אחרי השעה חמש בבוקר של 7 באוקטובר 2023 "האח חאג' עלי", כפי שמוחמד דף מכונה לשם סודיות במסמכים הפנימיים של הזרוע הצבאית של חמאס, שקל לעצור את הכל. דף רצה להורות לחדול את ההכנות הקדחתניות לשעת השי"ן, שנכנסו לשלב האחרון שלהן, ולהקפיא את המתקפה המתוכננת עד להודעה חדשה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
לפי מקורות בחמאס בעזה, ששוחחו עם בכירים בארגון בימים שלאחר מכן, ואלה בתורם סיפרו זאת לגורם בכיר במדינות המתווכות בעסקת החטופים עימו שוחחנו, דף - חשדן קיצוני, אובססיבי לביטחון מידע - פנה לפקודיו לשאול מה קורה בצד הישראלי. כששמע שלא קורה שם דבר, הוא החל לחשוד שצה"ל ושב"כ מכינים לו מארב. תיאור הרגע הזה הוא אחד מהדרמטיים ביותר שנחשפו במסגרת תחקירי צה"ל על אודות מה שהוביל לכישלון הנורא ב־7 באוקטובר.
כחצי יממה קודם לכן עידכן דף מה יהיו מבחינתו הצעדים שאם "האויב הציוני" ינקוט, יביאו לביטול המתקפה כולה: אם ייראו כטב"מים ישראליים מעל לרצועה, ואם התצפיות הקדמיות של הנוח'בה יגלו כי הטנקים של אוגדת עזה אוישו ועלו לעמדות.
על פי גורם בכיר באחת מהמדינות המתווכות מול חמאס, דף חזר ושאל: האם רואים כטב"מים? האם רואים טנקים? התשובה שקיבל הייתה שיש סיור, שנראה רגיל לחלוטין, של כטב"ם ישראלי שמרחף מעל עזה, עניין שבשגרה. אף טנק לא נראה בעמדה שלו.
ובכל זאת, קצת אחרי חמש בבוקר דף שקל לבטל את העניין כולו. לא בגלל שנצפו הסימנים שהוא עצמו קבע, אלא בדיוק להפך: מוחמד דף שקל לבטל את המתקפה דווקא בגלל שלא נצפו סימנים כלשהם.
דף נקט אמצעים קיצוניים ביותר של זהירות, מידור וסודיות לקראת המתקפה, כי הוא הבין היטב שהיא תלויה רק בדבר אחד: אלמנט ההפתעה. מבחינתו, זו הייתה הסיבה לכישלון בצוק איתן. החשיבות העליונה שראו בחמאס לגורם ההפתעה במהלך המתקפה עלתה שוב ושוב בפני צוות תחקיר "הדרך למלחמה", שאת קיומו חשפנו כאן באחת מהכתבות בשנה האחרונה. הצוות הזה הוקם באמ"ן עוד בנובמבר 2023 כדי לבדוק איך נראתה התקפת חמאס "בראיית הצד האדום", כלומר מהצד של האויב. לפי כמה מאנשי צוות "הדרך למלחמה", דף חזר וקבע: רק אם תהיה הפתעה מוחלטת, יש סיכוי לתוכנית. אם אין הפתעה, אין בכלל טעם לצאת למתקפה.
בפרוטוקולים שנתפסו במנהרה נחשף כי חמאס שקלו לבצע את המתקפה עוד ב-2022, וכבר אז ייעדו אותה לחגי תשרי. היא נדחתה כי איראן וחיזבאללה לא היו מוכנים. בדיוני מועצת המלחמה המצומצמת של חמאס במאי 2023 עולה לראשונה התאריך שייזכר לדיראון עולם: "כמו כן, ישנו מועד 7.10.2023, חג שמחת תורה - פגרה רשמית (בצה"ל)"
דף ידע היטב מה היכולות של המודיעין הישראלי. הוא הבין מה עומק החדירה של ישראל לחמאס. "הוא פרם אותנו לגמרי", העיד בפנינו אחד מהגורמים המודיעיניים הבכירים שגם מסרו את העדות הזו לצוותי התחקיר של צה"ל. אחרי הפעולה של הכוח הישראלי המסוערב בחאן־יונס בנובמבר 2018, "ובעזרת המודיעין האיראני, הם פיצחו את כל הציוד שהושאר בשטח מאחור בידי הכוח הנסוג, ועשו תחקיר שבו הבינו פרטים חשובים וקריטיים על מה שישראל ניסתה לעשות שם באותו לילה".
מצויד בכל המידע הזה, הבין דף שכדי לשמור על אלמנט ההפתעה הוא חייב מידור מלא: מינימום אנשים שידעו על ההכנות למתקפה. לכן הוא ויחיא סינוואר הקימו אחרי שומר החומות את "מועצת המלחמה המצומצמת", שבה תוכננו פרטי "הפרויקט הגדול" - שם הקוד שניתן להתקפה להכרעת אוגדת עזה. הפרוטוקולים של מועצת המלחמה המצומצמת נשמרו בסודיות מוחלטת. עשרה מהחשובים שבהם נתפסו על מחשב במנהרה ממנה נמלט סינוואר, שעות ספורות לפני שכוחות צה"ל פרצו לתוכה. חוקרי צוות "הדרך למלחמה" גילו כי באחד מהם, פרוטוקול מ-12 ביוני 2022, קבע דף את הזמנים המדויקים, כדי לשמור על חשאיות המתקפה: "קבלת ההחלטה (לצאת למתקפה – ר"ב, י"ר) צריכה להיות חמישה ימים לפני". ההנהגה הצבאית המורחבת, כלומר המח"טים ומפקדי המערכים, ידעו על המתקפה 48 שעות לפני. מועצת הג'יהאד, "מפקדי הגדודים וההתמחויות" (כלומר, המג"דים ומפקדי חלק מהמערכים, כמו ההגנה האווירית או הנוח'בה הימית, כ-30 בעלי תפקידים), יקבלו הודעה 24 שעות לפני. ורק "בשעתיים האחרונות תימסר הידיעה על כך למפקדי הצוותים והפושטים, בערך 1,500 לוחמים".
אגב, בפרוטוקולים שנתפסו במנהרה נחשף גילוי נוסף: חמאס שקלו לבצע את המתקפה שנה קודם, וכבר אז ייעדו אותה לחגי תשרי. "המועדים המוצעים לפרויקט הגדול קשורים במידה רבה לחג היהודים במהלך החודשים 9+10 של שנת 2022", נכתב באחד מהפרוטוקולים של המועצה בקיץ 2022. "החגים יחלו אצלם ב־26.9.2022. זהו מועד חשוב, אחר כך יום 5.10.2022, יום כיפור, שהוא מחשובי החגים ויש בו צום של 26 שעות".
הסיבה שהמתקפה לא יצאה לדרך ב־2022 נעוצה בהבנת חמאס שאין סיכוי שאיראן וחיזבאללה יצטרפו גם הם למהלך באותה העת. לקראת חגי תשרי של 2023, למרות שעדיין לא הצליחו לשכנע את עמיתיהם לציר ההתנגדות להצטרף לתקיפה, וקיבלו מהם רק הבטחות עמומות לעמוד לצידם, מחליטים סינוואר ודף כי לנוכח אירועי ההפיכה המשטרית וחולשת החברה, הפוליטיקה ומערכת הביטחון בישראל - זו הזדמנות אחרונה לתקוף.
בדיונים של חודש מאי 2023 עולה לראשונה התאריך שייזכר לדיראון עולם. "כמו כן, ישנו מועד 7.10.2023, חג שמחת תורה - פגרה רשמית (בצה"ל)", נאמר בפרוטוקולים.
וכך היה, לפי אותו גורם בכיר. אבל באותו לילה דף עדיין התקשה להאמין. אין כטב"מים באוויר? הטנקים לא זזים? שאל שוב ושוב. "מפיש", ענו לו אנשיו. בסביבות חמש בבוקר הוא כבר היה מודאג ממש. המח"טים, המג"דים, מפקדי המערכים, אפילו המחבלים החמושים של הנוח'בה כבר יודעים. המערך האווירי של חמאס בכוננות, גם הימי, גם מערך התמ"ס (תלול מסלול) - הרקטות שהיו אמורות להיות מכת הפתיחה - בהכנות קדחתניות. ובישראל, אין כלום. לא רואים, לא שומעים, לא זזים? דף חשד כי השקט המוחלט מישראל אינו תוצאה של הכישלון המודיעיני, המבצעי, הפוליטי, המדיני והצבאי הגדול בתולדות המדינה, אלא כי ישראל מכינה לו מארב מתוחכם וקטלני. הוא כמעט השתכנע לתת פקודת ביטול לכל.
