אושר חוק הלאום: בקואליציה מחאו כפיים, באופוזיציה קראו "אפרטהייד"

חוק הלאום שחולל סערה פוליטית וציבורית אושר לפנות בוקר (יום ה') בקריאה שנייה ושלישית. 62 ח"כים הצביעו בעד חוק היסוד שייכנס כעת לספר החוקים, מול 55 שהצביעו נגד. שניים נמנעו - חברי הכנסת בני בגין מהליכוד ואורלי לוי. חברי האופוזיציה דאגו למשוך את הזמן עד הלילה בנאומי התגובה, אך נחלו הפסד. "122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו, קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעלה לדוכן הנואמים לברך לאחר אישור החוק.

לקריאת נוסח החוק המלא - לחצו כאן

הקואליציה חוגגת בסלפי במליאה לאחר אישור חוק הלאום (צילום: עמית שאבי)

ראש הממשלה בירך על אישור החוק(צילום: עמית שאבי)

חברי הכנסת אמיר אוחנה ואבי דיכטר מתחבקים במליאה(צילום: עמית שאבי)

ח"כ ג'מאל זחאלקה הוצא ממליאת הכנסת(צילום: עמית שאבי)

הח"כים מהרשימה המשותפת קרעו את נוסח החוק (צילום: עמית שאבי)

ח"כ הרצוג הביע הסתייגות(צילום: עמית שאבי)

נתניהו משוחח עם ח"כ דוד אמסלם, הלילה במליאת הכנסת(צילום: עמית שאבי)

הדיון על החוק החל אתמול בשעה 15:30, ואחרי אישור החוק עלה ראש הממשלה לברך: "אדוני היו"ר, חברי הכנסת, זהו רגע מכונן בתולדות הציונות ותולדות מדינת ישראל. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שמכבדת את זכויות הפרט של כל אזרחיה, ובמזרח התיכון רק ישראל מכבדת את הזכויות האלו. כשאני מדבר בעולם, אני חוזר ואומר שזוהי המדינה שלנו, מדינת היהודים. בשנים האחרונות יש מי שמנסה לערער על כך, ובכך לערער את יסודות קיומנו. לכן חוקקנו היום בחוק שזהו ההימנון שלנו, זוהי השפה שלנו, וזהו הדגל שלנו. תחי מדינת ישראל!".

בתום ההצבעה פרצה סערה כשחברי הכנסת הערבים מהרשימה המשותפת קרעו את הצעת החוק לגזרים תוך שהם צועקים "אפרטהייד", בעוד ח"כים מהקואליציה מחאו כפיים. בעיצומה של המהומה הוציא יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, מהמליאה את הח"כים מהרשימה המשותפת.

המחלוקת על סעיף ההתיישבות הנפרדת

בהצבעה הלילית עיגנה הכנסת בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, החוק מעגן את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובע כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. החוק גם מקבע את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.

אחת המחלוקות הגדולות ביותר סביב החוק עסקה בסעיף 7, שאפשר בתחילה להקים יישובים ליהודים בלבד. סעיף ההתיישבות הנפרדת קבע במקור כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו" וכי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".

השר יריב לוין, מיוזמי חוק הלאום(צילום: עמית שאבי)

ח"כ אמיר אוחנה שעמד בראש הוועדה שדנה בחוק (צילום: עמית שאבי)

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, הזהיר מפני השלכות בינלאומיות והמליץ שלא לאשר את החוק: "אנו מציעים לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי-תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם, דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב".

לבסוף הוסכם כי הסעיף יגדיר את ההתיישבות היהודית כערך לאומי שהמדינה תפעל על מנת לעודד אותו. הנוסח החדש קובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

עוד הוגדר במסגרת החוק כי השפה הערבית, שהיא שפה רשמית בישראל, לא תקבל מעמד מיוחד ותונגש במוסדות ציבוריים - אלא תוסדר בחוק נפרד. במהלך הדיונים בקריאות השנייה והשלישית הוסיפה הוועדה את המילה "תפוצות" לסעיף הקשר עם העם היהודי, כך ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי". כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד שלפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.

בנוסף, במהלך ההכנה לקריאה ראשונה הוסר סעיף העליונות הפרשנית שקבע שהאמור בסעיף 1 לחוק היסוד (היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי) יגבר על כל דבר חקיקה אחר (לרבות חוקי יסוד אחרים). כמו כן הוסר הסעיף שמתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. הסעיף שכלל התייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית וקיבוץ גלויות. 

(צילום: עמית שאבי )

(צילום: עמית שאבי )

יוזם חוק הלאום, ח''כ אבי דיכטר (הליכוד), אמר הלילה במליאה כי "אנחנו מחוקקים את חוק היסוד החשוב הזה היום, כדי למנוע אפילו בדל של מחשבה, שלא לומר ניסיון, להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה''.

דיכטר הוסיף כי "כשהאזנתי ברוב קשב לדברי ח"כים מהרשימה המשותפת הערבית, אי אפשר היה להחמיץ את המילים הברורות: 'אנחנו הערבים ננצח, אנחנו במולדת שלנו, היינו כאן לפניכם ונהיה כאן אחריכם'. חוק היסוד הזה הוא התשובה החדה למי שחושב כך, ומשמעותו ברורה: לא הייתם כאן לפנינו ולא תישארו כאן אחרינו. כל שתוכלו לעשות זה לחיות כמיעוט לאומי בתוכנו הנהנה משוויון זכויות לפרטים, אך לא שוויון כמיעוט לאומי".

