נשים בכנסת: "אין היום מספיק ייצוג, בבאה יהיה עוד פחות"
אחרי עשורים של עלייה בייצוג הנשי בכנסת - מסתמנת ירידה חדה. יושבת-ראש הכנסת היחידה, דליה איציק: "נשים צריכות להיות חלק מהמפלגות, לא עושים לנו טובה". לימור לבנת, שיאנית הכּנסות: "לא מספיק להיות בכנסת, מצפה שיאמצו סדר יום פמיניסטי"
הכנסת ה-20 תיזכר בין היתר ככנסת הנשית ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, עם שיא של מגמת העלייה בכמות הנשים שחברות בבית המחוקקים הישראלי. אלא שנדמה שעדיין רחוק היום שבו נשים יתפסו מחצית מכיסאות הפרלמנט - בהתאם ליחסן במדינה.
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
מאז קום המדינה כיהנה בישראל ראש ממשלה אחת, יושבת-ראש כנסת אחת ומניתוח הרשימות שמתמודדות לכנסת ה-21 עולה חשש שמגמת העלייה בייצוג הנשי בעשורים האחרונים בכנסת תיפסק.
הכנסת היוצאת מוגדרת ככנסת הנשית ביותר, עם 37 נשים שהיו חברות כנסת בשלב זה או אחר של הקדנציה. מדובר בעלייה דרמטית מהכנסת ה-19 שקדמה לה, אז היו 27 ח"כיות בלבד.
המספר הנמוך ביותר של חברות כנסת נרשם דווקא בכנסת השמינית ב-1974, שבמהלכה כיהנה האישה הראשונה בראשות ממשלת ישראל - גולדה מאיר. רק שמונה חברות כנסת היו באותה קדנציה. סך הכול כיהנו בכנסת ישראל לדורותיה 126 שרות וחברות כנסת שונות.
"אין היום מספיק ייצוג נשי בכנסת וכמו שזה מצטייר כרגע - בכנסת הבאה יהיה ייצוג נשי נמוך יותר מהנוכחית", אמרה ל-ynet השרה לשעבר לימור לבנת (הליכוד), האישה שכיהנה בכּנסות הרבות ביותר (יחד עם גולדה מאיר). "זה מצער משום שכבר הייתה עלייה מאוד משמעותית בייצוג נשים מאז הכנסת שנכנסתי אליה, אבל למרות הגידול שהתברכנו בו במהלך השנים - נראה שעכשיו זה ייעצר".
יחד עם לבנת ניצבת, כאמור, בראש טבלת שיאניות הקדנציות גם גולדה מאיר - האישה היחידה שהייתה ראש ממשלה בישראל. אישה נוספת שעשתה היסטוריה היא דליה איציק (העבודה, קדימה) - היחידה שמונתה לתפקיד יו"ר הכנסת.
"אני שואלת את עצמי איך זה יכול להיות שאני הייתי יו"ר הכנסת היחידה. למה, כי מה?", תהתה איציק. "אני זוכרת שכשאהוד אולמרט ביקש ממני להיות יו"ר הכנסת הגיעו תגובות - גם מחברים וחברות קרובים - שאמרו לי 'וואו, איך את עושה את זה, איך את משליטה סדר?'. אלה שאלות מיותרות, אנחנו תוצר של החברה הלא שוויונית שאנו חיים בה".
כמות הח"כיות בכנסת היוצאת מציב את ישראל במקום ה-51 מתוך 193 פרלמנטים ברחבי העולם. כך עולה מנתוני האיגוד הבין-פרלמנטרי. ניתן להסביר את העלייה בשיעור הנשים בכנסת כחלק ממגמה עולמים בעשורים האחרונים.
מאז אמצע שנות ה-90 שיעור הנשים בפרלמנט באזורים שונים בעולם עולה בהתמדה, בעיקר בשל אימוץ שיטות שונות של שריון מקומות לנשים בבחירות.
פרופסור נעמי חזן, ראש המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית של מכון ון ליר, הסבירה: "השאיפה היא להגיע לחמישים אחוז ייצוג לפחות, כמו חלקן של הנשים באוכלוסיה. כשמסתכלים על הכנסת האחרונה, יש לכך סיבות שונות, למשל שריונים לנשים במפלגות שמקיימות פריימריז".
