ריצת האמוק לאורך המסלול של המעצב הארי לוי בתום תצוגת האופנה למותג TODA בבעלותו, הייתה אחד הרגעים הכנים שהתרחשו ב"שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2026". היה בה שילוב בין אנרגיה מתפרצת להתפוצצות אדירה של לחץ ותשוקה שלא נראו לאורך רוב השבוע.
הקהל הצעיר שאג באקסטזה באולם, שהתפקע מאדם. ברגע אחד התפוגגה כל החגיגיות הסלבריטאית והמזויפת של שבוע האופנה, ובמקומה הופיעה התפרצות גולמית וחסרת מעצורים של קהל אותנטי. כשמנקים מסביב את רעשי הרקע, אפשר לשמוע: היה זה קולו של דור.
תצוגת האופנה של המותג תודה בעיצוב הארי לוי
(צילום: Point2Point)
לוי, רק בן 24, הוא מעצב צעיר המזוהה עם סצנת אופנת הרחוב המקומית ועם אסתטיקה ניאו-גותית. הוא החל לצייר על חולצות בגיל 17, עוד כשהיה תלמיד בתיכון, ומהר מאוד גלש לעיצוב בגדים. סביבו נבנתה קהילה חוצת גילים ושיוך גיאוגרפי, אולם היא מורכבת בעיקר ממתבגרים צעירים שמחפשים איך לובשים מרד וזעם. באפריל 2026 פתח חנות עצמאית ברחוב שינקין בתל אביב, והפך לחלק מההתעוררות המחודשת של הרחוב כמרכז אופנה ותרבות.
הקולקציה, שנקראה "בראשית", עסקה במתח שבין זרות לשייכות. בפתח התצוגה סיפר לוי על ילד שנאלץ לבחור בין הוריו, והקדיש את הקולקציה לילדים שחוו ניכור הורי ולמבוגרים שנושאים איתם את השלכותיו. "ילדים לא צריכים להיות כלי נשק במלחמות של מבוגרים", אמר, "הם צריכים להיות מוגנים, להישאר ילדים ולשמור על קשרים משפחתיים בטוחים ומיטיבים".
על המסלול הזניק לוי אוסף מגובש, סליזי ולא מתנצל שהתכתב עם אסתטיקת ניאו-פאנק שבאה לידי ביטוי בשילוב סיכות ביטחון בגדלים משתנים ואווירת סבוטאז' שליוותה את הבגדים הדהויים והקרועים. את אלה שילב לצד אלמנטים דתיים כמו מגיני דוד וצלבים שהופיעו לצד לוגו המותג "תודה". במידה מסוימת, לוי התכתב בעיצוביו עם לא אחרת מאשר טובה'לה, שגם היא עשתה בעבר ניכוס לסמלים הדתיים והטעינה אותם בחילוניות תל אביבית נחשקת. את האווירה השלים פסקול מטלטל שנפתח עם Firestarter של פרודיג'י וכלל גם את "בת שרמוטה" של שיפי ובוי אצ'י המחשמל, שגרם לסערת חושים אצל האורחים באולם.
זיכרונות מחופי נהריה
התצוגה של "תודה", שנערכה ביום חמישי בשעות הערב המוקדמות, הייתה אחת מנקודות השיא של שבוע האופנה, שהיה השנה חלש מקודמיו. הסיבות מגוונות: החל בחסויות שהשתלטו על האירוע כולו – כמו ערב הפתיחה, שהיה בו הכול חוץ מאופנה – ועד לסיקור התקשורתי ברשתות החברתיות, שעסק בעיקר ברכילות מאחורי הקלעים ועל המסלול, גם מכיוונם של כאלה שאפילו לא טרחו להגיע לאף תצוגה.
בתוך כך, קשה היה להתעלם מהאנרגיה החדשה שהביאו איתם חלק מהמעצבים הצעירים שהשתתפו השבוע. הבחירה להגדיל את נוכחותם של המעצבים הצעירים על פני שמות ותיקים היא מהלך נכון שתפקידו גם לבנות כאן דור חדש, אך לנוכח התוצרים שנחשפו – שלא היו ברמה מספיק אחידה, בלשון המעטה – להבא כדאי להצמיד לחלקם ליווי אמנותי שיסייע בגיבוש השפה העיצובית ובנייה של קולקציה.
תצוגת Upcoming Designers, שנערכה ביום שלישי בשעות הצהריים, הציגה ארבעה מותגים של מעצבים עם רמות ניסיון שונות: בוגרת שנקר ענבל חפר, שפרויקט הגמר שלה אשתקד היה מופת של עיצוב ופיתוח קונספט, ואף זכה בפרס על חדשנות ויצירתיות יוצאת דופן בתחרות מיטלמודה באיטליה; מעצב הטקסטיל רביד הקן מהמותג HKN, שהציג אוסף סריגים; טל יוסיפוב בעלת המותג HALT עם מערכות לבוש שבמרכזן מעילים; ולילך אליהו מהמותג TABU.
חפר, המסקרנת מבין הארבעה, פיתחה באוסף הלא גדול שהופיע על המסלול את פרויקט הגמר שלה, Urban Fields, שהציע אז כמו היום פריטי לבוש לנשים ולגברים. הפעם היא הציגה קולקציה שנולדה מתוך זיכרון משפחתי בהשראת חופי נהריה, שבהם גדל אביה ונהג להפליג בסירות קטמרן. כיום, כשהיא מתגוררת ביפו, הים ממשיך להיות חלק בלתי נפרד מנוף חייה ומקור השראה לעבודתה.
