גם הפעם זה עלול להסתיים בדם
לחבורת עוטי המסכות מהליכוד: אם מישהו מאותם אנשים שהנאשם סימן כ"קושרים" נגדו ייפגע חלילה בידי קיצוני, פנאט או חולה נפש שיאמין לתיאוריית הקשר המומצאת, לא תוכלו לומר שלא האמנתם שזה יכול לקרות
יובל דיסקין
אני פונה אליכם: ישראל כץ, צחי הנגבי, יואב גלנט, מירי רגב, אמיר אוחנה, ניר ברקת ושאר חברי הליכוד שעמדו מאחורי גבו של ה"לא פודל" מבלפור במסיבת העיתונאים בבית המשפט זמן קצר לפני תחילת משפטו.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אני פונה אליכם, חבורת הכנועים, משום שאני מודאג מאוד מהשלכותיו האפשריות של מופע ההסתה והשיסוי המתמשך של ה"לא פודל" מבלפור, שניסה להפוך את משפטו ממשפט פלילי למשפט פוליטי. לצורך זה הוא מפיץ ברבים תיאוריית קשר שטנית על פיה חבורת קושרים ובהם עיתונאים, אנשי פרקליטות ואנשי משטרה חברו להם יחדיו לבצע הפיכה שלטונית נגדו ונגד מחנה הימין.
כך במילותיו הוא: "אזרחי ישראל, מה שעומד היום למשפט זה הניסיון לסכל את רצון העם: להפיל אותי ואת מחנה הימין. זה למעלה מעשור שהשמאל לא מצליח לעשות זאת בקלפי. בשנים האחרונות מצאו פטנט חדש. גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו יחד לעיתוני השמאל כדי לתפור לי תיקים מופרכים והזויים, במטרה להפיל ראש ממשלה חזק מהימין. אגב, לא אכפת להם אם יבוא איזה פודל צייתן מהימין. כאלה תמיד יש, אבל אני לא פודל".
אל תזלזלו בחומרת ההאשמה המומצאת והמניפולטיבית הזו, ובעיקר לא בהשלכותיה האפשריות. אלימות וטרור של יהודים כנגד יהודים, או כנגד ערבים חפים מפשע, התרחשו בדרך כלל בתגובה לאירועים פוליטיים, מדיניים, או כתגובה לפיגועי טרור. אירועים אלו לא התרחשו בוואקום. ברקע כמעט תמיד הייתה אווירה ציבורית משולהבת, כתוצאה מהסתה על ידי מנהיגים פוליטיים ו/או מנהיגים רוחניים שהתבטאויותיהם התפרשו כהתרת דם.
נתניהו ותומכיו מהליכוד בבית המשפט(צילום: טופז לוק)
הסתה יכולה להפוך בקלות לאצבע שמשחררת את "הנצרה הפסיכולוגית" אצל אותם "עשבים שוטים". התוצאה הייתה, לא פעם ולא פעמיים, שפיכת דמם של חפים מפשע.
ועכשיו נחזור אליכם, חבורת סתומי הפיות. אתם עמדתם שם במפגן סולידריות מובהק עם נאשם בפלילים, שלבושתנו הרבה הוא גם ראש ממשלה מכהן, בעת שהפריח לאוויר ללא בושה תיאוריית קשר מצוצה מן האצבע, על מנת לשבש את תפיסת המציאות של אזרחי מדינת ישראל.
בין אותם "קושרים" צוינו המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, מתנחל "דתי־לאומי" שמונה לתפקידו על ידי נתניהו. הוזכר גם אביחי מנדלבליט, אדם דתי ובן למשפחה בית"רית, שמונה על ידי הנאשם ליועמ"ש לממשלה זאת חרף התייחסותו המאוד חמורה של היועמ"ש לממשלה הקודם יהודה ויינשטיין שנשלחה אישית לנתניהו, לגבי המשך כהונתו כמזכיר ממשלת נתניהו (שלא לדבר על מועמדותו לתפקיד היועמ"ש לממשלה): "...מחייבת בחינה יסודית של מידת התאמתו הערכית־נורמטיבית להמשיך לכהן בתפקיד מזכיר הממשלה".
מדוע אם כן התעלם ה"לא פודל" נתניהו מדבריו החמורים של יהודה ויינשטיין, ואף מיהר למנות את אותו מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש לממשלה - תפקיד רגיש בהרבה מתפקיד מזכיר הממשלה?
עכשיו מגיע הרגע בסיפורנו בו השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, עלול לחשוב לרגע שמצא לעצמו בן־ברית חדש בדמותי. אני סבור שמשום שדבק בו יותר מרבב בפרשת הרפז, אביחי מנדלבליט לא היה צריך להמשיך לכהן כמזכיר הממשלה, ועל אחת כמה וכמה לא להתמנות ליועמ"ש לממשלה כמועמדם של ראש הממשלה ושל שרת המשפטים איילת שקד.
אולם דווקא כאן טמון הכלב מבחינת הנאשם מבלפור. משום שדווקא הוא, עם קופות השרצים שנחקרו, לא היה מאפשר מינוי של יועמ"ש לממשלה שלא יהיה חומר בידי יוצרו.
מה גרם דווקא למנדלבליט, שהתמחה בסגירת תיקים הקשורים לשרה נתניהו, ואף הזדרז באופן מאוד תמוה להודיע רשמית שנתניהו אינו חשוד בפרשת "הצוללות" המצחינה, להפתיע ולהגיש שלושה כתבי אישום חמורים כנגד ה"לא פודל"?
ככל הנראה, הצירוף של חקירה משטרתית מעמיקה, כמות עדי המדינה מסביבתו הקרובה של הנאשם מבלפור ובעיקר חומרת הראיות לא הותירו בידו ברירה אלא להגיש את כתבי האישום כנגד יוצרו.
מניסיוני אני קובע כאן בלא כחל ושרק – למסע ההסתה והשיסוי של ה"לא פודל" כנגד אותם "קושרים" מדומיינים עלול להיות מחיר דמים.
בנימין נתניהו(צילום: רויטרס)
כך הצליחו להפוך בעיני רבים את יצחק רבין (איש הפלמ"ח, מפקד חטיבת הראל במלחמת השחרור, רמטכ"ל ששת הימים, ראש ממשלה ושר ביטחון) לבוגד ולאחד מצוררי ישראל.
הרטוריקה האלימה, יחד עם התמונות בהן הולבש רבין במיטב מחלצות צוררי ישראל, עשו את שלהן. ההפגנות נעשו יותר ויותר אלימות, ולבסוף "עשב שוטה" מושקה היטב, רוצח נאלח, ירה בגבו של רבין.
הפעם לא מדובר בראש ממשלה שהיה רמטכ"ל ומפקד בפלמ"ח. מדובר "רק" במשרתי ציבור. אז אם את יצחק רבין הצליחו להפוך למושא לשנאה עיוורת, קל וחומר שיעשו זאת בקלות למנדלבליט, לאלשיך, לליאת בן־ארי, או לשי ניצן.
השפעת הנאשם, שנישא על גלי הערצה של תומכיו, היא הרבה יותר גדולה מאשר באותם ימים אפלים. על כן גם הפעם זה עלול להסתיים בדם.
משום שלא נותרו כבר בלמים אמיתיים שיכולים לעצור את ההידרדרות המהירה של המדינה שלנו לתהומות שהנאשם לוקח אותנו. בקואליציה הענקית אין מי שיאמר מילה אחת של ביקורת על מסע השיסוי של הנאשם. מי יעשה זאת? אנשי כחול לבן שבגדו בבוחריהם? אנשי "דרך ארץ"? עמיר פרץ? שמולי? אורלי לוי?
אפילו בית המשפט העליון שלנו כנראה מורתע ממסע הדה־לגיטימציה הזה, ואולי זו הסיבה ש"הכשיר" לאחרונה ברוב של 11:0 נאשם בפלילים לעמוד בראש הממשלה.
גם אם אני יכול להבין את הבעייתיות בהתערבות בג"ץ בהחלטת רוב מתוך 120 חברי הרשות המחוקקת, עדיין אין הסבר משפטי או אחר כיצד ייתכן שדווקא בראש ממשלת ישראל יכול לעמוד אדם עם שלושה כתבי אישום חמורים, בעוד שבכל מגזר אחר - ביטחוני, עסקי או חינוכי - אדם עם כתבי אישום פחותים מאלו לא היה מתמנה לתפקידי מפקד, מנכ"לית או גננת?
אני קורא שלא לקיים הפגנות ליד בית המשפט בזמן משפטו של הנאשם. זה בדיוק מה שהבכיין מבלפור רוצה. חלומו הוא להפוך את משפטו הפלילי למשפט פוליטי, כאשר מחוץ לכותלי בית המשפט מתנהלות הפגנות של מתנגדים ושל תומכים. זה משפט פלילי. נקודה. כתבי האישום, העדויות והראיות כנגד הנאשם ייבחנו על ידי שופטיו. היה ויזוכה – יזוכה. ואם יורשע – שישלם את המחיר בדיוק כפי שלפניו שילמו אישי ציבור אחרים מכל קצות המפה הפוליטית.
על כן חבורת עוטי המסכות, אם מישהו מאותם אנשים שהנאשם סימן כ"קושרים" נגדו ייפגע חלילה בידי קיצוני, פנאט או חולה נפש שיאמין לתיאוריית הקשר המומצאת, לא תוכלו לומר שלא האמנתם שזה יכול לקרות.
הדם שחלילה יישפך יהיה גם על ידיכם. אותו אף מסכה לא תצליח להסתיר.
- יובל דיסקין הוא ראש שב"כ לשעבר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
יובל דיסקין
מומלצים