"חלק מהעלייה בכמות הנשים בכנסת הנוכחית נוגעת גם לכך שהייתה תחלופה גבוהה של חברי כנסת תוך כדי הקדנציה וכך נשים שנדחקו לסוף הרשימות, למקומות שוליים או לא ריאליים מצאו עצמן בכנסת לאחר פרישות כאלו ואחרות של ח"כים", הוסיפה פרופסור חזן.
כמות הנשים ומיקומן ברשימות השונות בבחירות לכנסת ה-21 עוררה תרעומת בקרב הח"כיות לשעבר. "חוץ מהליכוד, העבודה ומרצ, אין כמעט מפלגות שמקיימות פריימריז. במקום, מנהיג המפלגה ממנה את חברי הכנסת איך שבא לו. בלי קשר לדיון אם זה טוב או רע, זה אמור להקל מאוד למנות נשים לרשימות, אבל משום מה קורה בדיוק להפך", אמרה לבנת.
היא מתחה ביקורת על רשימתו של הרמטכ"ל לשעבר גנץ - וגם על מפלגתה שלה: "בכחול לבן יש מעט נשים, גם בעשירייה הראשונה של הליכוד יש רק שתי נשים וזה מצער, אבל אלה תוצאות הפריימריז. יש כאלה שאצלם זה כן עובד – בימין החדש זה גם ככה".
גם יו"ר הכנסת לשעבר איציק מתחה ביקורת על החוסר בנשים ברשימות לכנסת הבאה: "יש פוליטיקאים שנותנים תחושה שהם משבצים נשים ברשימתם מחשש לביקורת, לא כי הם חושבים שהן טובות או שזה הדבר הנכון. צריך להתחיל לחשוב אחרת – אתם לא עושים לנו טובה, נשים צריכות להיות חלק מהמפלגות ללא קשר לאם תהיה ביקורת או לא".
איציק גם נתנה דוגמאות: "אפילו החלוקה בין בנט לשקד נראית כזו מאולצת, זה מדהים לראות את זה מהצד. כנראה שהחברה הישראלית עדיין לא בשלה למרות כברת הדרך שנעשתה. צצה עכשיו מפלגה בראשות שלושה גנרלים – מה קרה, אי אפשר היה לשלב אישה בהנהגה?".
לפי השרה לשעבר לבנת זה לא מספיק שיהיו נשים בכנסת, הן צריכות גם לקדם סדר יום פמיניסטי. "הציפייה שלי היא שהנשים שמכהנות בכנסת יאמצו לעצמן במובהק ובצורה ברורה סדר יום פמיניסטי, בדיוק כמו שאנחנו שיתפנו פעם פעולה לאורך כל המפה הפוליטית. הצלחנו לדלג על כל המחלוקות הפוליטיות המאוד קשות שהיו בינינו ולהגיד 'אוקיי. איפה שאנחנו צריכות לחלוק אנחנו נתווכח, אבל איפה שאפשר לשתף פעולה למען שוויון הזדמנויות לנשים, למען נפגעות תקיפה מינית ומרכזי סיוע לנשים – נעשה ועשינו את זה ביחד".
היא גם מתחה ביקורת על מיקי חיימוביץ', שמתמודדת בבחירות ברשימת "כחול לבן", שטענה כי הסיבה לכך שיש מעט נשים ברשימתם היא שאין מספיק נשים שרוצות להיכנס לפוליטיקה. "זו אמירה מאוד מביכה וזה גם לא נכון. יש נשים טובות וראויות. גם בתוך רשימת כחול לבן יש נשים שנדחקו למקומות לא ריאליים או פחות ריאליים והיה אפשר לקדם אותן למען הגדלת הייצוג. זו אמריה שנותנת נשק לגברים שיגידו – 'אתם רואים, נשים לא רוצות לבוא אז מה אתן רוצות מאיתנו?'".
ח"כ לשעבר איציק סיכמה את הדברים: "הדרך עוד ארוכה ורבת חתחתים. אני ממש לא רואה תרחיש שבו ישראל הולכת לכיוון של ראש ממשלה אישה זה בזמן הקרוב. ההיפך, הבחירות הקרובות הן קרב בין גנרלים שמוביל לשלטון גברי מאוד ברור".
לפנייה לכתב/ת 