אבל רק כמעט. ב־6:29, בדיוק לפי התוכנית, המתקפה החלה.
× × ×
דף חשש לשווא. בישראל לא ידעו על כל ההכנות למתקפה. עד 6:28 חשבו רוב בעלי התפקידים הבכירים, מראש הממשלה ומטה, כי חמאס "שולט, מוחלש ומורתע", ושסינוואר ודף מעוניינים בגדול ברגיעה, ולא יסתכנו בפעולה שתביא עליהם מלחמה כוללת.
בשבוע הבא יחל צה"ל לפרסם את עיקרי התחקירים של אסון וכישלון 7 באוקטובר. עשרות צוותי תחקיר ומאות מתחקרים עמלו במשך כשנה, וחלקם, כאמור, התחילו עוד קודם. הם אספו מאות אלפי מסמכים, מרשמי מודיעין, פקודות מבצע והוראות מטכ"ל. כל המערך הזה היה אמור להיות הרבה יותר מרוכז ומנוהל על ידי הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, ולכלול אלופים בכירים ועתירי ניסיון כמו אהרן זאבי־פרקש וסמי תורג'מן, אבל רה"מ נתניהו הכשיל את המהלך הזה. צה"ל נאלץ לערוך תחקירים מבוזרים, נקודתיים. אסור להם לגעת בגורמים חיצוניים - שב"כ, מוסד, מל"ל ודרג פוליטי. לא מעט יחידות - אמ"ן, 8200, פיקוד דרום - תיחקרו את עצמן. יש כנראה מי שרוצה שמצד אחד המחדל הצבאי יודגש; ומצד שני, השבר באמון הציבורי בצה"ל לא יתאחה.
הדרג הפוליטי דחק בצבא לסיים את התחקירים, כשהוא עצמו נמלט מהם כמו מאש. הוויכוחים סביב התחקירים הצה"ליים שיתפרסמו החל מהשבוע הבא, ובוודאי על ועדת החקירה הממלכתית שלא הוקמה, עוד יימשכו חודשים ושנים. אבל בינתיים, תחקיר שערכנו בחצי השנה האחרונה, המתבסס על אלפי מסמכים ועדויות שהיוו את התשתית לתחקירים של צה"ל, ראיונות עם בכירים וזוטרים בצה"ל, בשב"כ, במוסד, בדרג הפוליטי ובמדינות אחרות, לצד ראיות רבות נוספות, חושף שורה ארוכה של גילויים דרמטיים ומטרידים על מה שאירע בישראל, ובמקביל - בחדרי הפיקוד של חמאס, בשנים, בחודשים, בימים ובשעות שלפני ההתקפה.
"שום דבר לא עבד", מסכם בפשטות איש מערכת הביטחון שנחשף לחומרים שאת חלקם נביא כאן. הוא צודק. אין יחידה מבצעית או מערכת התרעה, או סוכנות ביון, או מפקד בכיר שיוצאים טוב מהתחקיר הזה – לא באוגדת עזה, לא בפיקוד הדרום, לא בחטיבת המבצעים או באגף המבצעים, גם לא ב־8200, במטכ”ל או בחטיבת המחקר, בחיילות האוויר והים, בשב”כ ובמוסד. כולם כשלו כישלון קשה. זו לא הייתה תקלה, אלא קריסת מערכות כוללת, שהובילה לניוון, יהירות ועיוורון. וכל זה לא החל בלילה האחרון, אלא הרבה, הרבה קודם לכן. לכן בחרנו להתמקד בכל מה שקרה כאן עד 7 באוקטובר ב־6:29. "לקרוא את המסמכים שנוצרו בזמן אמת לאורך השנים והחודשים לפני המתקפה זו חוויה מטלטלת, מתסכלת ועצובה מאוד", אומר קצין בכיר במילואים, שעסק בחקירת אחד מהנושאים הרגישים ביותר בתחקירים, נושא המשיק גם לפעילות אוגדת עזה, גם פיקוד הדרום וגם אגפי המבצעים והמודיעין. "אתה מרגיש כמו האורקל מדלפי, או המקהלה היוונית, שיודעים בדיוק מה הולך לקרות, ואתה כמו בסרט שסופו ידוע, מורט את השערות איך יכול להיות שהאנשים בשטח בפיקוד האוגדה, בפיקוד הדרום, במטכ"ל, במטה שב"כ או ב־8200, שאת חלקם אתה מכיר ואף מוקיר מאוד - איך כל אלה לא רואים מה מתרחש?!"
החל מ-2016 העריכה קהילת המודיעין כי "חמאס דבקה ברגיעה ברצועת עזה ובהסדרה כאסטרטגיה מובילה, כחלק מראייתה את הפרויקט השלטוני ברצועת עזה כנכס אסטרטגי", כפי שנאמר באחד מהמסמכים שעסקו בהערכה הזו. "זאת, תוך מיקוד בהשגת היעד האסטרטגי של השתלטות עתידית על איו"ש". חמאס, גם בהובלת יחיא סינוואר, ראש הנהגת התנועה ברצועה החל מ-2017, נתפס כפרגמטי, הגם שלא ויתר על החזון ארוך הטווח, שבבסיסו רעיון "שחרור פלסטין".
אמנם קהילת המודיעין, ובעיקר יחידות המודיעין הגדולות של אוגדת עזה ופיקוד הדרום, לצד אמ"ן ושב"כ, ראו גם את תהליכי בניין הכוח שמקיימת הזרוע הצבאית של חמאס, אבל תפסו אותם "כביטוי של חמאס לרעיון ההתנגדות, וכן בהיערכות לאפשרות של מערכה עתידית". בד בבד העריכו כי "חמאס מזהה מחירים גבוהים במלחמה עם ישראל, ולפיכך מורתע ממלחמה וחותר להימנע ממנה".
גורם צבאי שהיה שותף בהכנת התחקירים: "זו פאדיחה להודות שכמה ערבים מעזה סידרו אותנו. אם זה היה חיזבאללה שיזם הפתעה אסטרטגית, אני בטוח שכולם היו מודים בכך מיד, כי מדובר על גורם שזכה ל'כבוד' רב בצה"ל. אבל אלה, הפרימיטיבים החשוכים מעזה? אין מצב שהם עבדו עלינו"
לצורך התחקיר ניסינו לאתר כיצד בעצם נולדה הקונספציה הזו: מי היה הראשון שקבע, ועל סמך איזה חומר מודיעיני, כי חמאס אכן דבק ברעיון ההסדרה ומורתע ממלחמה? לא הצלחנו, וספק אם מישהו יצליח. אמנם, כך קובע אחד המסמכים, ההערכה הזו "נתמכה בצבר רב של פרטי מידע לאורך השנים, לרבות כאלה שעלו בתווך שנתפס כ'ליבת הסוד של חמאס', והם (בכירי חמאס – ר"ב, י"ר) העידו פעם אחר פעם על חוסר רצונם המובהק בהסלמה ובמלחמה", אך גם התגלו בדיעבד לא מעט פרטי מידע שנאספו על ידי המודיעין הישראלי ואמרו את ההפך, אבל זכו להתעלמות, לזלזול, או לפרשנות שגויה לחלוטין. "חומת יריחו", עליה נדון בהרחבה בהמשך, היא רק דוגמה אחת לכך.
בכל מקרה, צוות התחקיר של "הדרך למלחמה" קובע כי באותן שנים - ייתכן שאף מעליית סינוואר לשלטון, או שמעט מאוחר יותר - "חמאס ראתה ברעיון ה'שחרור' כיעד מוביל, ממשי ובר־השגה ולא חזון רחוק ומשלב מסוים". לצורך זה היה עליו לקדם "מהלך צבאי עצים ורחב היקף מהרצועה, כאפיק האסטרטגי המוביל להשגת יעדי־העל של התנועה". כלומר, הקונספציה הישראלית הייתה בדיוק ההפך ממה שקרה באמת בחמאס. ואף אחד לא עירער עליה, גם כשקרו אירועים שיכלו להצביע שמשהו קורה בעזה. השאלה היא למה זה קרה.
אחת הסיבות היא שחמאס פשוט לא היה האויב המרכזי. איראן, ברור. חיזבאללה, בוודאי. אבל חמאס? ישראל, לרבות צה"ל וקהילת המודיעין כולה, התכוננה במלוא הרצינות ותוך השקעה אינטנסיבית של משאבים, למלחמה שכולם היו בטוחים שאינה שאלה של אם, אלא רק מתי תפרוץ - עם האויב החזק יותר מצפון, חיזבאללה. זאת על חשבון האויב החלש יותר מדרום, שעימו ישראל - כך לפי הקונספציה - לא תנהל מערכה כוללת, אלא מעת לעת סבבי לחימה קצרים.
הניהול היה בהתאם לקונספציה הזו: המערכה העתידית עם חיזבאללה, שכוללת הרבה מאוד מבצעים והכנות בהווה, נוהלה גם בידי פיקוד הצפון וגם בידי אגף המבצעים ואגף המודיעין במטכ"ל, שהקצו לצורך העניין מספר עצום של כוח אדם מיומן. לעומת זאת, בעשור האחרון, המערכה בדרום, שלפי הקונספציה לעולם לא תהפוך למלחמה כוללת ולתמרון קרקעי, "מבוזרת לפיקוד ולאוגדה". גם אוגדת עזה וגם פיקוד הדרום קיבלו משאבים גדולים מאוד, ובעצם ריכזו אצלם את עיקר הכוח המודיעיני־מחקרי ושאר המשאבים מול עזה. וכך, ב־6 באוקטובר, יש כ־15 חוקרי חמאס בלבד בחטיבת המחקר באמ"ן, אבל יותר מ-200 בפיקוד הדרום. ההנחה הייתה שישראל לעולם לא תפלוש לעזה, ועם סבבי הלחימה המוגבלים האוגדה והפיקוד ייטיבו להתמודד. או, במילים אחרות, חיזבאללה הוא הבעיה הגדולה ולכן כל אמ"ן והפיקוד הצפוני עוסקים בו; חמאס הוא בעיה קטנה, ולכן מספיק שמרבית העיסוק בו יהיה בפיקוד הדרומי.
× × ×
יש שאלה מרכזית שמרחפת מעל כל התחקירים שעוסקים בקונספציה: האם התפיסה הישראלית הזו היא תוצאה של הונאה שביצע חמאס? האם חמאס שידר שהוא מורתע, בשביל שישראל לא תפריע לו להתכונן ל"פרויקט הגדול" שלו?
המילה "הונאה" בקושי מופיעה בין הרי המסמכים והתחקירים. באחד מהם כן נאמר: "ייתכן כי הפערים העמוקים בהבנת חמאס קשורים גם במאמץ הונאה מצד חמאס, בהובלת סינוואר, שפעלה, באופן מכוון, לפחות החל משלב מסוים, לייצר בישראל את הרושם בדבר דבקותה ברגיעה ובהבנות עם ישראל, בעוד שבפועל נערכה למימוש מפתיע של אותו מהלך צבאי יזום ועצים שבנתה באותן שנים".
אבל העיסוק בנושא הוא בעיקר בשוליים של המסמכים. נדמה כי קל יותר לקבוע שיחידה כזו או אחרת טעו קשות, אבל הרבה יותר קשה להודות שהטעויות הללו נבעו מהונאה מכוונת של האויב, "או בקיצור, וסליחה על השפה הבוטה, אבל הדברים נאמרים כמובן בציניות", אומר הגורם הצבאי הבכיר במילואים שהיה שותף בתחקירים - "זו פאדיחה להודות שכמה ערבים מעזה סידרו אותנו. אם זה היה חיזבאללה שיזם הפתעה אסטרטגית, אני בטוח שכולם היו מודים בכך מיד, כי מדובר על גורם שזכה ל'כבוד' רב בצה"ל. אבל אלה, הפרימיטיבים החשוכים מעזה? אין מצב שהם עבדו עלינו".
אבל גם אם תחקירי צה"ל נמנעים מלציין זאת, הונאה היא בדיוק מה שקרה. חמאס, למשל, מבליג על אירועים טקטיים בגדה ובירושלים כדי "להרדים" את ישראל. הוא גם מורה לאנשיו, למרות ההתמרמרות שלהם, שלא להשתתף בשני סבבי הלחימה עם הג'יהאד האיסלאמי, הכל כדי לתת לישראל את התחושה שהם לא בעניין. "המדיניות של חמאס הייתה", כך לפי אחד ממסמכי התחקיר שנוצרו, למרבה הצער, רק אחרי 7 באוקטובר, "שעניינים טקטיים ומשניים, דוגמת הסלמות עם ישראל שהגא"פ (ג'יהאד איסלאמי פלסטיני – ר"ב, י"ר) יוצר, עלולות לסכן את הוצאתו לפועל של הפרויקט הגדול".
במסמך אמ"ן המנתח את הישיבות של מועצת המלחמה המצומצמת, נקבע כי "במהלך שנת 2023 הוחלט, משיקולי הונאה, לבצע תרגילי הקפצה רבים, ולערוך רק תרגילים רועשים ובולטים, כדי ליצור אווירה שגרתית אצל 'האויב' (כלומר, ישראל) ביחס לתנועת כוחות חמאס. כל זאת, כאמור, על מנת להבטיח שחמאס היא זו שתיזום מתקפת פתע".
ישראל פיספסה את ההונאה הזו, והייתה כאמור משוכנעת כי חמאס - בייחוד אחרי שומר החומות במאי 2021 - מורתע. ערב פרישתו, דיבר הרמטכ"ל אביב כוכבי על "הפגיעה המשמעותית הכבדה שספג חמאס בשומר החומות, ועד היום אנחנו ממשיכים לקבל ידיעות כמה הוא מעכל את המחיר שהוא שילם שם… הוא יודע שאין לו את תת-הקרקע במלחמה הבאה, זאת הרתעה מטורפת… הוא מבין שהפעלת הכוח שלו לא תביא אותו לשום דבר".
בחמאס תפסו את הדברים בדיוק הפוך. צוות הדרך למלחמה קובע כי מבצע שומר החומות נתפס על ידי חמאס כהישג אסטרטגי מהמעלה הראשונה, ו"מאיץ משמעותי, ברובד האסטרטגי והאופרטיבי, עבור קידום ממשי של יוזמה התקפית מלחמתית".
המשימה: "אוגדת הנוח'בה תתקוף את מחנה רעים הצבאי ואת המוצבים הגדודיים והפלוגתיים השייכים לאוגדת עזה במטרה להרוס אותם. כמו כן, תתקוף גם את הקיבוצים: נתיב העשרה, יד מרדכי, כפר (כך במקור) סעד, נחל עוז, כיסופים וניר יצחק, במטרה לקחת בני ערובה ולנצל את ההצלחה בכיוון האתרים החיוניים: אשדוד, אשקלון, תחנת החשמל, נתיבות, אופקים, בסיס 8200, בסיס אורים, ולהרוס אותם יחד עם כיבוש זמני עד לפקודת הנסיגה".
כך נפתחת פקודת המבצע של חמאס מדצמבר 2016, אותה השיג המודיעין הישראלי, והפיץ לשורת נמענים בכל מערכת הביטחון. היו כמה גרסאות של הפקודה הזו, בשינויים קלים. בפקודות מאוחרות יותר, שגם הן הושגו בידי יחידה 8200, הפשיטה שונתה מתת-קרקעית בעיקרה, לפשיטה עילית, בשל הקמת המכשול. אז כבר הוסיף חמאס לפקודה כי מטרת המשימה "לבצע את פעולות החבלה ברמה החמורה ביותר שאפשר". בפקודה נכתב כי 3,000 הפושטים יחדרו דרך פרצות בגדר המערכת, שיבוצעו בעזרת שש פלוגות הנדסה. "אין מספיק כוחות מיוחדים בצבא (הכוונה בצה"ל – ר"ב, י"ר) כדי להתמודד עם תרחיש של השתלטות פעילי חמאס על מבנים רבים ביותר מאזור אחד", נקבע בתוכנית חמאס. "האויב פועל לפי עיקרון החיסכון בכוח, וזו נקודת חולשה שיש לנצל אותה באמצעות גיוס מתוכנן היטב נגדו".
בסוף מרץ 2022 הצליחה 8200 ליירט את הגרסה האחרונה של הפקודה שהגיעה לישראל עד לפרוץ המלחמה. הגרסה הזו זכתה לשם הקוד "חומת יריחו". אלא שאף אחד באמ"ן, בפיקוד הדרום או באוגדת עזה לא ידע לחבר את הגרסה הזו לכל קודמותיה, ששכבו במחשבי 8200. אם היו עושים זאת, ומגלים כי חמאס מעדכן שוב ושוב את התוכנית שלו בהתאם למצב בשטח, ייתכן ש"חומת יריחו" הייתה נתפסת בהרבה יותר רצינות.
המסמך שנתפס היה מעודכן לזמן מה לפני כן, וייתכן מאוד כי אחריו היו גרסאות נוספות לקראת ההתקפה. גרסאות אלו לא הושגו, מכיוון שכפי שעוד נראה, הגישה של המודיעין לאזורי ליבת הסוד של חמאס הייתה מוגבלת. אבל גם אם היו עוד גרסאות של "חומת יריחו", ספק גדול אם זה היה משנה משהו ביחס אליה בקרב חוקרי המודיעין הישראלים, אצל מפקדי חזית הדרום או ראשי אגף המבצעים.
חוץ מנגדת אחת בבסיס ירקון של 8200. בתחילת אפריל תירגמה ו' את 40 עמודי המסמך מערבית לעברית. השבוע אנחנו חושפים לראשונה את שרשרת האירועים שהתגלגלו לאחר מכן:
בהקדמה למסמך המתורגם נכתב כי התוכנית הינה "תוכנית מפורטת לשבירת מערך ההגנה של אוגדת עזה באמצעות חדירה מסיבית ומתוזמנת של כוחות חמאס לשטח ישראל לכל רוחב הגזרה, תוך הפעלה של כל המערכים והאמצעים העומדים לרשותם - לוחמים (נוח'בה), צוותי הנדסה, הגנ"א, נ"ט, ארטילריה, כטב"מים, מצנחי רחיפה והכוח הימי". היעד הסופי: "השמדת המוצבים של האוגדה ובסיסי צה"ל אחרים בגזרה (כולל בסיס 8200 באורים)", וההגעה אל "ערי הקו הראשון", בהן אשקלון, שדרות ונתיבות. עוד כותבים הנגדת ו' ועמיתיה כי התוכנית של חמאס מבוססת "על מידע מודיעיני מדויק על אודות היערכות, מצָּבה, ודרכי הפעולה בהגנה בזמני שגרה ובחירום של כוחות צה"ל". הם גם מבינים שדף בונה על הפתעה, ולכן מנבאים שכדי להפעיל את התוכנית חמאס יבצע "הונאה מלאה ברמה הטקטית והאופרטיבית".
בדיעבד, מצמרר לגלות כמה התוכנית הזו מפורטת. היה שם הכל. "חומת יריחו" כללה פירוט משאבים וכלים שיפעיל חמאס ביום פקודה - כמו כוחות הנדסה, חי"ר, שריון, ארטילריה, כלי טיס בלתי מאוישים, ואמצעים נוספים כמו טילים נגד טנקים וטילי נ"מ. דגשים מיוחדים כוללים נטרול מערכות תצפית, יצירת פרצות בגדר ההפרדה, ריתוק בסיסים ומוצבים, פגיעה במערכות ארטילריה והגבלת פעילות כלי טיס.
אחת הנקודות המדהימות במסמך נוגעת לאמצעי רגיש שמסייע בהגנת לוחמי השריון. אלא שלחמאס, כך עולה מתוכנית "חומת יריחו", היה ידע מדוקדק על האמצעי הזה, כמו גם על כלים רגישים אחרים שבשימוש צה"ל. למרות שכל מי שנחשפו לפרטי התוכנית באוגדת עזה, בפיקוד הדרום, באמ"ץ ובאמ"ן ידעו, או היו אמורים לפחות לדעת, כי האמצעי הרגיש של השריון נחשף ושחמאס מנסה למצוא דרכים לעקוף אותו - בחיל השריון לא ידעו על כך דבר בזמן אמת, ולא ברור אם הם יודעים זאת גם כיום. דובר צה”ל בחר שלא להגיב לשאלותינו על חשיפת האמצעי הרגיש.
"חומת יריחו" מלמד כי הייתה לחמאס היכרות מעמיקה גם עם סדרי הכוחות של צה"ל במוצבים השונים בעוטף, עד רמת החייל הבודד, כולל כלי הרק"ם, הנשק, והאמצעים המיוחדים שבשימוש. גם אמצעי התצפית מפורטים בטבלה מסודרת על פי הדגמים השונים המותקנים בכל נקודה, כולל האזור ברצועה שאליו הם צופים. "נקודות ההתערבות המיידית" של צה"ל מתוארות גם הן עד רמת הפרט - במטרה מוצהרת וברורה לאפשר לכוחות הנוח'בה לנטרלן כבר בשלבים המוקדמים של המתקפה הגדולה.
מבדיקה של צוותי התחקיר עולה כי הנגדת ו' החלה להזהיר מפני הפיכת התוכנית ליכולת מבצעית כבר בסוף אפריל 2022. בהודעה פנימית שכתבה תחת הכותרת "למה אני חושבת שחמאס יצליח להוציא לפועל את אם כל הפשיטות", היא מצביעה על כך שלחמאס, כבר בשלב זה, "מספיק פעילים מאומנים למשימה, יש להם מודיעין איכותי ועדכני". בכל הנוגע לשינוע הכוחות אל תוככי ישראל, העלתה ו' כבר במייל זה את האפשרות של שימוש ברכבים צבאיים או אזרחיים כדי לחצות את הגבול: "יש סיכוי סביר שככה הם יגיעו עד הגדר, ואולי גם יעברו אותה ככה". גם אפשרות השימוש של חמאס בהונאה כדי להטעות את הצד הישראלי - כמו שימוש במצנחי רחיפה, התחזות לחיילי צה"ל וביצוע פעולות שונות במרחב הגדר כדי להרגיל את ישראל לנוכחותם - עלתה שם. "אופרטיבית - כנראה זה הסיפור של מצנחי הרחיפה בתחילת התרחיש", כתבה ו'.
× × ×
ב־11 במאי 2022 שלחה ו' מייל נוסף, הפעם בתפוצה רחבה יותר, וזכתה באופן מיידי לתמיכה מעמיתיה ומפקדיה ב"מולקולה" (הכינוי לצוות פעולה) המרחבית של 8200. אבל מול מודיעין האוגדה, בראשות הקמ"ן סא"ל א', הדברים נראו אחרת לגמרי.
במייל זה התמקדה ו' בפעילות של פעילי הנדסה של חמאס לאחר מבצע שומר החומות, ובפרט בהכנות לפשיטה גדולה. במוקד היה עיסוק מוגבר בגשרים שנועדו לאפשר צליחת מכשולים רכובה, כלומר גשרים לתלתלית. בכל הקשור למטעני חיתוך כדי לשבור את הגדר, כתבה ו', על "כוונה לייצר עוד 300־400 רכיבים של מטעני חיתוך שככל הנראה מיועדים לחימוש של פעילי העתודה". ו' הייתה מוטרדת, והדגישה שמדובר לדעתה בנורות אדומות. עם זאת, גם ו’ ועמיתיה לא חשבו ולא התריעו כי לחמאס יש לא רק יכולת, אלא גם כוונה לבצע את התוכנית.
באותו חודש התקיימו שני דיונים חשובים בנושא "חומת יריחו" - האחד באוגדת עזה והשני בפיקוד הדרום - בראשות מפקדי היחידות. ב־16 במאי סיכם מפקד אוגדת עזה, תא"ל נמרוד אלוני כי "יש לבצע ניתוח ממוקד" של התוכנית על אחד המרחבים הרלוונטיים לתקיפה. אלוני גם קבע כי יש להגדיר "סימנים מעידים להתרחשות מעמ"ל (מעבר משגרה לחירום – ר"ב, י"ר) לטובת מימוש התוכנית בצד אדום (כלומר, חמאס)".
