בתום שנה עם שלושה סגרים והדממה כמעט מלאה של עולם האירועים והחתונות, הלחם והחמאה של מעצבי אופנה רבים בארץ – החזרה לשגרה הפיחה חיים מחודשים גם בענף הרווחי בישראל. על המסלול בשבוע האופנה קורנית תל אביב, בלטה החזרה לשמלות ערב וכלה עם תצוגות של מספר מעצבים בתחום.
עוד בשבוע האופנה
את היומיים הראשונים של שבוע האופנה חתמו המעצבים דרור קונטנטו ואלון ליבנה, שניהם בשנות ה-30 לחייהם, אשר סללו בעשור האחרון את מקומם בלב ענף שמלות הכלה בישראל. תצוגות האופנה של השניים הציגו את המתח בו הם פועלים, המצביע גם על כל ענף האופנה המקומי: הרצון לייצר אופנה עילית ישראלית, אל מול הצורך להתפרנס בעיצוב שמלות כלה.
התצוגה של דרור קונטנטו הוצגה במתכונת של וידאו ארט שצולם ברחבת "אדם ועמלו" במוזיאון ארץ ישראל, על רקע אולם הקשתות של חצר הלחם ושוק בעלי המלאכה. התצוגה היתה מלאה בדרמה ופאתוס, שבאו לידי ביטוי במוזיקה מכשפת, עריכה בקצב איטי ושרוולים נפוחים שליוו חלק גדול מן השמלות והחולצות בקולקציה.
קונטנטו הסביר כי ההשראה לקולקציה הגיעה מהרצון לשבור גבולות מגדריים ולחבר בין שלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם. התוצאה היתה אוסף מערכות לבוש עמוס וכבד, רווי בדים רקומים ומחורזים בסגנון מיושן, כמו גלימת פרוכת אדומה מעוטרת רקמת זהב עם תרבוש מתכת מוזהב, עד כי לעתים היה נראה כאילו הדוגמניות כורעות תחת נטל הבגדים. את התצוגה ליוו שפמים מוזהבים ואביזרי ראש מתכתיים בעיצובה של קרן וולף.
על אף החשק לפתוח חלון כדי להכניס קצת אוויר, העודפות הזאת שירתה חלק מהעיצובים. לדוגמה, שמלה רקומה עם צווארון שקוף וקפל בד רחב באזור הכתפיים, שכיסים צידיים מלווים את החצאית הארוכה; ותמונת הסיום של שמלת כלה צנועה שלבשה הדוגמנית פיי ג'קיטה, שנראתה כמו הלחם מוצלח בין שמלת הכלה האייקונית של גרייס קלי לזו של לאה בת סנדר החסידית מהמחזה "הדיבוק".
בראיונות שהעניק בשבועות האחרונים, סיפר קונטנטו כי עבד על בניית הקולקציה טרם כניסתו לבית "האח הגדול". האם זה עדיין העניק לו מספיק זמן לבנות תצוגה? כפי שאמר פעם המעצב מארק ג'ייקובס, העבודה על תצוגה לא מסתיימת עד שהדוגמנית הראשונה מניחה את הרגל על המסלול. במילים אחרות, זמן הוא משאב יקר כשעובדים על בניית קולקציה ותצוגה, ועוד קצת ממנו היה תורם לדיוק העשייה. בתוך כך, קונטנטו לא זנח את האג'נדה לשינוי אידיאל היופי: דוגמניות פלאס סייז שליוו בעבר את תצוגותיו של המעצב נפקדו הפעם מהמסלול לטובת שלוש דוגמניות טרנסג'נדריות – תאלין אבו חנא, אלאיה הוף ודורין אדרי.
המעצב אלון ליבנה מציין בימים אלו עשור לבית האופנה הנושא את שמו. תלוי ממתי סופרים, כמובן. ליבנה הוא הזוכה בתוכנית הריאליטי הישראלית "פרויקט מסלול" משנת 2009, אך רק ב-2011 הציג לראשונה בשבוע האופנה תל אביב לאחר שצבר רזומה בארץ ובעולם. גם לחגוג בת מצווה זה אחלה.
תצוגת האופנה שלו הורכבה משתי חטיבות: סרטון וידאו באורך שתי דקות שהציג את קולקציית שמלות הכלה הרכה והנשית בעיצובו, וסרטון מרהיב בן כחמש דקות שאיגד רגעים גדולים מעשור של פעילות לצד מיני קולקציה חדשה שנעשתה עם הדפסים דיגיטליים בשיתוף חברת קורנית, כולל הופעת אורח של המוזה הצמודה שלו, הדוגמנית אניה מרטירוסוב.
שתי התצוגות של ליבנה הוכיחו כי הוא אחד המעצבים הפוריים בישראל. הוא גם מהבודדים שיודע לבנות תצוגת מסלול המגוללת סיפור שלם וחזק, ובכל קולקציה מצליח לברוא עולם שלם. תצוגת הכלות שלו היתה מאוגדת לחוויה ויזואלית אחידה עם דגמים נחשקים כמו שמלת משי סאטן חושפת כתפיים עם שסע עמוק ושמלת תחרה עם כתפיות רחבות וגב חשוף שלבשה הדוגמנית עדה זמורה.
עם שובה של עונת האירועים, עשה ליבנה בחוכמה כשבחר להתמקד בזירה זו. אין זה סוד שעיקר פעילותו המסחרית מגיעה מענף הכלות המצליח, בעוד יתר עיצוביו מקו ה-ready to wear הם שואו למסלול, הפקות אופנה, לקוחות פרטיות, וכוכבות בינלאומיות ומקומיות כמו ביונסה, ליידי גאגא ונטע ברזילי. אנחנו לא מכירים אף אישה ברחוב הישראלי שלובשת אלון ליבנה ביומיום. הבחירה להציג את שתי התצוגות בסמוך זו לזו הבליטה את המלכוד בו נמצאים ליבנה ומעצבים רבים אחרים: פרנסה מול פנטזיה, לקוחות מול כוכבות, ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד.