כוכב הלכת נוגה מבקר את שבע האחיות
כאשר ענן גז ואבק קורס הוא יוצר צביר כוכבים חדש. בסוף השבוע יבקר כוכב הלכת נוגה את צביר הכוכבים הקומפקטי "כימה" וזו הזדמנות מצוינת להבין כיצד קיבל את שמו המוזר ומה חשבו עליו היוונים
בערב שבת וכן במוצ"ש, יבקר כוכב הלכת נוגה את קבוצת הכוכבים הקטנה - כימה, המכונה גם שבע האחיות. יהיה זה ביקור של גרם השמים הבהיר ביותר לאחר השמש והירח בצביר הכוכבים המפורסם ביותר בשמים.
נוגה, ובשמו הלועזי ונוס, הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והוא גרם השמיים הבהיר ביותר בשמי הערב לאחר הירח. מבחינת מימדיו נוגה קטן במקצת מכדור הארץ. אולם, בזה מסתיים ההבדל - נוגה אפוף ענני פחמן דו-חמצני, מביאים עד לקצה את אפקט החממה, ושומרים על טמפרטורה של קרוב ל-500 מעלות על פני כוכב הלכת. בנוסף, הלחץ האטמוספירי העצום על פני כוכב הלכת ימעך כל בן אנוש שיעז להסתובב שם ואם לא די בכך, הגשם של החומצה הגופריתית ישלים את המלאכה.
כיוון שנוגה מצוי ביננו לבין השמש, כמו כוכב חמה הקרוב יותר, אנו יכולים לראותו רק בקרבה לשמש. שלא כמו יתר כוכבי הלכת החיצוניים, שיכולים להימצא ממול השמש (כאשר אנו מצויים בינם לבינה) ואז הם נראים גם בכל שעות הלילה. לפיכך, הן נוגה והן כוכב חמה נראים או לאחר שקיעת השמש במערב, או מקדימים את זריחתה במזרח.
בימים אלה, מצוי נוגה בצד המרוחק של מסלולו מהשמש והוא למעשה נראה בשעות הערב, מיד לאחר השקיעה, מעל האופק המערבי - אי אפשר לטעות בכוכב הלכת הזוהר הנראה כמו פנס התלוי בשמים בכיוון מערב. מבט בטלסקופ קטן יאפשר לראות שנוגה אינו עיגול שלם, כיוון שהוא מפנה אלינו גם חלק מפניו שנסתרות מהשמש והוא נראה קצת יותר מחצי עיגול. אט אט הולך נוגה ומתמעט עד שיגיע לצורת סהר כאשר יהיה ביננו לבין השמש.
הקדמונים ראו בנוגה ובכוכב חמה שני כוכבים שונים - זה הזורח בצינת הבוקר (פוספורוס) וזה השוקע בשמי הערב (הספרוס) , אולם, ליוונים כבר היה ברור שבשני המקרים, מדובר בכוכב לכת אחד. אפילו הבבלים ידעו שמדובר בכוכב לכת אחד והם ייחסו אותו לאלה עישטר. מאוחר יותר, הפכה זו לעשתורת, ואצלנו לאסתר, גיבורת המגילה. כל השמות האלה הם בסיסם של המילה המתארת כוכב כמעט בכת השפות המערביות - Star באנגלית, סטלה בלטינית ועוד. במקורותינו, נקרא מופע הבוקר של נוגה בשם הילל בן שחר ( "איך נפלת משמים, הילל בן-שחר; נגדעת לארץ, חולש על-גוים" ישעיהו יד, יב ).
צביר הכימה
צביר הכימה מצוי בקבוצת שור והוא מציין את כתפו של השור (לזיהוי קבוצת שור אפשר להיעזר באחת מהאפליקציות של זיהוי השמים לסמארפונים או במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה וכן אפשר לזהותה לפי מיקום כוכב הלכת נוגה החולף בתחומה בסוף השבוע הקרוב).
מקור השם העברי "כימה" הוא בתנ"ך, שבו מוזכרת הקבוצה פעמיים בפי איוב בשמה העברי המקובל כּימָה: "עֹשה-עש כסיל וכימה וחדרי תֵמן" (איוב ט', ט'). אזכור שני לקבוצה בספר איוב הוא: "הַתְקשר מעדנות כימה או-מושכות כסיל תְפַתֵח. התוציא מזרות בעִתו ועיש על-בניה תַנחֵם" (איוב ל"ח, ל'-ל"א). כמו כן היא מוזכרת בספר עמוס: "עֹשה כימה וכסיל והֹפך לבֹקר צלמָוֶות" (עמוס ה' ח').
מי שיביט בצביר הכימה בעין יראה תבנית מוקטנת מאוד של צורת קבוצת העגלה. לא הרבה מודעים לעובדה שהצביר מוכר בעולם גם בשמו היפני - סובארו - וצורת הצביר מעטרת את סמלן של מכוניות אלה. צפייה בצביר בלילה חשוך במשקפת שדה טובה או בטלסקופ גדול, מראה רמז מהגז והאבק האופף כמה מכוכבי הצביר. בטלסקופ וכן במשקפת שדה אפשר לראות מספר גדול יותר של כוכבים מכפי שאפשר לראות בעין ובטלסקופ בקוטר 20 ס"מ אפשר לראות למעלה מ-500 כוכבים, אם כי הצביר מונה רק כ-250 חברים, ורוב הכוכבים מצויים ברקעו. זהו צביר כוכבים צעיר יחסית, שנוצר כי הנראה מעננת גז מולקולרי לפני כמאה מיליון שנים. בעבר היתה השערה שהגז האופף את כוכבי הצביר הוא חלק מהערפילית ממנה נוצר הצביר, אולם כיום ההשערה המקובלת שמדובר בעננת גז המצוי ביננו לצביר שהצביר חולף כעת בתוכו וכוכביו מאירים את הגז שמחזיר אלינו את אורם.
צביר הכימה משתרע על פני 7 שנות אור בלבד ומרחקו מאיתנו כ-350 שנות אור בלבד. הודות למרחקו ה"קטן" יחסית, גודלו הזוויתי של הצביר גדול פי 4 מגודלו הזוויתי של הירח המלא. כוכב הלכת נוגה יחלוף כאמור בתחומי הצביר הקומפקטי ב-3 וב-4 באפריל וימשיך במסעו על פני כיפת השמים לכיוון מזרח.
מידע נוסף על אירועים אסטרונומיים נוספים הנראים מישראל אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים ספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , מחבר האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים
לפנייה לכתב/ת 