בדיון מצביעים על צוואר הבקבוק בתוכנית "חומת יריחו": המעבר של המכשול. אלא שהמודיעין לא יודע כמעט כלום על כוחות ההנדסה של חמאס, ובדיון נקבע שיש להעמיק את המחקר המודיעיני לגביהם.
ועוד נקודה חשובה: הפקודה הצה"לית שאמורה להתמודד עם פלישת כוחות מעזה מכונה "פרש פלשת". אלא שהפקודה באותה עת מעודכנת לאפשרות של חדירה באמצעות מנהרות תת־קרקעיות, וכוללת, למשל, הצבת מארבים בנקודה אחורית יחסית, כדי שמחבלי הנוח'בה היוצאים מהמנהרות ייתקלו בהם. אבל באותה עת כבר הוקם המכשול, והיה צורך לעדכן את פרש פלשת מחדש מול האיום של פלישה מעל הקרקע. תא"ל אלוני קובע כי, "יש לבצע הערכה מחודשת של רלוונטיות התוכנית באשר לסוג האיום החדש ולבצע השלמות במידת הצורך". אגב, זה לא קרה. כשהוכרזה פרש פלשת ב־7 באוקטובר, היא לא הייתה מעודכנת.
7 צפייה בגלריה
אלוף ירון פינקלמן. ציין כי סיכויי ההצלחה של תוכנית חמאס נמוכים ללא אלמנט ההפתעה
(צילום: דובר צה"ל)
ובכלל, לא ברור כמה מההחלטות שהתקבלו בדיון הזה אכן בוצעו בתקופתו של אלוני, או כשתא"ל אבי רוזנפלד ירש אותו בתפקיד באוגוסט 2022. אחת הסיבות לכך נמצאת כנראה בדיון ההמשך, שהתקיים כשבוע לאחר הדיון של אלוני, בראשות אלוף פיקוד הדרום באותה עת, אלוף אליעזר טולדנו. אלוף הפיקוד אמנם הביע הערכה ל"ניתוח המעמיק של תוכניות האויב" שנעשה באוגדת עזה, אך בפועל סיכום הדיון התעלם לחלוטין מההמלצות של אלוני. טולדנו הביע "מוטרדות" מפסוק הקוראן בפתיחת התוכנית, שהצביע על "יציבה ערכית מפותחת" של הפיקוד הבכיר בזרוע הצבאית, אבל קבע כי התוכנית היא מעל הכל "נקודת מוצא לבניין כוח". כלומר, לא תוכנית שתצליח באמת להביא למיטוט אוגדת עזה ופשיטה כוללת על מדינת ישראל בטווח הנראה לעין. רעיון, קונספט, משאלה. לא מתווה פעולה אמיתי. גורם צבאי בכיר, שיצא להגנת טולדנו, טוען כי אלוני לא הציג בפניו את הסיכום שלו, ולא הציע לשנות את ההיערכות בפקודת “פרש פלשת”. הגורם אמר כי אנשי המודיעין הם שהרגיעו ואמרו כי לא מדובר בעניין מיידי, וכלל לא בטוח שחמאס חותר לביצוע “חומת יריחו”.
ב־25 ביולי 2022 הופק במודיעין אוגדת עזה מסמך שכותרתו "איום הפשיטה של חמאס ברצועת עזה". על פי כותבי המסמך, חמאס רואה באיום הפשיטה כאיום אסטרטגי ראשון במעלה על ישראל, ומתכנן להשתמש בו בפתח כל מערכה. אמנם הכותבים אומרים כי גם חמאס וגם הג'יהאד האיסלאמי משקיעים משאבים רבים בבניית כוח פשיטה מיומן ומצויד, אך מדובר באתגר מורכב הדורש תיאום רב, מודיעין מדויק ויכולות גבוהות.
ל"חומת יריחו" מוקדש מקום מצומצם בסוף המסמך, כאחד משלושה תרחישים. "'חומת יריחו' דורשת שינוע של כוחות רבים לקו המגע מבלי שצה"ל יבין שהשינוע מתבצע למטרת ביצוע פשיטה", נאמר שם. "כדי לאפשר את השינוע, התוכנית דורשת הונאה אופרטיבית, אשר להערכתנו עשויה להתבטא בתרגיל רחב היקף".
אבל ניכר שהמחברים לא ממש מאמינים ש"חומת יריחו" היא תוכנית פעולה אמיתית: "בשלב זה טרם ברור אם תוכנית זו (הפלישה – ר"ב, י"ר) מהווה המשך קונקרטי של תהליך בניין הכוח בנוח'בה של חמאס, או שמא מדובר בהצעה ראשונית של מטה המבצעים שנדחתה". יש גם הסבר מדוע הם חושבים כך: "העובדה שראש מטה המבצעים ראא'ד סעד, שהיה אמון על ניסוח התוכנית, הודח מתפקידו נוכח ביצועיו בשומר החומות והוחלף על ידי מוחמד סינוואר, מעצימה את שאלת הקבלה של תוכנית זו הלכה למעשה על ידי מטה המבצעים".
יומיים לאחר מכן, ב־27 ביולי, התקיים דיון בנושא בראשות ראש חטיבת המבצעים היוצא, תא"ל ירון פינקלמן, שייכנס זמן לא רב לאחר מכן לתפקיד אלוף פיקוד הדרום. פינקלמן הסביר כי מדובר בתוכנית התקפית רחבת־היקף בשטח ישראל. הוא ציין כי התוכנית מסוכנת ועלולה לגרום לנזק רב, אך סיכויי ההצלחה שלה נמוכים ללא אלמנט ההפתעה. אז למה שחמאס לא יצליחו להפתיע? בגלל ה"מתח המובנה בין הרצון לממש תוכנית מטכ''לית רחבת היקף - לבין היכולת לשמור עליה חשאית".
פינקלמן כן פירט כיצד הפתעה כזו בכל זאת עלולה להתרחש: "קידום היערכות בכסות של תרגיל או פרשנות שגויה בצד כחול (כלומר, ישראל – ר"ב, י"ר) של העלאת הכוננות, הגם שהסבירות לכך (לפרשנות השגויה בישראל) נמוכה". כאלוף הפיקוד הוא עתיד לעשות בדיוק את הטעויות מהן הזהיר. פינלקמן מסכם שורת הוראות: "להיערך לתרחיש זה ולבחון את המוכנות של כוחות הביטחון".
למחרת היה אמור להגיע לאוגדת עזה רח"ט מבצעים החדש תא”ל שלומי בינדר לביקור היכרות. באוגדה התכוננו, וכתבו מסמך: "דף מסרים זירת דרום – רח"ט המבצעים הנכנס". ברשימת "הנושאים המוצגים במהלך הביקור" בפני רח"ט המבצעים הנכנס בינדר, נמצאת במקום הראשון "הצגת 'חומת יריחו' - תוכנית הפשיטה של חמאס", ופירוט קצר.
לימים בינדר ימונה לראש אמ"ן ויקבל דרגת אלוף, עם לא מעט ביקורת מחוץ ובתוך הצבא כנגד המינוי, הרבה לפני סיום התחקירים על יום הקרב שבו יש לחטיבת המבצעים חלק מרכזי. בינדר היה האיש המופקד על המקום הרגיש ביותר בצה"ל בבוקר 7 באוקטובר, המפקדה שאמורה לנהל את המאמץ ההגנתי של צה"ל, בוודאי מרגע שאוגדת עזה למעשה נפלה. באותו מסמך הכנה לביקור של בינדר נאמר כי כמה ימים מאוחר יותר, "בתאריך 2.8.2022 יוצג לר' אמ"ץ", כלומר לבסיוק. בסופו של דבר, כפי שעולה מרישומים ומיומנים שהוצגו בפנינו, בשל שיקולי לוח זמנים באוגדת עזה לא הציגו את “חומת יריחו” לבינדר וגם לא לבסיוק, שהדיון אצלו נקבע חמש פעמים, עד שהעניין דעך.
תגובת דובר צה״ל: “תוכנית ‘חומת יריחו’ לא הוצגה לאלוף שלומי בינדר ולאלוף עודד בסיוק”.
