באחת הסצנות האחרונות של הסרט "בית גוצ'י", שעולה היום (חמישי) לאקרנים בישראל וברחבי העולם, משלים מאוריציו גוצ'י את המהפך שעבר מגבר מנוצל למנצל, מהצעיר שנשבה בקסמיה של פטריציה רג'יאני לגבר הבוגד שמותיר אותה שבורה מאחור, מבן שלא רצה לקחת חלק בעסקי האופנה המשפחתיים לדמות המפתח שמנווטת את גוצ'י להצלחה עולמית עם הכנסת המעצב הצעיר טום פורד כמנהל אמנותי ושילוב משקיעים חיצוניים במותג המשפחתי.
במקבץ סצנות עוקבות, הוא מצולם בסטודיו על ידי ריצ'ארד אבדון, אז מצלמי הדיוקן והאופנה החשובים, ובמפגש עם אנה ווינטור, אז עורכת האופנה הנכנסת של מגזין ווג אמריקה. "אני רוצה שהחנויות של גוצ'י", הוא אומר לווינטור המהופנטת מאחורי משקפי שמש נצחיים כשלצידה בן חסותה אנדרה ליאון טאלי, "יהיו הוותיקן של האופנה". לא פלא שנשים וגברים רבים מחזיקים את תיקי המותג קרוב אל החזה כמו צלב.
הטריילר ל"בית גוצ'י"
(באדיבות פורום פילם)
26 שנים מאז נרצח משלוש יריות בהזמנת אשתו פטריציה רג'יאני, חזונו של מאוריציו גוצ'י התגשם. מאז כניסתו של פורד לבית האופנה בשנת 1994 כמנהל אמנותי שהחדיר למותג המשפחתי ערכים של סקסיות ותשוקה, ועד לנוכחותו של אלסנדרו מיקלה מאז 2015 ככוהן האופנה של דור המילניאלס חובב המותגים והווינטג' – הפכו חנויות גוצ'י לקודש הקודשים, מוקד עלייה לרגל, עבור צעירים שממששים את התיקים וחגורות הלוגו בחרדת קודש. ברשת החברתית טיקטוק כבר אפשר למצוא סרטונים בהשראת ציטוט אייקוני של פטריציה רג'יאני מתוך הסרט, מצטלבת בשבועה מול אחיינו של מאוריציו, פאולו גוצ'י, בשילוש הקדוש: האב, הבן והאוס אוף גוצ'י.
סרטו החדש של הבמאי רידלי סקוט יוצא השבוע במקביל לחגיגות המאה של בית האופנה, שנוסד על ידי גוצ'יו גוצ'י בשנת 1921 בפירנצה. מלבד קולקציה מיוחדת שנוצרה בשיתוף פעולה עם בית בלנסיאגה, גוצ'י הציגו את קולקציית אביב-קיץ 2022 בתצוגה מיוחדת שנערכה בשדרות הוליווד בלוס אנג'לס עם הפנים לתעשיית הסרטים.
(תצוגת האופנה של גוצ'י בלוס אנג'לס)
בניגוד לסרטי קולנוע הקשורים לתעשיית האופנה שבהם הבגדים והמורשת הסגנונית הם שחקן מרכזי בעלילה (ע"ע "השטן לובשת פראדה", "סקס והעיר הגדולה"), "בית גוצ'י" הוא דרמה משפחתית. הבגדים נוכחים בו, אך העלילה מנווטת דרך גיבוריו הראשיים והמשניים. "הסרט הוא על משפחה רעילה, ופחות על אופנה", מודה מעצבת התלבושות זוכת האוסקר ג'נטי ייטס, שמאז 2012 עובדת בצמוד לסקוט.
"השבוע רידלי דיבר בתוכנית 'טודיי' ברדיו BBC ואמר שהם כמו משפחת מדיצ'י מסדרת הטלוויזיה 'הבורג'ס'. וזה נכון, אתה ידעת על זה שגוצ'י נרצח? כי אף אחד באמריקה לא ידע ואף אחד באירופה לא הכיר את הסיפור, למעט כל אימא, בן וכלב באיטליה. רק כשג'יאני ורסאצ'ה נרצח במיאמי (בשנת 1997, א"י), הסיפור הפך לחדשות בינלאומיות. עכשיו אנחנו סוף סוף מביאים את הסיפור של גוצ'י לציבור הרחב".
