רפואת יתר: ה"מחלה" האמיתית של מערכת הבריאות

את הדברים האלו אומר גיא בן צבי, טייס מסוקים ואיש הייטק לשעבר שאירוע בריאותי במשפחתו שינה לחלוטין את מהלך חייו. "הגעתי לנושא הזה בעקבות בני", הוא מסביר, "שסבל מרפואת יתר. מאז אני שקוע בעניין עמוק מאוד".

רפואת יתר הוא שמו של כנס אותו ארגן בן צבי בחודש שעבר. בכנס גם הושקה הגרסה העברית של הספר רפואת יתר של ד"ר מלקולם K הבריטי, שגם נתן את הרצאת המפתח באירוע. מאות אנשים הגיעו כדי לשמוע רופאים, שכמו בן צבי, מאמינים שהרפואה של היום פועלת בצורה כזו שאנשים רבים ניזוקים ממנה, לא פחות.

הפסיק הטיפול התרופתי - והבן נרפא מתסמונת טורט

הסיפור האישי של בן צבי, הוא הסיפור של בנו. "הוא נולד עם תסמונת טורט. הוא היה תינוק מאוד עצבני והיפר-אלרגי: הגוף שלו היה בוער מכל דבר. בשנים הראשונות הוא חי על סטרואידים ואנטי-היסטמינים. ככל שהוא גדל, הוא נעשה היפראקטיבי. בגיל שש לקחנו אותו לאבחון אצל נוירולוג ילדים, שרשם לו תרופה שאמנם הרגיעה אותו ודיכאה את הטיקים אך גרמה לתופעות לוואי קשות, אפאטיות, חולשה גופנית, עייפות, חוסר ריכוז ופחדים".

הצליח לרפא את בנו מתסמונת טורט בעזרת תזונה. גיא בן צבי

המגיבים האחרים בפורום מיהרו להזהיר את בן צבי מהתרופה שנרשמה לבנו, והמליצו לו להתרכז בתזונה של בנו: "כתבו לי 'תפסיק לו סוכר, תפסיק לו מזון מעובד ותן לו אומגה 3'. סוכר נשמע לי הגיוני, כי ראיתי שהתפרצויות הזעם שלו חמורות יותר אחרי כוס מיץ או ממתק. מזון מעובד הרגיש לי גם כן הגיוני, אם כי לא הבנתי בדיוק למה. אומגה 3 – פשוט לא ידעתי מה זה. התחלתי לקרוא מחקרים ודיברתי עם הורים שאמרו לי שהם עשו את זה עם הילדים שלהם, וזה עבד'".

בן צבי החליט לנסות. הוא גמל את הילד מהתרופה הפסיכיאטרית בהדרגה: הפחית עשרה אחוזים מהמינון והוסיף גלולה של אומגה 3. "אי אפשר היה להפסיק את התרופה בבת אחת, כי הוא היה הופך לבלתי נשלט. התחלתי לתת לו קפסולה אחת ליום של אומגה 3 במשך שבוע. אחר כך עברתי לשתי קפסולות ביום וראיתי שתופעות הלוואי של התרופה הפסיכיאטרית עולות: הוא נעשה יותר זומבי. זה היה בשבילי סימן שאפשר להוריד עשרה אחוזים מהתרופה. ככה המשכתי להעלות את המינון של האומגה 3 ולהוריד את המינון של התרופה, עד שהגעתי למצב שהמינון של התרופה היה אפס. אחרי שלושה חודשים עם אומגה 3 הוא עדיין לא היה בריא לגמרי - עוד היו לו התפרצויות זעם - אבל הוא הוא היה נשלט. הוא לא התנהג כמו ילד מטורף, אלא כמו ילד שובב".

אבל ההתקדמות לא אחרה לבוא, עד בר המצווה הילד כבר היה בריא לגמרי. "בסופו של דבר עשיתי כל מה שייעצו לי בפורום: הורדתי לו מהתפריט סוכר, עמילן ומזון מעובד ונתתי לו שמן דגים. זה ריפא אותו".

המחלה שחווה עם בנו שינתה את סדר העדיפויות של בן צבי בחייו. הוא התפטר ממשרה נחשקת בהיי-טק ופתח את "אומגה 3 גליל", כדי לעזור להורים אחרים שהיו במצבו.

כחלק ממאמציו לפקוח את עיני הציבור לתחלואי הרפואה, ארגן בן צבי את כנס רפואת יתר, בו נטלו חלק רופאים רבים מהארץ ומחו"ל, שחולקים עמו את הדעה שלרפואה של היום יש בעיה ולעיתים היא גורמת לנו להיות יותר חולים מאשר בריאים.

המחקר המוטעה שגרם לנו לשנוא שומנים לשווא

כך למשל סיפר לנוכחים בכנס ד"ר דן קרת, רופא קונבנציונאלי ודוקטור לנטורופתיה, על תאוריית הכולסטרול והשומן, שגרמה למיליוני אנשים להאמין ששומן הוא האויב מספר אחת ללב על-פי מחקר שהתברר מאוחר יותר כ"מדע גרוע", לא פחות.

היה זה ד"ר אנסל קיס, שהחליט ששומן הינו גורם סיכון ללב. הוא בדק נתונים של 22 מדינות אבל בחר רק שבע מדינות ש"התיישבו" על התיאוריה שלו, לפיה שומן הוא גורם סיכון ללב. כך התחילה התיאוריה הזו לתפוס תאוצה. המחקר קבע ששיעורי תחלואה לבבית קשורים ישירות לערכי כולסטרול בדם ולצריכת שומן רווי בכולסטרול.

המיתוס המוטעה לגבי צריכת שומנים. ד"ר דן קרת

וכך כולנו ידענו במשך שנים רבות שכאשר אנו אוכלים שומן רווי, הוא מעלה כולסטרול והכולסטרטול סותם לנו עורקים ומעלה את שיעור מחלות הלב.

ב-77' ועדה של הסנאט האמריקני אף פרסמה המלצות תזונתינות שכללו הפחתת שומן, כולסטרול, אכילה של לא יותר מביצה ליום, עד 30% קלוריות משומן, עד 10% משומן רווי. המלצות אלו קיימות למעשה עד היום.

אלא שאם קיס היה בוחר מדינות אחרות מבין ה-22 שבדק, הוא היה מגיע לתוצאות הפוכות לגמרי. למעשה, בכל המדינות העשירות באירופה נרשמת צריכת שומן רווי גבוהה, פחות מחלות לב ותוחלת חיים מהגבוהות בעולם.

מחקר שפורסם בשנה שעברה במגזין הרפואה היוקרתי "לנצט", שכלל 135 אלף איש, קשר דווקא צריכת פחמימות גבוהה עם תחלואת לב וצריכת שומן היתה קשורה דווקא לתמותה נמוכה יותר.

מחקר אחר מ-2011 שכלל 52 אלף איש ונמשך על פני 10 שנים, מצא שכולסטרול גבוה בקרב נשים, לא רק שלא גורם נזק, אלא כנראה מביא תועלת.

עבודה מחקרית נרחבת אחרת, מטה אנליזה מצאה שאין קשר בין צריכת ביצים מרובות לסיכון למחלות לב או אירוע מוחי. על-פי המחקר, גברים שצרכו 3 ביצים ביום דווקא היו בסיכון לבבי מופחת.

הרפואה המונעת היקרה שגם מסכנת את חיינו

ד"ר ריטה רחמני, פנימאית וממייסדי החברה הישראלית לאבחון יתר, סיפרה בכנס על מחקר במסגרתו עברו 1,192 מבוגרים בריאים בדיקת CT בכל הגוף. לאחר שהגיעו תוצאות הבדיקות התברר שאצל 86% מהנבדקים נמצא לפחות ממצא אחד חשוד בבדיקה. להזכירכם – מדובר היה באנשים בריאים לגמרי.

מחקר זה, לדברי רחמני, הוכיח שהרפואה של היום שמטפלת באנשים הרבה לפני שהם חולים, גורמת לרבים לעבור הליכים רפואיים שלא לצורך, ובמקרים רבים, הם אלו שגורמים לרבים מהם לדרדר את מצבם הרפואי.

לתופעה הזו יש גם שם והיא נקראת Incidentaloma, שפירושה – משהו שמצאנו במקרה, שלא חיפשנו אותו, ואנחנו לא יודעים איך לטפל בו. ברוב המקרים, לטענת רחמני, ה"משהו הזה" בכ-99% הוא חסר משמעות ואינו מסכן. מה שכן מסכן, לדבריה, הם הטיפולים שאנשים עוברים בשל הגילויים האלו.

ויש לזה גם מחיר כלכלי - בארה"ב עשו חישוב, והגיעו למסקנה שההוצאה על Incidentaloma, האבחונים המיותרים שאנו עוברים והתוצאות שלהם (ביופסיה, סיבוכים ולעיתים אף מוות), עולה לממשל פי 2, למשל, מתקציב החינוך. "אם היה משפר את הבריאות", הוסיפה רחמני, "אז ניחא, אבל זה רק מזיק מבחינה פוטנציאלית".

באירוע נשאה דברים גם ד"ר אביבה אלעד, רופאת משפחה ומחברת הספר "חלוק לבן פרום" שמובילה את המסע החברתי להבראת הרפואה.

- גיא, מה הביא אותך ליזום את הכנס הזה?

"הנושא בוער לי בעצמות. את משאבי החברה הפרטית שפתחתי אני משקיע בלהעביר את המסר לציבור הרחב והכנס הוא חלק מהמאמצים האלו. אני מזהה שנוצר מאבק בתוך כלי התקשורת. מצד אחד דוברי הממסד ומשרד הבריאות ומצד שני כתבים שאומרים להם - אתם מגזימים. כל הנושא של רפואה מונעת הוא מופרך ויש על זה הרבה מחקרים. מטפלים בך לפני שאתה חולה ורוב הטיפול מיותר. אנשים עוד לא הפנימו שהפתרון לרוב המחלות הוא בתזונה".

- אתה נגד הרפואה הקונבנציונלית?

"ממש לא. המטרה שלי היא לשנות מלמטה, דרך החולה ולא דרך המטפל; לא דרך שרת הבריאות או קופות החולים, כי זה עולם שלא ניתן לחדור אליו - הוא מאוד אליטיסטי. אבל היום יש מהפכת מידע: אותי האינטרנט הציל. אני מאמין שצריך לאפשר להורים למצוא את הפתרון דרך האינטרנט. הם יכולים להגיע אליי כשהרפואה הקונבנציונלית לא נותנת פתרון".