למרות סטיילינג שהתכתב עם ים ומלחים באופן ישיר שלא השאיר מקום לדמיון, היו שם פיתוחים מעניינים כמו חליפת מכנסיים מרצועות עור שלבש בחושניות הדוגמן עמירם עיני שפתח את התצוגה. הייתה זו הטכניקה שהופיעה כבר בפרויקט הגמר שלה, וזכתה לפיתוח לאורך התצוגה, כמו גופיות דו-ממדיות שטוחות שלבשו הדוגמנים על המסלול, וחוברו עם שרוכים בכתפיים.
הקולקציה של ענבל חפר
(צילום: Point2Point)
עוד גרסה לפרויקט הגמר של חפר שכיכבה על המסלול כעת היא שמלת סריג מוזהבת ללא שרוולים שלבשה הדוגמנית סתיו סטרשקו – פרשנות מסחרית ומוצלחת לשמלת הקש שהציגה אז וכיכבה בכל מגזין אופנה אפשרי. עם זאת, לקולקציה דרושים עדיין עיבוי והידוק קונספטואלי, מה שאנו מקווים שיקרום עור וגידים באוסף הבא של חפר.
וירג'יניה וולף וצעיפים צבעוניים
על האוסף המגובש ביותר מבין כולם חתומה המעצבת הוותיקה לילך אליהו מהמותג טאבו, שנוחתת בשבוע האופנה עם ניסיון רב. מאז סיום לימודיה במחלקה לאופנה בשנקר ב-2011 היא עבדה עבור המותג ברשקה (מקבוצת אינדיטקס) בברצלונה, ובהמשך עברה לפריז – שם השלימה תואר שני בעיצוב אופנה ב-IFM ועבדה עבור מותגים שונים, כמו TALLY WEiJL, פול אנד ג'ו, Koché וקרוון.
הקולקציה של לילך אליהו ל-TABU
(צילום: Point2Point)
הניסיון הזה בלט בתצוגה הצבעונית של טאבו, ששילבה בין הדפסים, דוגמאות, חומרים שונים וכיתובים לכדי אוסף נחשק. הייתה זו תצוגה טובה עם שפה עכשווית ומגוון רחב, שכללה 16 מערכות לבוש לנשים ולגברים.
התצוגה נפתחה עם מחווה לסופרת וירג'יניה וולף, שדמותה הופיעה על חולצת כותנה כחולה ומכופתרת שהציגה הדוגמנית איזבל אדלר במערכת לבוש שכללה מכנסי ג'ינס עם סרט מטפחת בצידם, אוחזת בידיה את ספרה של וולף "חדר משלך".
וולף לא הייתה ההוגה הפמיניסטית היחידה שהופיעה בתצוגה, כאשר דוגמן לבוש חולצת טי עם דמותה של סימון דה בובואר מעל חולצה אדומה ומכנסיים בצבע חאקי צעד על המסלול. בחלקה האחרון עברה הקולקציה לשפה רכה ונשית יותר, ששילבה מטפחות צבעוניות – מהאלמנטים המזוהים עם המותג – בשפה ספורטיבית.
"הבריסטה, הטווינק, רקדן בת שבע והגלריסטית מיפו"
מפגן של אותנטיות ותשוקה הופיע גם בתצוגה של OFF/NA (פלטפורמת אופנה עצמאית), שהביאה רוח בועטת וצעירה למסלול של שבוע האופנה. התצוגה הוקדשה לאופנה תל אביבית, והפגישה על המסלול מעצבים ומותגים צעירים כמו מישימונו, טושקה, הגומל, הייד & סיק, אורי תמיר ואחרים.
התצוגה של OFF/NA
(צילום: Point2Point)
"התצוגה מורכבת מלוקים בהשראת ארכיטיפים המזוהים עם העיר, ובהם הבריסטה, הטווינק, רקדן בת שבע והגלריסטית מיפו", מסרו המארגנים, "הם נבנו מתוך התבוננות באופנת הרחוב המקומית ובמותגים שאנשי הסצנה התל אביבית באמת לובשים. בשבילנו, אופנה תל אביבית היא לא סגנון אחד מוגדר, אלא שילוב של אנשים, קהילות והשפעות שונות".
התצוגה הביאה איתה אווירה מרעננת, אם כי גם צפויה. השפה ה"אוונגרדית" שהוצגה, בעיקר בזכות עבודת סטיילינג חביבה, היא ציטוטים על ציטוטים אופנתיים מתחילת שנות האלפיים, שלא תמיד עברו בפילטר העכשווי של 2026.
בין המראות הבולטים היו מערכת לבוש שכללה חצאית תחרה של מישימונו, ז'קט של טושקה, שרשרת של אילן נחום ואביזרים של Aura To go. דוגמן במראה מוצלח נוסף, שהוצג מיד לאחר מכן, לבש מכנסי ג'ינס בגזרת באגי של הגומל, ז'קט של טושקה, טופ של Tzellem וכובע של Shekel Klan.