9 צפייה בגלריה
"גוצ'י העכשווי זה לא מה שאני הייתי לובשת בהכרח, אבל בילי אייליש לובשת אותם כל יום". ג'נטי ייטס
(צילום: יחצ)
על עיצוב התלבושות עבדה ייטס במשך כשישה שבועות, שבמהלכם נדרשה ליצור מאות תלבושות לכל המשתתפים בסרט, כמו גם לנסוע מאירופה לארצות הברית למדידות של הבגדים על שני השחקנים הראשיים – ליידי גאגא בתפקיד רג'יאני ואדם דרייבר בתפקיד גוצ'י – וזאת לאחר תחקיר מדוקדק של התקופה ושל ההיסטוריה של בית האופנה.
באופן טבעי, את המסך כובשת ליידי גאגא בתפקיד "האלמנה השחורה", הכינוי שדבק ברג'יאני לאחר ההתנקשות שהזמינה בגוצ'י, שנתיים לאחר שהתגרש ממנה סופית ועבר לחיות עם חברתו פאולה פרנצ'י (שדמותה מעוצבת בניגוד מושלם לרג'יאני ומגולמת על ידי השחקנית הצרפתייה קמיל קוטין).
רג'יאני עוברת במהלך הסרט תהליך פסיכולוגי ואישי ארוך, שבא לידי ביטוי גם באופן שבו היא לבושה ומסוגננת: מצעירה איטלקייה חושנית עם מראה המזכיר את זה של אליזבת טיילור, לפאם פאטאל מניפולטיבית, חובבת פרוות ותכשיטי ענק מוגזמים שהגדירו מחדש את מעמדה כבת משפחת גוצ'י. כמו בסצנה שבה היא מצביעה על טבעת זהב מקושטת יהלומים מול מאוריציו בעלה, ואומרת "זה השם שלנו, מתוק" כשהוא מבקש ממנה לא להתערב בעסקים המשפחתיים הנושאים את שמו.
"שאלתי את רידלי: אתה רוצה אותה כמו ג'ואן קולינס?" צוחקת ייטס לשאלה האם אלכסיס מאופרת הסבון "שושלת" היוותה עבורה השראה, "והוא ענה מיד שלא. הוא רצה אותה מעודנת יותר, כמו ג'ינה לולובריג'ידה (שחקנית וצלמת איטלקייה, א"י), שהמראה שלה היה מאוד פופולרי בשנות ה-60. אימצנו ממנה כל מיני מוטיבים, כמו שמלת תחרה בצבע קרם בהיר עם עליונית שפטריציה לבשה לביקור משפחתי באגם קומו, שמלה שממש לקחנו מתצלום של לולובריג'ידה, וגם את שמלת הכלה בסרט. בסופו של דבר, היא יותר אליזבת טיילור מאשר ג'ואן קולינס".
ייטס לא פגשה את פטריציה רג'יאני לטובת התחקיר, וכך גם ליידי גאגא. בכלל, היא מספרת, היא העדיפה בהמלצת סקוט להתרכז בכך שהם יוצרים סרט עלילתי. עם זאת, העובדה שרג'יאני מבוססת על אישה חיה ולא על דמות בדיונית, סייעה לה בתהליך העבודה, שכן היה קל יותר להיעזר ברפרנסים מצולמים. "העתקנו מתוך תמונות שמלות ערב שהיא לבשה, כמו שמלה אדומה שהיא לובשת בתחילת הסרט. לקחנו הרבה בגדים מכל מיני מקומות, כדי להרכיב בעצמנו את המראות שלה", מוסיפה ייטס. "היא לא לבשה בהכרח הרבה גוצ'י. היא לבשה הרבה מעצבים אחרים, כמו איב סן לורן וכריסטיאן דיור, מה שאפשר לנו חופש".
