לגופו של עניין: מה בעצם רוצות הפמיניסטיות שחושפות חזה?
מפוטין ועד ברלוסקוני: הן כבשו את העולם במחאה לא שגרתית נגד אלימות נגד נשים, גזענות ומשטרים אוטוריטריים, אבל אחרי עשור של פעילות מתקשות חברות ארגון "פמן" להעביר את המסר שלהן: "הן אמיצות מאוד, לא מפחדות מאלימות, אבל לא ממש פיתחו את הרעיונות שלהן"
כשארבע צעירות אוקראיניות חברו יחד ב-2008 ומחו באופן לא שגרתי נגד אלימות נגד נשים, הן יצרו גל של "קיצוניות" חשופת חזה שבסופו של דבר התפשט ברחבי העולם.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
למרות המחאות הספורדיות המתמשכות, תנועת "פמן" מאבדת גובה, אפילו בתקופה שבה החשיפות של תנועת MeToo והזעם על המפיק ההוליוודי הארווי ויינשטיין עושים כותרות ברחבי העולם ושומרים על נושא האלימות נגד נשים בראש סדר היום.
אתגר לא פשוט לכוחות ביטחון בעולם
פעילות "פמן" מאתגרות את כוחות הביטחון בכל מקום שאליו הן הולכות בעולם משום שהן נטמעות בקלות בתוך קהל אנשים עד שהן בוחרות להפתיע ולחשוף את עצמן - תרתי משמע - לתדהמתם או למורת רוחם של מושאי המחאה שלהן וצופים מהצד.
פוליטיקאים נמצאים גבוה ברשימת המטרות של נשות ארגון "פמן". האחרון שבהם היה ראש ממשלת איטליה לשעבר סילביו ברלוסקוני. ראש מפלגת "פורצה איטליה" הגיע לקלפי במילאנו להצביע בבחירות הכלליות, ופעילה מארגון "פמן" שארבה לו עלתה על תיבת הצבעה ונעמדה מולו חשופת חזה ועל גופה נכתב "ברלוסקוני, זמנך עבר".
הכול התחיל ב-4 נשים
ביקורת זו מהדהדת על רקע דבריה של אינה שבצ'נקו בת ה-27, מנהיגה בארגון "פמן" שמושבה בצרפת, שאמרה ש"פעילים צרפתים לימדו אותי לנהל ויכוחים אידיאולוגיים ולחקור תיאוריות".
הארגון הפמיניסטי הקיצוני, שפירוש שמו בלטינית הוא "ירך", הוקם על ידי ארבע נשים צעירות - אנה גוטסול, יאנה זדאנובה, אוקסנה שאצ'קו וסשה שבצ'נקו - בתקווה שיוכלו להתנגד לאלימות מיזוגנית דרך פעולה נועזת.
תויגו באוקראינה כפרוצות
במדינת האם שלהן אוקראינה הן תויגו כפרוצות שפועלות תחת "מפלגה פוליטית, המערב, גבר ארצות הברית", אמרה אינה שבצ'נקו שהצטרפה לארגון כמה שנים לאחר הקמתו.
הפגנות המחאה של נשות "פמן" החלו להיות מכוונות נגד משטרים אוטוריטריים וגזענות וגם נגד אלימות מינית. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נחשב למשל לאחד ממושאי המחאה הגדולים של "פמן" וגם ארגון הימין הקיצוני בצרפת "החזית הלאומית".
באוקטובר 2011 "הן הגיעו מאוקראינה להוביל פעולה נגד דומיניק שטראוס-קאהן", שהואשם באונס חדרנית מלון בעת שכיהן בתפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, "בזמן שפמיניסטיות צרפתיות עדיין לא הגיבו", סיפרה אלואז, אישה צרפתייה שנשבתה בקמפיין שניהלו אז פעילות "פמן". אלא שחברות הארגון הפמיניסטי הקיצוני למדו גם כמה מסוכנת יכולה להיות המחאה שלהן. במהלך ביקור בבלרוס ב-2011, סיפרה אינה שבצ'נקו, "נעצרו בחזית מטה שירות הביטחון החשאי, הובאנו ליער ועברנו עינויים". כשחזרו לאוקראינה כמה חודשים לאחר מכן עם חשש שיעצרו אותן לאחר שהמשטרה מסרה שמצאה כלי נשק במשרדי "פמן", החליטו מנהיגות הארגון לסגור את הסניף שלהן.
התא הצרפתי
באותה עת, פמיניסטיות צרפתיות יצרו קשר עם הפעילות האוקראיניות בתקווה שיוכלו להקים תא של "פמן" בצרפת ולספק מקלט לשבצ'נקו בקיץ 2012 לאחר שעזבה את קייב.
אוקסנה שאצ'קו וסשה שבצ'נקו הצטרפו לאחר מכן לאינה בגלות בצרפת, אבל הארגון הפמיניסטי לא הצליח להכות שורשים באותה עוצמה ובסופו של דבר התפזרו הנשים והלכו כל אחת לדרכה. "כשהגענו ראינו שאינה לא הקימה ארגון של פעילות, אלא מועדון מעריצות", אמרה סשה בת ה-29 שמתגוררת כיום בפריז. "סשה ואוקסנה היו ביקורתיות כלפי האסטרטגיה המיליטנטית של 'פמן' הצרפתי", אמרה אינה. תומכות של הארגון החלו לנטוש אותו, בייחוד בתקופה שבה מחא על רקע סמלים דתיים, כמו למשל בהפגנה ב-2013 בקתדרלת נוטרדאם בפריז. מהלכים מסוג זה עוררו את זעמם של פוליטיקאים ויצרו בלבול לגבי המסר שרצו נשות "פמן" להעביר. אנשים רבים לא הבינו נגד מה נלחם הארגון.
המחאה האחרונה - מול ראש ממשלת איטליה לשעבר ברלוסקוני
"לא היו מספיק הסברים", אמרה אלואז, שלא רצתה לחשוף את שמה המלא. היא עצמה עזבה מאז את מה שהיא כינתה "תנועה מאוד היררכית, כמו פירמידה".
בינתיים, פעילות "פמן" מותקפות פיזית במהלך מחאותיהן, והעובדה שהן סופגות קנסות כספיים ומתעמתות עם החוק רק פגעה עוד יותר במורל של חברות הארגון.
בשעה שהתנועה הפמיניסטית מנסה לתפוס אחיזה בצרפת, חברות בארגון "פמן" מנסה לקום מחדש על הרגליים באוקראינה, אם כי פעולותיהן במדינה צנועות יותר מאשר בימי השיא שלהן. "למרבה הצער, המשימה שלנו דומה בדיוק לזו שהייתה לנו ב-2008", אמרה גוטסול, שנשארה להתגורר באוקראינה.
לפנייה לכתב/ת 