דיכטר. "החוק ימנע אפילו בדל של מחשבה להפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה"(צילום: אוהד צויגנברג)

שר התיירות יריב לוין, גם הוא מיוזמי החוק, אמר במליאה כי "זהו יום היסטורי ומכונן. חוק הלאום מחזק את הזהות והמורשת ואת כל הערכים בזכותם ישראל קיימת". לוין פנה לחברי הכנסת מהמחנה הציוני ושאל אותם: "מה יש בחוק הזה שאתם מתנגדים לו? איזה עיקרון לא מקובל עליכם? ארץ ישראל היא לא מולדתו של העם היהודי? היא לא מדינת הלאום שלנו? הדגל שלנו לא מקובל עליכם?".

יו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), כינה את ההצבעה "רגע מכונן בדברי הימים של מדינת ישראל, המדינה האחת והיחידה של העם היהודי". אוחנה אמר כי "לנו אין 21 מדינות לאום כמו לאומה הערבית. מדובר בחוק יסוד היסטורי המאגד לראשונה בצורה מפורטת את המרכיבים השונים באופיה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הוועדה החלה את הדיונים לפני שנה, שמענו מכל הזרמים וגוני הקשת הפוליטית ופעלנו בלב פתוח ובנפש חפצה. הראיה לכך היא שבמהלך הדיונים נעשו שינויים משמעותיים בנוסח בעקבות הערות רבות שקיבלנו ואת חלקן יישמנו. הנוסח שמוכן כעת שונה מזה שבתחילת הדרך".

"יום היסטורי ומכונן". השר לוין(צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי)

ח"כ בני בגין הבהיר כי לא ייתן את ידו לחוק שהובילה מפלגתו: "זו איננה החלטה שציפיתי מהנהגת הליכוד. לפני שבע שנים הצעתי המקורית זכתה דווקא לתמיכה אבל חלפו שבע שנים, באו שנים אחרות, השתנו העיתים ושלילתה של הצהרה גלויה המחייבת שוויון זכויות לאזרחים, נחשבת היום כאילו איננה נוגדת את מה שכתוב במפורש בסמליל הליכוד – מפלגה לאומית ליברלית, ולמדנו שאין להפריד בין שני המושגים האלה, להפך, הם מהווים מיזוג ואת שניהם צריך להביא לידי ביטוי. לאומיות שאיננה מקפידה על איחודה עם זכויות האדם מידרדרת ללאומנות. היזהרו, חברים, מהניתוק הזה".

עוד אמר כי "אם איננו מצליחים בפעם הזאת לעשות טוב, לפחות נסור מרע. מה ששנוא עליך לא תעשה לזולתך, זה כל כך פשוט. בהצעה הזו נעשה ניסיון לנגוס נגיסה גסה מעבר ליכולת הבליעה של חברי הכנסת, ובנוסח הראשון היה קשה לבליעה גם על חברי הקואליציה, ולכן חלו בו שינויים שכשלעצמם הם חיוביים. שני סעיפים פוגעניים הוסרו, נותר הסעיף של השפה הערבית ועליו הגשתי הסתייגות. בתנאים שנוצרו לא אתנגד לחוק אך גם לא אוכל לתמוך בו". 

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה כי מה שבאמת עומד מאחורי החוק הוא הניסיון להאדיר את נתניהו. "כששאלתי חברי כנסת מהקואליציה למה הם לא מביאים חוק שמאה ח"כים יכולים להתאחד סביבו, הם השיבו לי שנתניהו רוצה את החוק בשביל לריב. 'אחרת איך יידעו שהוא יותר לאומי מכם? מה יצא לו מזה?'".

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אמר כי "כמו שבטבח כפר קאסם נאמר שזו פקודה בלתי חוקית בעליל ודגל שחור מתנוסס מעליה, גם מעל החוק הרשע הזה מתנוסס דגל שחור". עודה הניף במהלך נאומו במליאה דגל שחור ונופף בו מעל לדפי החוק.

ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד אמר כי החוק פוגע באזרחים הדרוזים והבדואים המשרתים בצבא. "חוק הלאום הוא דחיפת אצבע לעין של אחינו הדרוזים והבדואים שמשרתים לצידנו בצה"ל ובזרועות הביטחון. לאומיות יסודה באהבה, לאומנות שורשיה בשנאה. כך גם חיילי צה"ל שנלחמים ונופלים למען המדינה הזאת  יהפכו לאויבים".

יו"ר מרצ ח"כ תמר זנדברג אמרה לאחר אישור החוק: "‏לילה מביש וכואב. במקום רגע חגיגי בהסכמה רחבה, עבר חוק יסוד נגוע ומזוהם שכולו קומבינה פוליטית במרחב שבין ביבי ובנט. לפי החוק הזה, הציונות היא לא תנועה לאומית שבנתה בית לעם נרדף, אלא לאומנות כוחנית שמשפילה את המיעוט ומבססת עליונות גזעית".