מי שסייעה לייטס בעיצוב הדמות של רג'יאני היא גאגא עצמה, שאותה מכנה ייטס לכל אורך השיחה בראשי התיבות LG. "גאגא הייתה מעורבת בכל התהליך. יצרנו את כל התלבושות מארכיונים נפלאים של וינטג', והצגנו אותן בפניה. בנוסף, השתמשנו גם בארכיון הווינטג' האישי של גאגא. היא הייתה מאוד מעורבת בכל מדידה – וכל מדידה הייתה מאוד ארוכה – והיא התאימה אותה לסצנה, כמו גם לאביזרים הנוספים. היא ירדה לפרטי פרטים של כל עגיל, תיק, חגורה וסיכה, בדרך כלל סיכה בצורת חיה. יותר מזה, היא גם ידעה בדיוק איזה איפור ושיער היא רוצה לכל סצנה".
9 צפייה בגלריה
"השתמשנו גם בארכיון הווינטג' האישי של גאגא". ג'נטי ייטס וליידי גאגא
(צילום: Getty Images)
בנוסף, קיבלה ייטס אפשרות להיעזר בארכיון של גוצ'י בפירנצה, והפריטים נשלחו למדידות על גאגא בלוס אנג'לס. "הבגדים המקוריים התאימו לגאגא כמו כפפה ליד", אומרת ייטס.
"ג'נטי היא גאון וכל כך נפלא לעבוד איתה", סיפרה ליידי גאגא בריאיון בחו"ל. "התלבושות עזרו לי להיכנס לדמות, והשתמשנו באופנה בכל כך הרבה דרכים שונות, שזה כמעט הפך להיות העור השני שלי. אבל כמו עם הפאות והאיפור, זה תמיד היה בשירות הדמות". עם זאת, בגוצ'י לא תפרו בגדים במיוחד לסרט. "שאלתי את אחת הנשים האיטלקיות האם אלסנדרו מיקלה יעצב משהו עבור ג'ארד לטו (שמגלם בסרט את פאולו גוצ'י, א"י)", אומרת ייטס, "והיא פשוט ענתה: לא!"
אחת משתי מערכות הלבוש מארכיון גוצ'י מלווה גם את אחת הסצנות המעניינות בסרט, שמטילה אור על תהליכים עסקיים מאחורי הקלעים של גוצ'י ושל מותגי יוקרה בכלל. לאחר שעברו לחיות בניו יורק, חוזרת רג'יאני לדירה ורואה על השיש במטבח תיק של גוצ'י עם ידית במבוק ששייך לעוזרת, שמצידה מספרת לבוסית שקיבלה את התיק במתנה מבעלה. ובהשראתה, כמובן.
תיק של גוצ'י באלפי דולרים הוא לא מוצר בהישג יד של העוזרת, שמובילה את רג'יאני לגלות את שוק ההעתקים של מותגי האופנה, אשר תורם לפרסום שלהם בקרב נשים שלא יכולות להרשות לעצמן פריט מקורי. נדהמת מרמת ההעתקה, היא יוצאת לרחוב 42 במנהטן לבושה בטוניקה מעוטרת לוגו ומכנסיים תואמים, ומגלה כי השוק מוצף בתיקי גוצ'י במחיר של 29.90 דולר, או כפי שאלדו, דודו של מאוריציו, מסביר לה: "אלו לא זיופים – אלו העתקים".
זירה נוספת שבה הסרט "בית גוצ'י" חושף את מאחורי הקלעים של התעשייה, היא באופן שבו נושלו בזה אחר זה בני המשפחה משם המותג. לאחר שהחליף מספר ידיים של אנשי עסקים, הוא נמצא כיום בידי תאגיד היוקרה הצרפתי Kering של פרנסואה הנרי פינו, שאשתו השחקנית סלמה הייק משתתפת בסרט כמגדת עתידות.
כשהיא נשאלת מה לדעתה המורשת האופנתית שהותיר אחריו גוצ'י, אומרת ייטס כי המנהל האמנותי הנוכחי אלסנדרו מיקלה מצליח לשמור על הדי.אן.איי המקורי. "כשטום פורד נכנס, הוא לקח מותג שמרני והכניס לו אפיל של שנות ה-70, אבל מיקלה מצליח לשמור על המורשת האופנתית שלהם. זה לא מה שאני הייתי לובשת בהכרח, אבל בילי אייליש לובשת אותם כל יום, וכך גם הארי סטיילס והרבה מדור ה-Z. הוא מצליח לשמור על גוצ'י בשורה הראשונה של בתי האופנה".