× × ×
היו לפיקוד הדרום עוד הזדמנויות להציף את "חומת יריחו". בנובמבר 2022 התקיים בפיקוד יום עיון תחת הכותרת "דיוקנה של המערכה הבאה ברצועת עזה", ולכבודו הופק מסמך שנכתב בידי הקמ"נייה של הפיקוד. פחות משנה לפני מתקפת הפתע, היה אמור יום העיון הזה לשים את תוכנית "חומת יריחו" במרכז ולעסוק בהכנות לתרחיש האימים. בפועל, מוזכרת התוכנית רק לקראת סוף המסמך, כתסריט אחד מני רבים, ולא כזה שחשוב במיוחד.
ו' ועמיתיה היו הבודדים במערכת הביטחון כולה שהזהירו כי "חומת יריחו" הופכת למציאות. הבעיה הייתה, ועל כך נמתחת ביקורת גם עליה וגם על מפקדיה הישירים שלה בבסיס ירקון של 8200, שחליפת המיילים הייתה בתפוצה מצומצמת מאוד, ושאף אחד - לא חשב שגם אם אין בקבוצה הסכמה, עדיין מדובר בנושא חשוב מספיק כדי להציף אותו הצידה ולמעלה, שייבחן גם על ידי אחרים ויגיע לידיעת ראשי מערכת הביטחון.
באותו חודש נערך ביקור של ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, באוגדת עזה. שם כבר התוכנית לא מוזכרת כלל במצע לדיון או בסיכומו. בהצגה של "חומת יריחו" לשורה של קצינים בכירים באותם חודשים, אומרים אנשי המודיעין מאוגדת עזה כי "להערכתנו המסמך מהווה מצפן לבניין כוח במערך הנוח'בה". בדיונים נוכחים, בין השאר, שני מפקדי האוגדה, שני אלופי הפיקוד, ראש חטיבת המבצעים, בכירים בשב”כ, שני קציני מודיעין האוגדה וקצין המודיעין הפיקודי.
למרות שקצינים בכירים לא מעטים נחשפו לתוכן המטלטל של "חומת יריחו", בפועל נעשָׂה מעט מאוד, גם בתחום הקמת מודל התרעה, גם בעדכון תוכניות ההגנה ופקודת פרש פלשת, גם בחשיבה כיצד אפשר להשיג עוד מידע מחמאס, בעיקר על יחידות ההנדסה שלו. למעשה, נראה כי לאורך 2023 ועד להתקפה, המסמך המטלטל הזה הוסיף להטריד באמת רק את ו' וכמה מעמיתיה. וגם אצלם, לא כמשהו שעומד להתרחש בקרוב.
× × ×
הנגדת ו' שייכת לכוח משימה שהוקם כאחד מלקחי שומר החומות ב־2021: זו יחידה קטנה של 8200, שתעבוד בשיתוף פעולה עם מערך המודיעין של אוגדת עזה, ובה חיילים, נגדים וקציני מודיעין מומחים, שכל עיסוקם היה באותה חזית ובחמאס. בתפקיד הזה היא גילתה עוד ועוד סימנים לכך ש"חומת יריחו" קורם עור וגידים כיכולת מבצעית אמיתית.
במאי 2023 ערך חמאס שורת תרגילים רחבי־ממדים לבדוק את מוכנות אנשיו לביצוע "חומת יריחו". כ־2,200 מחבלי נוח'בה גויסו והוכנסו לכוננות. אחת המטרות הייתה לראות כיצד מגיבה ישראל לגיוסים כה רחבים. בפרוטוקול מועצת המלחמה המצומצמת מיד לאחר מכן נאמר בסיפוק כי, "לא היה כל סיור/תצפית מעורר תשומת לב לשום תנועה בשטח של האויב המעידה על ערנות".
יש לזה סיבה טובה: בישראל כמעט שלא היו מי שידעו על התרגילים הללו. וגם אם היו יודעים, לא בטוח שזה היה משנה משהו. התפיסה הייתה שהמכשול חיסל את האיום העיקרי – פשיטה של הנוח'בה דרך מנהרות. לרבים בצה"ל – וגם במערכת הפוליטית – היה נדמה שזה גבול בלתי חדיר. "התחושה הייתה שהבעיה המרכזית נפתרה, ושאם הם ינסו לבוא מלמעלה - אז טוב, נראה אותם ונהרוג אותם", מספר אחד הקצינים בגזרה.
אבל היה מי שטען שזה לא כל כך פשוט. "עוד במהלך שומר החומות יצא קצין אחד בכיר במילואים, תא"ל ע', שידוע בגישה התקפית מאוד, בביקורת חריפה על מה שקרה לצה"ל ובפה שלא היסס מלהביע את הביקורת הזו. הוא אמר שחייבים לשנות דיסק, והכריח את כולם להתחיל לתרגל הגנה על הגדר, להתכונן להתקפה מעל הקרקע, אירוע שונה לגמרי ממה שהם היו מוכנים אליו. אבל אז הוא השתחרר ממילואים, והכל דעך".
היחידה שגילתה בדיעבד את התרגיל הייתה ו'. היא במיוחד שמה לב כי בתרגיל נשמע הפסוק מהקוראן שמופיע בתחילת מסמך "חומת יריחו". ו' המשיכה לשלוח מיילים ולהתריע. קטעים ממה שכתבה כבר פורסמו בעבר בתוכנית "עובדה" ובכלי תקשורת נוספים, בין השאר כאן, לרבות ההתנגחות החזיתית עם קצין המודיעין של האוגדה. ו' טענה שמדובר בתוכנית אמיתית שקרובה להתממשות, והוא ענה לה ולכל הקבוצה הקטנה של קציני מודיעין מהאוגדה ואנשי 8200 כי, "תרחיש התרגיל המתואר לפי מה שכתבה ו' בהתחלה הוא דמיוני לחלוטין, וצריך לראות איפה אנחנו מסננים מה נועד לצורך הווסאח (הפוזה – ר”ב, י”ר) ותצוגת התכלית ומה מציאותי".
"התרחיש מתבסס באופן מלא על תוכנית 'חומת יריחו' שאני אישית רואה בה לכל הפחות מסגרת לתכנון אופרטיבי, ולחומרה תוכנית אופרטיבית ללא לו"ז לביצוע", ענתה לו ו'. "ייעודה של התוכנית אינו טקטי, אלא אסטרטגי - מדובר בתוכנית שנועדה לפתוח מלחמה".
ו' ועמיתיה היו הבודדים במערכת הביטחון כולה שהזהירו כי "חומת יריחו" הופכת למציאות. הבעיה הייתה, ועל כך נמתחת ביקורת גם עליה וגם על מפקדיה הישירים שלה בבסיס ירקון של 8200, שחליפת המיילים הייתה בתפוצה מצומצמת מאוד, ושאף אחד - לא ו', לא מפקדיה המקצועיים הישירים, לא קמ"ן האוגדה ולא ראשת הזירה חשבו שגם אם אין בקבוצה הסכמה, עדיין מדובר בנושא חשוב מספיק כדי להציף אותו הצידה ולמעלה, שייבחן גם על ידי אחרים ויגיע לידיעת ראשי מערכת הביטחון.
לא היה בידי ו' או כל גורם ישראלי אחר מידע שיעיד על מידת הדחיפות או על מועד ביצוע המתקפה. כמו כן, היא ציינה כי "בתמונת המקורות הנוכחית, סביר להניח שלא נקבל התרעה ארוכה מספיק להיערך למניעת האירוע".
נראה כי משהו מדבריה בכל זאת חילחל, וב־26 בספטמבר, למחרת יום כיפור, שבוע וחצי לפני 7 באוקטובר, נערך באוגדה דיון "במטרה לבחון מחדש את הנחות היסוד של הפשיטה לשם טיוב מודל ההתרעה". ו' לא הוזמנה אליו, אבל ביחד עם עוד רשימת מכותבים ארוכה מאוד, היא מקבלת את סיכום הדיון שלא קבע מסקנה ברורה. היא טוענת שוב כי התרחישים המתורגלים ריאליסטיים, וכי "ההיסטוריה מלמדת שניתן להחזיק מאות אזרחים כבני ערובה על ידי מעטים עם נשק".
את המייל הזה, שנשלח ביום חמישי 28 בספטמבר, מסיימת ו' בתקווה "שתובנות אלה יתרמו לדיונים הבאים, וכמובן שנשמח להשתתף בהם". היא מזמינה את המכותבים לפנות אליה עם "שאלות, הערות והארות", ומאחלת, "בנימה אופטימית זו", חג סוכות שמח.
בסופו של דבר גם האזהרה של ו' כי אם חמאס יחליט יום אחד לבצע את "חומת יריחו", אין לישראל מקורות מספיק טובים שיספקו את ההתרעה הנדרשת, התבררה כמדויקת להחריד. ו' הייתה בקיאה במפת המקורות, או ליתר דיוק, במפת המקורות החסרים. המדהים הוא שלא רק היא, אלא רבים בצמרת אמ"ן, שב"כ, המטכ"ל, המוסד והדרג הפוליטי - כולם היו מודעים לכך שכיסוי המודיעין של ישראל על עזה במצב לא מזהיר.
שב"כ, כבר כתבנו כאן לפני כמה חודשים, איבד חלק גדול מהסוכנים החיים שלו במבצעי טיהור ורצח של מודיעין חמאס, ונותר ללא כיסוי של מודיעין אנושי בחלקים שלמים מהרצועה. אף אחד מהסוכנים שנותרו ערב 7 באוקטובר לא דיווח בזמן אמת שמשהו חשוד מתרחש. "לפחות 5,000 איש זזים ברצועת עזה", אומר הגורם הבקיא בתחקירים, "ואף אחד, והוא לא צריך להיות מג”ד בחמאס, אלא אפילו סתם מישהו שיספר מה קורה בשכונה, לא מתקשר לעדכן את המפעיל שלו".
מה שהיה אמור להשלים את החוסר הזה ושיטות איסוף נוספות שנזנחו, היה מה שכינינו בכתבה שפירסמנו בספטמבר האחרון "הכלי החשאי". מדובר במקבץ של פרויקטים מבצעיים וטכנולוגיים שעלו מיליארדים, דרשו בין השאר גם פעולות קומנדו נועזות ונועדו כדי להגיע לסודות הכמוסים של חמאס. בישראל היו משוכנעים שבזמן אמת, "הכלי החשאי" יהיה זה שיביא את ההתרעה. הוא זה שהקנה תחושה של עליונות מודיעינית, והרבה ביטחון ששום דבר לא יכול לקרות בעזה בלי שישראל תדע מכך. תחת תחושת ההגנה שהעניק "הכלי החשאי", אפשר היה להקדיש פחות מאמצים לתחומים אחרים של איסוף מודיעיני, כמו סוכנים חיים, תצפיות או איסוף ממקורות גלויים.
אבל מתברר כי בשל קשיים טכניים שונים, שלא ניתן לפרט, "הכלי החשאי" פשוט לא עבד חלק גדול מהזמן. למרות מאמצים אדירים להשאיר אותו בחיים, הפעילות שלו הייתה מצומצמת מאוד. באחד התחקירים נאמר כי "הלכה למעשה, הנגישות ל('כלי החשאי') הייתה שברירית ולא רציפה".
לא רק זאת; בדיעבד התברר שחמאס החזיק את החומרים הסודיים ביותר שלו במחשבים בודדים ומבודלים. כך יכלו ראשי חמאס לשבת בפגישות המועצה הצבאית המצומצמת ולכתוב להן פרוטוקול, להעלות אותו למחשב ללא חיבור לרשת ולהאמין כי אין לישראל גישה לחומרים האלו.
הבעיה הייתה שהם צדקו.
היו במערכת הביטחון מספיק אנשים שהבינו ש"הכלי החשאי" לא מספק את המודיעין הראוי, ויש חלקים שלמים בעזה שישראל עיוורת לגביהם כמעט לחלוטין. "יש מצבים כאלה לעיתים, בהתמודדות מול אויב קשוח ויעיל", אומר הקצין הבכיר במילואים, "לא תמיד מצליחים לחדור עד הסוף. אבל אם זה המצב ואם יודעים את זה, אז חייבים להשלים את החסר במודיעין, בצורה של הצבת כוחות מתוגברים בהרבה לאורך הגבול, למקרה ותהיה התקפה, אפילו התקפה קטנה, אבל כזו שתיפתח בלי שום מידע מקדים".
גם זה לא קרה. למעשה, קרה ההפך: בגבול עזה ותחת הביטחון במכשול, הכוחות הלכו ורודדו.
"הכלי החשאי", הטכנולוגיה שכל כך סמכו עליה בישראל, הפך ללא רלוונטי ולא סיפק את המודיעין מול התקפת הפתע של שש וחצי. ובכל זאת, היו סימנים מעידים שהתקבלו שמשהו קורה שם בעזה. התחקירים העלו שהיו עוד הרבה יותר סימנים ממה שהיה ידוע קודם.
הסימן הידוע ביותר הוא הסימים הישראליים שנדלקו בעזה. במקרה של פלישה לישראל, המחבלים יזדקקו לתקשורת הסלולרית המקומית, לצורך קשר והעלאת סרטונים. לישראל הייתה יכולת, חלק ממבצע מורכב של שב"כ, לדעת מתי חלק מהסימים הללו נדלקים, וזה היה אמור להיות סימן מקדים שייתכן שפירושו חדירה לישראל. השבוע אנחנו חושפים כי עוד הרבה לפני הלילה שקדם למתקפה החלו הסימים להידלק ברחבי הרצועה.
בסביבות שלוש בלילה הגיע לישראל מידע כי חמאס נערך לירי רקטי וטילי. לצידו היה גם מידע "מצנן", לפיו בחמאס טוענים כי מדובר בתרגיל.
כמו כן התקבלו אינדיקציות על היערכות של צוותי צילום שאמורים לצלם סרטוני הסברה בשבת. בישראל איתרו גם פעילות חריגה, בטח לשעה כה מאוחרת, במערך האווירי של חמאס.
7 צפייה בגלריה
בסביבות שלוש בלילה הגיע לישראל מידע כי חמאס נערך לירי רקטי וטילי
(צילום: רויטרס / Amir Cohen)
לאור המידע הזה, נערכו שלוש התייעצויות משמעותיות בצה"ל ואחת בשב"כ. לא מעט פרסומים היו סביב ההערכות הללו, חלקם שגוי במקרה הטוב, אחרים מוטים בכוונה. השבוע, על בסיס מסמכים ותחקירים פנימיים, אפשר לעשות קצת סדר במה שקרה באותו לילה:
הערכת המצב הראשונה בצה"ל התקיימה בסביבות השעה 3:00. זו הערכת מצב טלפונית בראשות אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן, לצד קציני האג"ם והמודיעין של הפיקוד, מפקד אוגדת עזה, קמ"ן אוגדת עזה (סא"ל א'), נציג חיל האוויר בפיקוד דרום בדרגת אל"מ, ראש מחלקת הדסק של שב"כ ונציג השירות בפיקוד דרום.
בהערכת המצב הוצגו שלוש אופציות למה שהתרחש ברצועת עזה בשעות הרות גורל אלו: האופציה הראשונה, שזה תרגיל של חמאס; השנייה, שחמאס משוכנע שישראל עומדת לתקוף, והוא נערך - כן, בדיוק האמתלה שאותו פינקלמן ביולי 2022 אמר שתשמש כיסוי להתקפת פתע של חמאס; האופציה השלישית היא, לדברי אלוף פינקלמן, "היערכות למתווה יזום בהפתעה, בדגש על פשיטה". המילים "חומת יריחו", לפחות לפי סיכום הדיון, לא מוזכרות. גורם בכיר העוסק בתחקיר אמר על הדיון הזה כי, "קמ"ן האוגדה, שרק שבוע ויומיים קודם לכן עורך דיון על חומת יריחו, בעקבות סדרת הוויכוחים הנוקבים שיש לו עם הנגדת ו', היה חייב פה להגיד משהו. אפילו אם הוא לא מסכים לטענות שלה, הרי הוא בעצמו החליט שהן מספיקות כדי לעשות חשיבה מחדש על העניין כולו. וכאן, אל מול שורת סימנים מעידים מהבהבים, הוא היה חייב להביא בחשבון שהוא טועה, שמחיר הטעות הזו עלול להיות יקר, ולהציף אפשרות שייתכן שחמאס בעוד חצי שנייה משגר את הנוח'בה לבצע את ה’חומה’. לו היה עושה זאת, אולי גם היה נופל האסימון לפינקלמן, שהוא נופל בדיוק באותו בור שהוא עצמו הזהיר מפניו, ושחייבים לנקוט אמצעים חריפים מאוד, ולעזאזל המקורות, כדי לוודא שאנחנו לא בשידור חוזר של מלחמת יום הכיפורים. אי-אפשר להבין את זה".
לכאורה מועלות בדיון שלוש אפשרויות, אבל מי שהיה מעורב באירועים באותו הלילה אומר כי "האווירה הייתה רגועה, שום דבר לא דחוף ולא בוער, הם כתבו שלוש אפשרויות אבל לא באמת האמינו בשלישית (פלישה של חמאס – ר"ב, י"ר)". אחת הסיבות המרכזיות לתחושת השלווה הזו היא שהגורם המודיעיני הבכיר בשיחה הוא קמ"ן הפיקוד. מדובר בקצין ותיק מאוד, מצטיין ובולט, שכאמור חלש על מערך מודיעיני אדיר מול חמאס. אנשי הקמ"נייה שלו משדרים רוגע וחוסר בהילות, ולפי העדויות, התחושה הזו מחלחלת לשיחה, וממנה נודדת צפונה, למטכ"ל.
אלוף הפיקוד פינקלמן הורה על מספר פעולות, אך כולן תחת מגבלות ברורות: "מפקד הפיקוד הנחה להגביר מוכנות כוחותינו תחת הדגשים הבאים: א. שמירה קפדנית על המודיעין שהגיע והימנעות מכל פעולה שיכולה להסגיר לאויב שישראל יודעת שקורה אצלו משהו חריג. ב. שמירת הפעולות מתחת לרף שעשוי להוביל למיס־קלקולציה (כלומר, פעולה שתגרום לכך שחמאס יחשוב שישראל מתכוננת למתקפה, וינסה לתקוף קודם – ר"ב, י"ר)". מפקד האוגדה הונחה "להעמיק מודיעינית במרחבים בעלי סבירות לפשיטה ולהגביר היערכות במידת הצורך", אבל גם זאת תחת ההוראה למנוע שריפת מקורות ומיס-קלקולציה.
אחת הביקורות של שני צוותי תחקיר שבדקו את האירועים היא, שגם לנוכח חשש משריפת מקורות אפשר היה לנקוט צעדים תקיפים ומשמעותיים הרבה יותר לאורך הגבול, בלי שהללו יעוררו חשד. עובדה: כאשר נדלקו הסימים בעבר, האוגדה הפעילה מערך שלם למקרה שאין המדובר בתרגיל או בהטענת הכרטיס - והפרויקט לא נשרף.
למרות הסימנים וההכנות של חמאס לירי רקטי וטילי, מסיבת הנובה לא פוזרה, זאת למרות שקיומה היה ידוע לגורמים במשטרה ובצבא. האם מישהו חשש שפיזור המסיבה יביא את חמאס להבין שישראל חושדת? ואולי המסיבה פשוט נשכחה באותן שעות גורליות?
כמעט במקביל נערכת הערכת מצב בשב"כ, בהשתתפות ראש השירות וראשי האגפים הרלוונטיים, בהם "אלוף פיקוד הדרום" של שב"כ. הרקע היה הדלקת הסימים - בדומה להפעלתם בדיוק שנה קודם, ב־5 באוקטובר 2022. "בזמנו", נכתב בפתיחת המסמך, "הוערך כי (מדובר בחלק) ממהלך הטענה שגרתי" של כסף בכרטיס, לצד אפשרות למתיחות בתקופת חגי תשרי. בשב"כ זיהו מספר אינדיקציות חריגות שנוגעות לאותם סימים ולגורמים להם הם משויכים, וכן "אינדיקציה ראשונית לחריגה" בהשמשה לא שגרתית של נכסי חירום. היעדר סימנים חריגים נוספים הוביל למסקנת "השורה התחתונה" של המסמך: רצף הסימנים המעידים החריגים אמנם מצביע לחומרה על היערכות חמאס לחירום, כלומר לקראת מתקפה על ישראל, אך בשטח עצמו זוהו "אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל 'הסכם ההבנות' (להפסקת ההפגנות על הגדר וקבלת יותר אישורי עבודה - ר"ב, י"ר), ומוערך כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית".
סיכום הדיון של פינקלמן מגיע גם לראש אמ"ץ, אלוף בסיוק. הוא עורך סדרת שיחות טלפוניות ליליות משלו לאחר מכן, ומגיע לאותן מסקנות בערך. "לאחר התייעצות עם סגן ראש שב"כ, מפקד פיקוד הדרום, ראש חטיבת מבצעים וראש חטיבת מחקר, יש שלושה תרחישים על הפרק", סיכם בסיוק: "תרגיל כוננות של חמאס; הגברת מוכנות למול חשש מפעולה ישראלית; היערכות לפעולה נגד ישראל בשעות הקרובות, לרבות חדירה ימית או פגיעה באסדה, פשיטה, חטיפה, פיגוע חריג, ירי רקטי, חדירה אווירית".
אלוף בסיוק אמנם הטיל שורת משימות על חטיבת המבצעים הכפופה אליו ועל העומד בראשה, שלומי בינדר, בהן בחינה של מצב ההגנה האווירית על ישראל ועל האסדה הימית. אבל אף שהוא הבין שיש אפשרות לירי רקטי, חטיפה או "פיגוע חריג", סוכם כי: "ראש אגף המבצעים הדגיש כי... (יש) להקפיד על היערכות זהירה לצורך שמירה על המקורות הרגישים ולבצע הכל בתיאום אמ"ן הפעלה".
בפועל, לא נעשתה עבודה מול חטיבת ההפעלה באמ"ן באותו הלילה בנוגע להזזת כוחות אפשרית. שאלת האחריות לתיאום עם חטיבת ההפעלה באמ"ן על אודות מה מותר ומה אסור לעשות כדי שלא לשרוף מקורות - סביב הנקיטה של צעדים אמיתיים בגבול, במערך ההגנה האווירית, ובחֵילוֹת האוויר והים - תעמוד במרכז התחקירים, וייצרה בחודשים האחרונים לא מעט דם רע בתוך צה"ל ובינו לבין הדרג המדיני. בסיוק יטען לימים כי הוא כלל לא התבקש לכתוב סיכום ועשה זאת רק כי לא היה בטוח שהרמטכ"ל יוציא סיכום, שהוא הסתמך על אנשי המודיעין, ושהם, ללא יוצא מהכלל, רק שידרו רגיעה.
בשעה 4:00 נפתחת הערכת המצב הדרמטית מכולן, בראשות הרמטכ"ל הרצי הלוי, יחד עם אלוף פיקוד הדרום פינקלמן וראש אמ"ץ אלוף עודד בסיוק. בסעיף 6 לסיכום חיתוך המצב נכתב כי, "הרמטכ"ל הנחה לבצע איסוף חזותי איכותי (על ההכנות לירי הרקטי – ר”ב, י”ר), וציין כי גם אם מדובר בתרגיל - קיימת הזדמנות איסופית".
גם שאלת האחריות על למה ההוראה הזו של הרמטכ"ל לא בוצעה נמצאת בלב ויכוח מר. הסעיף המוכר והידוע לשמצה יותר מאותה שיחת ועידה הוא סעיף 8, בו נכתב כי "בהיעדר התפתחות משמעותית נוספת..." דיון נוסף ברשות הרמטכ"ל "יתקיים בשעות הבוקר". לשכת הרמטכ"ל הספיקה להוציא למספר בכירים זימון לשיחה בשעה 8:30.
מדובר צה”ל נמסר בתגובה לכתבה: “הפרטים המובאים בכתבה אינם מהווים תחקיר רשמי של צה״ל. התחקירים סוכמו ויוצגו בשקיפות בימים הקרובים. בהנחיית הרמטכ״ל, צה״ל החל במרץ 2024 את תהליך תחקור אירועי 7 באוקטובר, תוך כדי לחימה, במטרה להוביל לשיפור וללמידה ומתוך מחויבות למשפחות הנופלים, החטופים והציבור כולו. בהתאם לאופן שבו תחקירים מבצעיים מתבצעים בצה״ל, התחקירים מקצועיים, נוקבים ועמוקים והם מובלים על ידי מפקדים וקצינים בכירים במילואים, בפיקודים, בזרועות ובאגפים”.
