שתי תערוכות ענק הסוקרות את עבודתו של מעצב האופנה ג'ורג'יו ארמאני מוצגות בימים אלו במילאנו, העיר שבה פעל ויצר, ובה גם הלך לעולמו לפני שלושה חודשים בגיל 91. שתי התערוכות – השונות בתכלית זו מזו ומוצגות בו-זמנית – מציעות קריאה כפולה ורחבה במורשת שיצר לאורך חמישה עשורים, יצירה שחרגה מגבולות הלבוש והפכה אותו ואת עיצוביו לחלק מהתרבות האיטלקית.
הצצה לתערוכות הענק לזכר ג'ורג'יו ארמאני במילאנו
(צילום: איתי יעקב)
"אפשר לראות תערוכה בשתי דרכים. מצד אחד, יש בה סיפוק מיידי לאגו של היוצר. מצד שני, יש בה ערך חינוכי – עדות ייחודית שמוענקת לא רק לציבור דרך היצירה שלך, אלא בראש ובראשונה ליוצרים צעירים: תחושה שנשארת לאורך זמן ומסבה סיפוק עמוק. ההיבט השני הוא זה שמעניין אותי", כתב המעצב בספרו האוטוביוגרפי Per Amore, כשם התערוכה המקיפה "ג'ורג'יו ארמאני. מילאנו, מאהבה", שנפתחה שלושה שבועות לאחר מותו בפינקוטקה די בררה בשכונת בררה בעיר שבה גר ארמאני עד יום מותו.
17 צפייה בגלריה
ג'ורג'יו ארמאני בתצוגת הוט קוטור לאביב-קיץ 2025
(צילום: Pascal Le Segretain/Getty Images)
כמה קילומטרים משם, במתחם Armani/Silos, שבו פועלים "תיאטרון ארמאני" (חלל התצוגה הייעודי של בית האופנה) ומוזיאון מקיף, מוצגת מחודש מאי התערוכה "ארמאני פריווה: 2025-2005 – 20 שנות הוט קוטור". מאות השמלות המוצגות בשלוש קומות המוזיאון המינימליסטי, מדגישות את עבודת היד, הרקמות העמלניות, השיבוצים והסילואטות המורכבות של השמלות בעיצובו, כמו גם מהדהדות את שמלות השטיח האדום שיצר לכוכבות כמו קייט בלאנשט, דמי מור, איזבל הופר, ניקול קידמן ואחרות.
"ארמאני מגלם באופן המלא ביותר את אופייה של מילאנו"
ארמאני הרבה לדבר על אהבתו לבררה – השכונה שבחר לחיות ולעבוד בה. בחודש ספטמבר, כשלושה שבועות לאחר מותו, התקיימה תצוגת אופנה לזכרו ברחבת הפינקוטקה די בררה המרהיבה שנחנכה ב-1809, שם גם נפתחה תערוכה מקיפה לציון 50 שנות יצירה של המעצב, שהיה אחראי ושותף למהלך האוצרותי של שתי התערוכות.
הבחירה להציג את יצירותיו המוכנות ללבישה – רובן משנות ה-80 ואילך – לצד יצירות אמנות איטלקית מימי הביניים ועד המאה ה-19, עושה מהלך כפול: היא מציבה את ארמאני לצד מאסטרים כמו קרוואג'ו, רפאל, פיירו דלה פרנצ'סקה ואחרים; ואת יצירותיו כעבודות אמנות, גם אם מדובר בחולצת סריג כחולה מקולקציית סתיו-חורף 1985-86.
התחושה המתקבלת היא שהמבקר אינו מוזמן לתערוכת אופנה, אלא לחוות את הבגדים כשפה חזותית נוספת המתקיימת לצד עבודות ציור, פיסול ואדריכלות. היא גם מדגישה את מקומו כמעצב שעבודתו חורגת מעבר לטרנדים, וממקמת אותו כחלק מהקאנון התרבותי של העיר, שהוא עצמו הגדיר לא פעם כמקור השראה מתמשך.
