בהופעות ובשגרה: החיילים במלחמת ההתשה
תמונות שנחשפות כעת, 50 שנה אחרי המלחמה שנשכחה מהתודעה הציבורית, מציגות את רגעי היום יום של החיילים בתעלת סואץ - במנוחה, בביקורי מפקדים בכירים וגם בהופעות אמנים שירדו מהמרכז כדי "לשבור דיסטנס". מזהים מי בתמונות?
במלאות 50 שנים למלחמת ההתשה נחשפת סדרת תמונות היסטוריות ונדירות, שהוחזקו עד היום בספרייה הלאומית - ואשר מצליחות לשמר מעט זיכרונות מאותה מלחמה שעם השנים נשכחה מהתודעה הציבורית.
התמונות מציגות את רגעי היום יום בחיי החיילים בתעלת סואץ. בשגרה, בזמן ביקור המפקדים הבכירים, וגם ברגעי מנוחה ובהופעות בידור שנערכו על ידי אמנים שהגיעו במיוחד מהמרכז.
מזהים את המצולמים בתמונות? כתבו לנו במייל האדום
"מה שיפה בתמונות האלה הוא שניתן לראות בהן ממש איך האמנים מופיעים. הרצון שלהם היה לבדר את החיילים ולשבור את הדיסטנס", סיפר ל-ynet ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית. "גם שחקנים של התיאטראות הגדולים בישראל היו יורדים לסיני ומבדרים את הקהל. ניתן לראות איך הם עברו ממוצב למוצב עם כל כך קצת קהל רק כדי לבדר אותם".
באותה תקופה הוקם ערוץ הטלוויזיה הראשון בישראל, אלא שאז לא היה מקובל לשדר מקו החזית. "התמונות הללו הן התיעוד הוויזואלי היחיד מאותה המלחמה. כשרוצים לחוש את תחושת המציאות, התמונות הן הדבר היחיד שיש לנו מהמלחמה הזו", הסביר ד"ר עמיאור.
"צלמי מלחמות התלוו לכוחות הלוחמים כדי לתעד רגעים ולאפשר לציבור קוראי העיתון את התחושה בחזית המלחמה. צלמים שירדו לחזית, חזרו עם התמונות שנועדו לתת דרישת שלום של ממש מהחיילים לבית, אבל בעיקר להעביר את תחושת הלוחמים בשטח, הפחד וההפגזות", הוסיף.
למרות שכמעט ונשכחה מהתודעה הציבורית, רבים מלוחמיה ומפקדיה של מלחמת ההתשה מגדירים אותה כאחת הקשות שידע צה"ל. זו הייתה לחימה עיקשת, קשה, חסרת תנועה וממושכת, שהיוותה מודל לאויבי ישראל, באופן שבו ניתן להילחם מול צבא בעל יתרון מובהק בשדה הקרב. גם מניין ההרוגים בישראל היה גבוה – קרוב לאלף חיילים נהרגו.
המלחמה פרצה לאחר מלחמת ששת הימים, ונערכה ממרץ 1969 עד ל-7 באוגוסט 1970, בחזית המצרית, הירדנית והסורית. היא הייתה שונה מכל המלחמות שקדמו לה, בכך שהתאפיינה בחילופי אש כבדים ובשל אורכה, כונתה גם מלחמת 1,000 הימים.
הלחימה הקשה ביותר הייתה בחזית המצרית לאורך תעלת סואץ, שבה הפגיז צבא מצרים את מוצבי צה"ל – שמצדו הפציץ לאורך התעלה וגם בעומק מצרים. באחת הפעולות הופצצה אונייה של חיל הים באילת, ובתגובה ישראל הרסה בהפצצות את בתי הזיקוק שמעבר לתעלה.
חזית מרכזית נוספת הייתה בגבול הירדני וגם צפונה משם, עד הבקעה ועמק הירדן. בחזית הבקעה, אנשי אש"ף היו חוצים את הירדן וחודרים ליישובים בארץ.
במשך עשרות שנים לא זכתה מלחמת ההתשה להתייחסות ראויה, ואף כונתה "המלחמה שנשכחה". גם כשהתחוללה, לא הייתה תחושת מלחמה בקרב העם, היות שהלחימה הייתה רחוקה מעין הציבור. רק ב-2003 החליטה ממשלת ישראל להעניק אות מערכה בגינה.
