שתף קטע נבחר

נשיא אוקראינה מגיע לחתום על הסכם "אזור סחר חופשי"

אחרי התמיכה ההדדית באו"ם, הנשיא פטרו פורושנקו יגיע בסוף השבוע לביקור של שלושה ימים על-מנת לחתום על ההסכם שצפוי להגדיל את שיתוף הפעולה הכלכלי עם ישראל ולחזק את היחסים המדיניים בין המדינות

נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו יגיע בסוף השבוע לביקור בן שלושה ימים בישראל כדי לחתום על הסכם "אזור סחר חופשי" שצפוי להקפיץ את הסחר ואת שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות ולהגדילו ב-15 אחוזים.

 

שגריר אוקראינה בישראל, גנאדי נדולנקו, אמר כי "חתימת הסכם על אזור סחר חופשי יספק הזדמנות להגדיל את שיתוף הפעולה ההדדי בתחומי עדיפות של סחר והיחסים הכלכליים בין אוקראינה לישראל. לדברי מומחים, צפוי כי לאחר שההסכם ייכנס לתוקף, מחזור הסחר בין המדינות שלנו יגדל פי 2 בחמש השנים הקרובות ויגיע לכ-2 מיליארד דולר בשנה".

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא אוקראינה פטרו פורושנקו. ארכיון  (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ) (צילום: עמוס בן גרשום / לע
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא אוקראינה פטרו פורושנקו. ארכיון (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

לקראת החתימה על ההסכם פרסמה שגרירות אוקראינה מסמך המפרט את שיתופי הפעולה בין המדינות. בשנת 2018 ישראל היתה המדינה השנייה ברשימת המדינות העולמיות שרשמו גידול במספר התיירים שהגיעו לאוקראינה. מדי חודש 40 אלף איש טסים בין ישראל לאוקראינה, ומדי שנה ישראלים רבים טסים לאומן.

 

באחרונה דן האו"ם בהחלטה שקוראת לרוסיה להוציא את הכוח הצבאי שלה מחצי האי קרים ומאזורים נוספים שהיו שייכים לאוקראינה, ובין 66 מדינות שהצביעו בעד הייתה ישראל. גם אוקראינה הצביעה באו"ם בעד הצעה אמריקנית שנועדה לגנות פעילות חמאס. שיתוף הפעולה המדיני והאינטרס הכלכלי המשותף הביא את שתי המדינות לגיבוש ההסכם הכלכלי. כניסתו לתוקף צפויה להיות מנוף לפיתוח היחסים הכלכליים וחיזוק היחסים הבינלאומיים, והציפייה היא שחתימת ההסכם תביא להגדלת היקף הסחר בין המדינות בכ-15% תוך חמש שנים.

 

לפי השגרירות, אוקראינה שכנעה את בעלי העסקים הישראלים שהיא יכולה להיות מקור חוץ לחברות הייטק ישראליות ולא רק מקור לייצוא של מוצרי חקלאות. כ-15 אלף מהנדסי תוכנה אוקראינים עובדים כיום במסגרות של פרויקטים ישראלים של חברות הייטק שפתחו בה מיזמים משותפים. לפי הערכה של אנליסטים מאוקראינה, מספר העובדים האוקראינים שיעברו בחברות ישראליות בשנת 2019 אמור להכפיל את עצמו ל-30 אלף איש.

  

מוצרי הייצוא העיקריים מאוקראינה לישראל הם: דגנים (46.5%), מתכות (25.9%), זיתים ושמן זית (7.9%), מוצרי מזון (4.8%), מוצרי עץ (1.7%), נפט ומוצריו (1.6%) ומוצרי ענף הטחינה (1.2%).

 

מנגד הייבוא העיקרי מישראל לאוקראינה: מוצרים כימיים שונים (39.8%), דלק מינרלי, נפט ומוצריו (9.2%), פלסטיק ופולימרים (8.6%), ציוד לכור גרעיני (5.5%), מכונות חשמלאות (5%), תרופות, ומוצרי פארמה (4.4%).

אוקראינה קפצה לאחרונה בדירוג מדד הקלות לעשיית עסקים לשנת 2018 שנערך על-ידי מגזין פורבס בקרב 165 מדינות למקום ה-77. העלייה בדירוג מצביעה על מגמה שקיבלה ביטוי גם בסחר בין ישראל לאוקראינה ב-2017 שהסתיים בהיקף של 973 מיליון דולר, ובסיומה של השנה הקודמת צפוי להגיע ליותר ממיליארד דולר.

 

ממשלת אוקראינה נערכת לקדם בשנה הקרובה 35 הצעות חוק לקידום הצמיחה הכלכלית ותנסה לשבור את הסטריאוטיפ שדבר בה בעולם העסקי. כתוצאה מהשינויים האחרונים במדינה שיעור ההשקעות במדינה גדל ב-19.9%, התל"ג של אוקראינה ב-2018 ב-3.6% ולפי הערכות המומחים צפוי לגדול ב-7%-5% עד לסוף העשור.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ
נתניהו ונשיא אוקראינה. ארכיון
צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ
מומלצים