אנג'לו קרספי, מנהל הפינקוטקה די בררה, הסביר כי "ג'ורג'יו ארמאני מייצג את אחד משיאיה של היצירתיות האיטלקית, המתבטאת בפשטות ובקפדנות של הצורה – קפדנות שהתפתחה מאסתטית לקיומית, וחלחלה אל אורח חייו ואל אופן עבודתו. במובן זה, ארמאני מגלם באופן המלא ביותר את אופייה של מילאנו. הוא גם הביטוי הסמלי והמובהק ביותר לתרבות של בררה – מקום ייחודי בעולם שבו אמנות, מחקר וחדשנות מתקיימים זה 500 שנה".
חוויית הביקור בתערוכה מסעירה. גם אם בגדים רבים עלולים להיראות נגישים מדי או מיושנים – בכל זאת, חלק מהעבודות היו חדשניות לתקופתן, ולצד שמלות ערב יש לא מעט בגדי גברים קלילים מפשתן ומשי שניתן לאסוף בכל בוטיק של המעצב – הבחירה להציג אותן לצד עבודות אמנות, יוצרת אימפקט ויזואלי ותרבותי חזק. וזה גם מצטלם טוב לאינסטגרם.
מאחורי הקלעים של עולם היוקרה
התערוכה השנייה מוקדשת להוט קוטור ומספקת חוויה שונה בתכלית. השמלות מוצגות כאשר לצידן מופיעה רק העונה שבה נוצרו, ובמידה שמפורסמת כזו או אחרת לבשה את השמלה, שמה מצוין לצידה. זאת ללא תיעוד נוסף מהשטיח האדום או סקיצה, לדוגמה. אחת השמלות האחרונות בתערוכה שייכת לדמי מור, אשר לבשה אותה כאשר זכתה השנה בפרס השחקנית הטובה ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב.
"בקולקציות ההוט קוטור שלי אני מבטא את חזוני לסגנון ולאלגנטיות דרך אמנות המלאכה. רק כאן אני חופשי לעשות זאת ללא גבולות", הסביר ארמאני, "20 שנות ההוט קוטור שלי היו מסע יוצא דופן ומשחרר. כעת אני מבקש לחלוק אותו עם קהל רחב יותר, ולהזמין אותו להיכנס אל החלום שלי – חלום של שמלות השזורות בדמיון ובחסד. עולם מיוחד במינו, הזוכה למשמעות חדשה בתערוכה זו".
התאורה הדרמטית והשחורה מבליטה את אוסף השמלות בתערוכה, המוצגות לפי תמות אסתטיות ורעיוניות (לדוגמה, אוסף שמלות בהשראת יפן) או מקבצי צבע (אדום, ורוד, זהב וכדומה). הבחירה לא להוסיף פרטים או מידע נוסף עלולה לגרום לצופים מסוימים לתחושת חוסר, אבל החוויה האסתטית בלבד תספיק לרוב הקהל, שגדש את שתי התערוכות בזמן ביקורנו בשבוע שעבר.
כך או כך, הביקור בתערוכה מאפשר חוויה אינטימית ומקצועית יותר, מעין מבט אל אחורי הקלעים של עולם היוקרה ולאופן שבו חזון עיצובי מתורגם לשכבות של בד ועבודות רקמה שניתן להתבונן בהן מקרוב מאוד. בנוסף, התערוכה מציעה חוויה כלל-חושית, כשהניחוח Bois d’Encens של המעצב מלווה את התערוכה, לצד פסקול מקורי שנוצר במיוחד לתערוכה על ידי L’Antidote (קולקטיב סאונד איטלקי המתמחה ביצירת מוזיקה לחללים).
ההבדל בין שתי התערוכות חד וברור. בבררה אנו פוגשים את ג'ורג'יו ארמאני בהקשר רחב, היסטורי ותרבותי; בארמאני סילוס תגלו את ארמאני כמעצב עילית, שקוע בפרטים ובתהליך היצירה. האחת פועלת ברובד רעיוני וסימבולי, השנייה ברובד חומרי ומקצועי. יחד הן משלימות זו את זו ומציעות מבט מורכב על דמותו של ארמאני, היוצר שעיצב את האופן שבו אופנה נתפסת בתוך עולם התרבות ב-50 השנים האחרונות.
לאור ההצלחה הוארכו שתי התערוכות עד ה-3 במאי 2026 ומומלץ לשריין כרטיסים מראש כדי להימנע מהעומסים בכניסה.
