"המטרה שלנו היא להביא את הצרכים של אנשים עם מוגבלויות לתוך מוצרי מיינסטרים". שי סניור, נתנאל יהודה הלוי ודורין פרנקפורט

איך מנגישים אופנה לאנשים עם מוגבלויות? "בגדים מקרינים על התפיסה העצמית שלנו"

אחרי שייצר את מדי המשלחת הפאראלימפית של ישראל, מיזם פלטה יוצא למצוא פריטים שיתאימו לאנשים עם מוגבלויות מתוך קולקציות של מעצבי אופנה. הראשונה: דורין פרנקפורט. איך זה עובד?

פורסם: 12.01.22, 10:29
נבחרת ישראל למשחקים הפאראלימפיים בטוקיו, שנערכו בקיץ האחרון מיד בתום המשחקים האולימפיים, כללה 33 ספורטאים וספורטאיות שהתחרו ב-11 ענפים ושבו לישראל עם תשע מדליות, מתוכן שש מדליות זהב בענף השחייה. בניגוד למשלחות אחרות מהעולם, שהגיעו לטוקיו במדים זהים (עם התאמות ספציפיות) לאלו של הנבחרות האולימפיות שהתחרו מספר שבועות קודם לכן, חברי המשלחת הישראלית נראו אחרת.
את מדי הנבחרת האולימפית מעצב מותג האופנה קסטרו מאז אולימפיאדת אטלנטה ב-1996. בניגוד לראלף לורן בארצות הברית או לקוסט בצרפת, לדוגמה, שמעצבים עבור שתי הנבחרות, המותג הישראלי בוחר לא לעצב את מדי המשלחת הפאראלימפית – החלטה שתלויה בוועד האולימפי בישראל. "זאת תרומה ואנחנו לא יכולים ליצור מדים לכולם", אמר לנו לפני מספר חודשים יו"ר קסטרו גבי רוטר, "זה דורש התאמה של הבגדים לכל ספורטאי ואין לנו את היכולת לעשות זאת".
7 צפייה בגלריה
מדי הנבחרת הפאראלימפית של ישראל
מדי הנבחרת הפאראלימפית של ישראל
מדי הנבחרת הפאראלימפית של ישראל לטוקיו
(צילום: Israeli Paralympic Committee)

על המדים של הנבחרת הפאראלימפית לטוקיו הופקד לבסוף סטארט-אפ הביגוד הישראלי PALTA, שהקימו היזם שי סניור והיזם והפעיל החברתי נתנאל יהודה הלוי בשנת 2019. "רצינו לעבוד עם חברת אופנה גדולה ולייעץ לה כמומחים בתחום, ולבסוף קרה שייצרנו את המדים בעצמנו כחול-לבן", אומר סניור. הרעיון להקמת פלטה נולד שנתיים קודם לכן מצורך אישי של סניור, שריסק את כף ידו לפני כמה שנים במהלך קורס קצינים. מצבו הוחמר לאחר ניתוח שעבר בשנת 2017 והתנועה שלו ביד ימין הפכה מוגבלת.
הוא נדרש ללבוש נוח יותר במקום הז'קט המחויט, אבל אז הרגיש כי הוא מקבל יחס שונה בעבודתו כיועץ בתחום המזל"טים. "מה שאנחנו לובשים מקרין על התפיסה של הסביבה אותנו וגם על התפיסה העצמית שלנו", הוא אומר, "הרגשתי שהיחס אליי השתנה לרעה בגלל הלבוש שלי".
7 צפייה בגלריה
עיצובים של פלטה משנת 2019
עיצובים של פלטה משנת 2019
"יש מיליארד אנשים בעולם עם מוגבלויות". עיצוב של פלטה משנת 2019
(צילום: שרי עוז)

התהליך האישי שעבר הוביל אותו לחיפוש אחר פתרונות והתאמות ייחודיות. סניור הבין כי תחום הלבוש עבור אנשים עם מוגבלויות נמצא בחיתוליו, וכיזם יש בידיו את הכוח לשנות את התפיסה החברתית וגם את זו של אנשים עם מוגבלויות עצמם. בשנת 2019 הם הציגו תצוגת אופנה ייחודית שיצרו תחת השם פלטה עם בגדים תואמים לאנשים עם מוגבלויות וללא מוגבלויות. לאחרונה זנחו את הייצור, אך אימצו את הרעיון של בגדים "רגילים" אשר יכולים להתאים גם לאנשים עם מוגבלויות. לשם כך יצרו תו תקן לחברות אופנה, הכולל בדיקה של בגד על פי שלושה מאפיינים: הרכב הבד, מנגנון הסגירה של הבגד והגזרה.
"אדם שיושב על כיסא גלגלים, לדוגמה, שנדרש ללבוש מכנסיים מבד סינתטי, ככל הנראה יזיע יותר ותיגרם לו אי נוחות בישיבה ממושכת", מסביר סניור. "במקרה קיצון, כמו אדם שסובל גם מסכרת, הזיעה והישיבה הממושכת עלולות לגרום לו לפצעי לחץ".
7 צפייה בגלריה
עיצובים של פלטה משנת 2019
עיצובים של פלטה משנת 2019
עיצובים של פלטה משנת 2019
(צילום: שרי עוז)

