שתף קטע נבחר

אל תזיזו את הנפגע: כך תקבעו שבר לאחר תאונת דרכים

אלפי אנשים נפגעים בכל שנה בתאונות דרכים ותאונות אופניים, וסובלים כתוצאה מכך משברים בגפיים. איך מזהים חשד לשבר לאחר תאונה ומה חשוב לעשות עד להגעת הצוות הרפואי? צפו במדריך המצולם

 

אלפי ישראלים נפגעים מדי שנה בתאונות דרכים ותאונות אופניים כרוכבים וכהולכי רגל. אחת התוצאות הכואבות והמסוכנות של תאונות כאלה היא שברים בשלד, בדגש על הגפיים. מלבד הכאב העז שהוא כרוך בו, שבר עלול לפגוע גם בכלי דם ולגרום לדימומים פנימיים ועל כן הוא טומן בחובו סכנה של ממש.

 

הפעולה הרפואית החשובה ביותר שעלינו לעשות כשיש חשד לשלד היא קיבוע האיזור הפגוע, משום שכל תזוזה נוספת עלולה להוביל, כאמור, לקריעה של כלי דם או פגיעה בעצבים סמוכים. התוצאה עלולה להיות הרת אסון, להותיר נזק נוירולוגי ואף לסכן את חיי הנפגע.

 

תאונת אופניים (צילום: shutterstock)
כל תזוזה נוספת עלולה להחמיר את המצב. שבר בעקבות תאונה(צילום: shutterstock)
 

אבל עוד לפני כן, במקרה של תאונה, חשוב להרחיק את הנפגע מהגורם המסכן, ועל כן הפעולה הראשונה שגורמי ההצלה יבצעו אם מדובר במקרה של תאונת דרכים, היא הרחקה של הנפגע ממקום התאונה כדי לסלק חשש לפגיעה נוספת של כלי רכב שעוברים במקום.

 

אם הדבר אינו מתאפשר, יש להורות לנפגע להישאר במקומו ולהימנע מתזוזה עד להגעת צוות ההצלה, ולנסות להגן עליו מגורמי פגיעה אפשריים. כך למשל, באמצע הכביש יש לדאוג לחסימת הנתיב.

 

איך יודעים שזה שבר?

הסימן הראשון המחשיד לשבר הוא שינוי צורה באיבר הפגוע (דפורמציה). כלומר, מנח היד או הרגל לא יהיה המנח הטבעי להן. סימן מובהק נוסף, מלבד כיחלון ונפיחות שלעיתים יופיעו באיזור השבר, הוא צעקות ואנקות כאב של הנפגע וחוסר יכולת שלו להשתמש באיזור הפגוע בגופו.

 

כיצד מבצעים את הקיבוע?

העקרונות המנחים הם שמירה על מנח נוח לנפגע, לרוב כאשר הגפה צמודה לגוף או בתנוחה שמונעת תזוזה וכאב.

 

אם הפגיעה היא באיזור היד, יש ליטול סד ולהניחו תחת האמה, ובעזרת תחבושת אלסטית ללפף אותו סביב היד הפגועה כך שהסד ייצמד אל היד, ימנע תזוזה ויקל על הכאבים.

 

אם אין בנמצא תחבושת אלסטית, ניתן לאלתר וללפף סביב היד בד, חולצה, או מגבת נקיים. אם אין סד, ניתן להשתמש בבד משולש המצוי בכל ערכת עזרה ראשונה.

 

לוקחים את הקודקוד של הבד המשולש, מניחים אותו באזור המרפק, מעבירים צד אחד מתחת לאזור הפגוע וצד שני מעליו. הקשירה מתבצעת באזור הצוואר כך שיוצרים מעין מתלה שגם מפחית את האפשרות לתזוזה.

 

בהנחה שהפגיעות הן באזור הגפיים התחתונות, ניתן להשתמש באותו משולש, ולהעביר את שרכי המשולש מתחת לאזור. אם הפגיעה היא באיזור הירך ומטה, יש להעלות את המשולש מעל אזור הפגיעה ולקשור בצורה חזקה כך שלא תאפשר תזוזה של הרגליים. את הקשר מבצעים ברגל הנגדית אל הצד הפגוע.

 

ייעוץ מקצועי: מיכל מימון, פראמדיקית מד"א

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
איך מזהים חשד לשבר?
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים