסף, עולה כי רוב הגברים הצהירו כי יש להם יכולת לזהות 200 מיני ציפורים ומעלה (45.1%) לעומת 64.3% מהנשים שדיווחו כי הן יכולות לזהות 50 מינים או מטה.

 

קבוצת הנשים מתוך תחרות אלופי הנדידה 2019. (צילום: יובל דקס)
קבוצת הנשים מתוך תחרות אלופי הנדידה 2019.(צילום: יובל דקס)

 

ממצא מעניין נוסף הוא העובדה שנשים נכנסו לתחום הצפרות בגיל מאוחר יותר יחסית לגברים. בנוסף, הן נוטות להיכנס לתחום גם מטעמים חברתיים, וחוששות יותר ללכת לתצפיות לבדן.

 

"התפיסה של הנשים את עצמן שונה", מסבירה קסל. "אני מכירה הרבה נשים ויש כמה צפריות טובות מאוד פה בארץ. זה לא שאין. הן פשוט מהססות יותר לומר 'אני מומחית'. נשים הססניות וזהירות יותר להצהיר שהן ברמת מיומנות גבוהה ונוטות להיות צנועות יותר בהישגים שלהם. הרבה יותר גברים אמרו שהם מומחים, גם הצפרים הצעירים".

 

אלן קסל (צילום: עמיר בלבן)
אלן קסל(צילום: עמיר בלבן)

 

עבור יעל לנרד, ממשתתפות המחקר ומדריכת חוג נוער לצפרות מטעם החברה להגנת הטבע וחוקרת שמירת טבע בציפורים, הממצאים אינם מפתיעים. היא נכנסה לתחום בגיל 11 בעקבות השתתפות בקייטנת הקיץ של התחנה לחקר ציפורי ירושלים. "המפגש הקרוב עם ציפורים וצפרים היה מרתק ושאב אותי לתחום בן רגע", סיפרה. "מאז ועד היום אני עוסקת באינטנסיביות בצפרות, חינוך ומחקר. אני יודעת שאני היחידה שענתה שהיא מחשיבה עצמה מומחית במחקר כי גם אני מאוד התלבטתי בעניין. בדיעבד, בהתחשב בתשובות של גברים, יש הרבה יותר נשים שהיו צריכות להחשיב את עצמן כמתאימות לקטגורית המומחים. אבל בסופו של דבר, לא הקיטלוג משנה כמו העיסוק הבלתי פוסק לקידום התחום והשמירה על הציפורים עבורנו ועבורן על ידי נשים וגברים. כבר הוכח שמעורבות נשית בשמירת טבע היא קריטית להצלחה".

 

"המוטיבציה של גברים ונשים להיכנס לתחום הוא יחסית דומה", מציינת קסל. "יחד עם זאת גברים אומרים שהם אוהבים לצאת לצפרות לבד ואילו נשים אוהבות להיות יחד. אצל גברים מדובר בתחום קצת יותר תחרותי. זה טבעי בעיני כי התחום הוא גברי. אבל ברחבי העולם קורים דברים אחרים, כמו הקמתו של מועדון הצפרות הפמיניסטי שהחל בניו יורק, והתרחב אפילו עד קנדה". קסל ציינה במחקרה כי בנוסף לסוגיה המגדרית שצפה, יש צורך להגיע גם לאוכלוסיה המוסלמית והאורתודוקסית בישראל, על מנת להנגיש את הצפרות לכלל האוכלוסייה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ישי לנדוי
צפריות בפעולה
צילום: ישי לנדוי
מומלצים