ערבי שמתנגד לח"כ יזבק: "החלטת העליון - ביזיון אחד גדול"

ברשימה המשותפת הביעו שביעות רצון מהחלטת בית המשפט העליון לאשר לח"כ היבא יזבק להתמודד בבחירות לכנסת ה-23, אולם בחברה הערבית יש כאלה שסבורים שמקומה מחוץ לבית המחוקקים. אחד מהם הוא יוסף חדאד, ערבי-ישראלי, ששירת בחטיבת גולני ונפצע במלחמת לבנון השנייה. "זה ביזיון אחד גדול", אמר הבוקר (יום ב') חדאד לאולפן ynet בעקבות החלטת שופטי העליון להפוך את החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניינה של יזבק.

כל העדכונים על בחירות 2020 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet

החלטת בית המשפט העליון אתמול התקבלה ברוב דחוק של חמישה שופטים מול ארבעה. השופטים עוזי פולגמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, מני מזוז וענת ברון סברו שיש לאפשר לח"כ שהביעה בעבר תמיכה במחבלים להתמודד, בעוד הנשיאה אסתר חיות והשופטים נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון סברו אחרת.  

ח"כ יזבק(צילום: שלו שלום)

"אנחנו יודעים לקרוא את המפה". חדאד(צילום: אלעד ברמי)

פעיל ההסברה חדאד, מייסד עמותת "ביחד ערבים זה לזה", אמר בהתייחסו לסוגיה הנפיצה כי "לצערי, החלטת בית המשפט העליון הוכיחה שכל מי שתומך בטרור או משתף פוסט תמיכה בטרור רשאי להיות חבר כנסת".

- הבעיה היא במסר לציבור הערבי-ישראלי?

"אמת. המגזר הערבי הוא מגזר חכם. אנחנו יודעים לקרוא את המפה, את השטח. המגזר הערבי ברחוב מכיר את ההתבטאויות של יזבק. היא מגיעה ממפלגת בל"ד, שזה החלק הקיצוני ברשימה המשותפת. ניתנה הגושפנקה לשאר המתמודדים ובכלל לציבור הערבי להתבטא נגד מדינת ישראל ובעד תמיכה בטרור. לי באופן אישי זה מאוד חורה. חבריי ופעילים בעמותה שלנו קיבלו את הבשורה הזאת בצורה קשה מאוד".

- אתה קול יוצא דופן בציבור הערבי-ישראלי.

"אתה לא יכול להיות רחוק ממה שנאמר כרגע, הקול שלי הוא קול שיוצא החוצה, אני לא קול שונה. יש לא מעט קולות כמו הקול שלי, אנחנו לא מדברים בקול רם וזה נובע מאותו פחד מקיצונים. אני באופן אישי כל יום קם עם איום מסוים, כזה או אחר, זה נשמע כאילו אני קול ייחודי אבל מאחורי הקול שלי יש תמיכה רחבה, אינספור הודעות שאומרות לי להמשיך לעשות את מה שאני עושה.

"במגזר היהודי יש תפישה קיימת בגלל הרשתות החברתיות. אנחנו תמיד רואים את הקול הקיצוני. למשל, בהפגנה בבאקה אל-גרבייה היו כמה מאות עם דגלי פלסטין וככה זה ייצג 1.9 מיליון מהמגזר הערבי-ישראלי. זה לא הוגן".

יזבק עצמה הגיעה הבוקר לבית משפט בחיפה כדי ללוות את מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, ראאד סלאח, שנידון לשנתיים וארבעה חודשי מאסר בגין הסתה לטרור. "אמרנו מההתחלה שההחלטה הזו צפויה כי אין שום תשתית ראייתית נגדי," ציינה ח"כ יזבק בעקבות החלטת שופטי העליון בעניינה, "ואמרנו מההתחלה שזה חלק ממסע הדה-לגיטימציה וההסתה המתמשכת והדמוניזציה שנעשית לחברי הכנסת הערבים והחברה הערבית.

"אנחנו נאבקים ופועלים למען ערכים וקידום דמוקרטיה, צדק ושוויון, אז מי שבאמת בא ומנסה לייחס לנו כל מיני האשמות שהן 'הסתה לאלימות' וכו' - אז בית המשפט בא ואמר במפורש שאין שום תשתית ראייתית, שכל הפעילות שלי גם לגיטימית וגם לפי החוק ואני גם מכאן מציינת שאמשיך באותה דרך של פעילות למען צדק, למען שוויון, למען דמוקרטיה ולמען סיום הכיבוש".

על ההחלטה לתמוך בסלאח אמרה ח"כ יזבק: "באתי לכאן כי השייח סלאח סובל גם הוא מרדיפה פוליטית. אמשיך בפעילות שלי למען החברה בתחומים החשובים ביותר".

תמיכה בסמיר קונטאר ודלאל מוגרבי

הדיון בבית המשפט העליון אתמול התמקד בעילת הפסילה בסעיף 7א(א)(3) לחוק יסוד: הכנסת, שקובע כי ניתן למנוע ממועמד מלהתמודד בבחירות לכנסת אם יש במעשיו או בהתבטאויותיו משום "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל". מבקשי הפסילה, בינהן מפלגות הליכוד, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית, התייחסו בהקשר זה למספר ראיות ובראשן שתי הראיות הבאות:

הראשונה, פוסט ששיתפה יזבק בשנת 2015 עם תמונתו של המחבל סמיר קונטאר, שרצח ב-1979 בנהריה את דני הרן ואת בתו בת הארבע עינת. התמונה שותפה לאחר מותו של המחבל בסוריה, ועל גביה נכתב "השהיד המוג'אהד סמיר קונטאר" וכן "לא שבתי מפלסטין אלא כדי לחזור אל פלסטין".

השנייה, פוסט ששיתפה יזבק בשנת 2013 עם תמונתה של המחבלת דלאל מוגרבי, אשר הנהיגה את חוליית המחבלים שביצעה את הפיגוע בכביש החוף בשנת 1978, שבו נרצחו 35 ישראלים ובהם 12 ילדים. יזבק הוסיפה לתמונתה של המחבלת מוגרבי את המילים "דלאל מוגרבי חיה 20 שנים ועשתה את כל זה. יבורכו נשות ההתנגדות".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סבר כי יזבק התקרבה עד מאוד "לקו האסור שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת" שכן הראיות שהוצגו, ובעיקר השיתופים בעניין קונטאר ומוגרבי, חמורות ועשויה להשתמע מהן הזדהות ותמיכה במחבלים אשר ביצעו מעשי רצח נתעבים. היועץ הדגיש כי אלמלא ההסברים וההבהרות שפורטו בתצהיריה של יזבק ואלמלא הספק שהתעורר אצלו בעקבות הסברים אלה הנזקף לזכותה, היה בראיות שהוצגו כדי לבסס מסה קריטית המצדיקה את מניעת התמודדותה של יזבק לכנסת ה-23.

שופטי הרוב הדגישו כי אם מתעורר ספק בבחינת חומר הראיות עליו לפעול לטובת הרשימה או המועמד וזאת נוכח מעמדה הרם של הזכות לבחור ולהיבחר ובהינתן אמות המידה המחמירות שנקבעו לאורך השנים בפסיקתו של בית המשפט העליון שלפיהן מניעת השתתפות של מועמד בבחירות לבית המחוקקים תישמר למקרים חריגים שבחריגים.

עוד נקבע כי יש לתת משקל משמעותי להצהרותיה של יזבק, כפי שנעשה בעבר בעניינם של מועמדים אחרים מכל קצות הקשת הפוליטית ולכך שיזבק הצהירה ושבה והצהירה באמצעים שונים כי היא מתנגדת לכל אלימות "מכל סוג נגד אף אדם בין אם הוא במדים או לא במדים".

דעת המיעוט, שכללה כאמור גם את נשיאת העליון אסתר חיות, סברה מנגד כי הראיות שפורטו בעניינה של יזבק אינן משתמעות לשתי פנים והן מלמדות על תמיכה בפעולות טרור, מהקשות ומהמחרידות שבוצעו נגד מדינת ישראל. על כן, כך סברה דעת המיעוט, מדובר באחד המקרים החריגים והקיצוניים אשר בו די בראיות שהוצגו כדי לגבש "מסה קריטית" של ראיות משכנעות, ברורות וחד-משמעיות המעידות על תמיכתה של יזבק במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.