ירושלים בתוכנית טראמפ: בירה פלסטינית בשלוש שכונות נפרדות

ירושלים מאוחדת, תפילות ליהודים בהר הבית, ובירה פלסטינית באבו דיס, בכפר עקב ובשועפט שבמזרח ירושלים. תוכניתו של הנשיא דונלד טראמפ מבטיחה את מעמדה של ירושלים כקדושה לשלוש הדתות, אך מותירה אותה תחת ריבונות יהודית מאוחדת.

הפרק על ירושלים פותח בחשיבות הדתית שלה, ובאופן מפתיע מתאר את מדינת ישראל כקסטודיה, שומרת המקומות הקדושים, תואר שבו משתמשת הכנסיה הקתולית שהעומד בראשה בישראל נקרא הקוסטוס - שומר המקומות הקדושים. "בניגוד לכוחות קודמים ששלטו בירושלים והרסו את המקומות הקדושים של דתות אחרות, מדינת ישראל מחויבת לשמור על המקומות הקדושים ולשמר את הסטטוס קוו הדתי", נכתב בתוכנית. "אנשים מכל דת יוכלו להתפלל בהר הבית באופן שמכבד את הדת שלהם, תוך התחשבות בזמני התפילה והחגים שלהם ושל דתות אחרות".

הנרטיב הישראלי התקבל בתוכנית טראמפ(צילום: gettyimages)

התוכנית מפרטת רשימה של מקומות קדושים לכל הדתות, שמעבר להר הבית, הכותל וכנסיית הקבר כוללים את כנסיית אנה, שבה ביקר בשבוע שעבר נשיא צרפת עמנואל מקרון, ואת הר הזיתים. "מה שמעניין ברשימה הוא מה שלא מוזכר בה", אומר אמנון רמון, חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות "אין אזכור לכנסיית סנט ג'יימס שברובע הארמני, או למקומות שקדושים לקופטיים". הדבר בולט ביחס לפירוט האתרים הארכיאולוגיים שמפעילה עמותת אלע"ד, כמו עיר דוד, דרך עולי הרגל ובית הקברות הסמבוסקי, ששודרגו לאתרים קדושים.

כותבי התוכנית מתייחסים לסכסוך הישראלי-פלסטיני כאל שאלה מדינית בניסוח שלהם, ונמנעים מהשימוש במילה לאומיות. כותבי התוכנית משרטטים את החזון שלהם לירושלים - העיר תישאר מאוחדת ולא תחולק, אך בירה פלסטינית - אל קודס או כל שם אחר שהפלסטינים יבחרו, כך לשון התוכנית - תקום בשכונות שמעבר לגדר ההפרדה - כפר עקב, מחנה הפליטים שועפט ואבו דיס. יש לציין כי מדובר בשלוש שכונות, שבהן מתגוררים כמאה וחמישים אלף איש, ללא רצף טריטוריאלי ביניהן. בבירה זו מבטיחים האמריקנים להקים שגרירות אמריקנית לאחר חתימת חוזה השלום.

קרוב ל-40 אחוזים מתושבי ירושלים הם ערבים המוגדרים כתושבי ישראל, הנהנים מהטבות סוציאליות אך אינם בעלי זכות בחירה. לפי תוכנית טראמפ הם יוכלו לבחור באחת משלוש אפשרויות: 

1. לקבל אזרחות ישראלית
2. לקבל אזרחות פלסטינית
3. לשמור על מעמדם כתושבי ישראל, ללא אזרחות ושיוך פוליטי-לאומי
   

"זו למעשה הכרה בזהות המורכבת של ה 'מקדסים', הערבים הירושלמים, שרובם רוצים לשמור על מעמדם וההטבות כתושבי ישראל, אך לא רוצים זיקה פוליטית לא לישראל ולא לפלסטין", אומר ליאור שילת, מנכ"ל מכון ירושלים לחקר מדיניות. שילת עבד היה עוזר בכיר של ראש הממשלה אריאל שרון ומעורב במשא ומתן עם האמריקנים בשנת 2004 והיה אחראי מטעם אריאל שרון על הקמת גדר ההפרדה.

לדבריו, יש הבדל משמעותי בין הגישה האמריקנית במשאים ומתנים קודמת לבין הגישה הנוכחית. הדוגמה המובהקת ביותר היא ההבדל בין מתווה קלינטון שלפיו כל מזרח ירושלים תחולק בין השכונות היהודיות והערביות לבין ההצעה של טראמפ שמשאירה להם שלוש שכונות בלבד. יש פה קבלה של הנרטיב הישראלי, כמו הפרשנות להחלטה 242 של האו"ם, שטוענת שישראל לא צריכה להחזיר את כל השטח שנכבש ב-1967. הם מדגישים את הקשר היהודי לבית המקדש ולמיקום שלו, בניגוד לנרטיב המוסלמי שמבקש להכחיש את הקשר בין המקדש להר הבית".

בשנים האחרונות מבטיחים פוליטיקאים ירושלמים להקים שכונה חדשה בעטרות, וכעת הם יצטרכו לגנוז את הרעיון. התוכנית האמריקנית מייעדת את השטח להקמת מרכז תיירות מתקדם עם רכבת קלה לעיר העתיקה - אך ללא הפעלתו מחדש של שדה התעופה.