דוגמה נוספת היא כיסים בחלק האחורי של המכנסיים, אשר לא מותאמים לאנשים בכיסאות גלגלים. לעומת זאת, בגדים עם שרוולים רחבים ונוחים יכולים להתאים לאנשים עם ניוון שרירים או ידיים ורגליים מלאכותיות (פרוטזות). פיתוח נוסף שפלטה צפויים להטמיע בבגדים הוא ברקוד שיאפשר סריקה ויתורגם לתיאור קולי של הבגד עבור לקויי ראייה ותיאור ויזואלי עבור כבדי שמיעה. "המטרה שלנו היא להביא את הצרכים של אנשים עם מוגבלויות לתוך מוצרי מיינסטרים. אם זה נוח לאדם בכיסא גלגלים, אז קל וחומר לאדם ללא מוגבלות".
פיילוט ראשון בישראל של תו התקן – אייקון של חצי סמיילי – נעשה השבוע עם מעצבת האופנה דורין פרנקפורט. באתר האינטרנט של המעצבת הוקם עמוד ייעודי שבו פריטים אשר נבחרו על ידי פלטה כמותאמים לאנשים עם מוגבלויות. נכון לעכשיו, הקולקציה של פרנקפורט – כמו גם שיתופי פעולה נוספים עם חברות בינלאומיות שסניור עדיין לא מוכן לחשוף – מתמקדת באנשים בכיסאות גלגלים או עם קשיון בידיים. חשוב להדגיש: אלו לא בגדים ייעודיים לאנשים עם מוגבלויות, אלא בגדים מתוך הקולקציה אשר מתאימים גם לאנשים עם מוגבלויות. מי שנדרש להתאמות נוספות יצטרך, בשלב ראשון, לעשות אותן באופן עצמאי.
7 צפייה בגלריה
שיתוף הפעולה של דורין פרנקפורט ופלטה
שיתוף הפעולה של דורין פרנקפורט ופלטה
הבגד נבחר לפי שלושה מאפיינים: הרכב הבד, מנגנון הסגירה והגזרה. דורין פרנקפורט ופלטה
(צילום: אסף עיני)

הקשר בין פלטה לפרנקפורט נולד לפני תחילת המשחקים בטוקיו, כשסניור והלוי הגיעו אליה להתייעצות. לפרנקפורט יש רזומה בתחום. בשנת 2004 היא עיצבה את מדי הנבחרת הפאראלימפית למשחקים באתונה. באותה שנה גם לקחה חלק בקמפיין "אני נכה וסקסי", שבו השתתפו מעצבים נוספים כמו סיגל דקל וגרשון ברם, שיצרו דגמים בשיתוף פעולה עם תריסר צעירים נכים. את התוצרים הציגו בתצוגה מיוחדת שהתקיימה אז במועדון הדום בתל אביב.
"אני מאמינה שהאסטרטגיה עבור מעצבים ומותגים צריכה להיות כמה שיותר להנגיש את הבגדים", אומרת פרנקפורט, שמסבירה כי לא התערבה בבחירות של פלטה. "מתוך הקולקציה שלי, הם בחרו בפריטים כמו סריגים עם שרוולים שניתן להכניס לתוכם יד מלאכותית, חולצות נוחות, מכנסיים העשויים מחומרים טבעיים שנעימים לישיבה ממושכת". בין הבגדים אפשר למצוא מכנסיים שחורים מקטיפה (תרכובת של 80 אחוז כותנה ו-20 אחוז פוליאסטר) עם חגורת גומי, שמלת קטיפה בגזרת A מתרכובת חומרים דומה ושכמיית סריג רחבה העשויה 95 אחוז ויסקוזה ו-5 אחוז לייקרה.
7 צפייה בגלריה
שיתוף הפעולה של דורין פרנקפורט ופלטה
שיתוף הפעולה של דורין פרנקפורט ופלטה
שיתוף הפעולה של דורין פרנקפורט ופלטה
(צילום: אסף עיני)

המודל העסקי של פלטה בנוי על עמלה שאותה יגזרו ממותגי האופנה. "יש מיליארד אנשים בעולם עם מוגבלויות", אומר סניור, "ואנחנו בתהליכים מתקדמים עם מותגים בארץ ובעולם. בנוסף, אנחנו נמצאים בימים אלו בגיוס משאבים וצוות חדש לחברה".
מלבד תו התקן, פועלים בפלטה בשתי חזיתות נוספות: הנגשת החנויות לצרכים של אנשים עם מוגבלויות וייצוג. בעוד בישראל נושא ההנגשה מעוגן בחוק, במדינות אחרות לא כך הדבר. לדבריו סניור, זה יאלץ את המותגים שאיתם יעבדו לעמוד בתקני ההנגשה של פלטה. עם זאת, לדבריו, ייצוג הוא עניין חשוב בהרבה. "בסופו של דבר, אם המוצר טוב והחנות נוחה, אבל אני לא רואה באתר האינטרנט של החברה או במודעות הפרסום מישהו שנראה כמוני", אומר סניור לסיכום, "אז לא השלמתי את התהליך".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.