פרצופו של הארכי-טרוריסט מוחמד סינוואר עלה על כוונת שב"כ בדיוק לפני 20 שנה, בינואר 2005. הוא היה רק בן 30, כוח עולה בזרוע הצבאית של חמאס ואחיו הצעיר של יחיא שישב באותה תקופה בכלא הישראלי, כאשר הצליח לטלטל את גורמי הביטחון הישראליים.
"מוחמד סינוואר זיהה שגרת מעצרים של שב"כ באזור מוצב אורחן בפאתי חאן-יונס", מספר בכיר לשעבר בשב"כ, שהיה אחראי על רכזי האזור. "הוא לקח בדוקאי (אדם שנמצא תחת מעקב גורמי הביטחון - גא) שלנו שידע שנעצור אותו, ושלח אותו אלינו".
הבדוקאי אכן נעצר ונלקח לתשאול, לא לפני שנשלח לבידוק ב"נוהל שווארמה", שבו החשוד נדרש להוריד בגד אחר בגד, לסחוט אותו ולזרוק אותו הרחק ממנו. אחרי הבדיקה, כשנשאר בתחתונים בלבד, הבדוקאי ביקש לשתות מים, בהתאם להנחיות שקיבל ממשלחיו. סינוואר ידע שאם הבדוקאי יבקש משהו, מי שיענה לו בערבית יהיה רכז השב"כ - המטרה שסימן. "ברגע שהרכז, עודד שרון ז"ל, פנה לבדוקאי המעוכב בערבית, המחבל מיד חיבק אותו והתפוצץ. את חומר הנפץ הם החביאו בתחתונים. זה היה פיגוע חריג, נגד אחד משלנו, ובשב"כ הגדרנו אותו 'פיגוע נשמה'. כזה שאחריו היה לנו ברור שמוחמד סינוואר חייב למות".
לא רוצה לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
חצי שנה קודם לכן, מוחמד סינוואר תיכנן פיגוע בדיוק באותו מקום, רק מתחת לפני האדמה. הוא ניהל מבצע חשאי של חפירת מנהרה מתחת למוצב אורחן, הטמין בה חומרי נפץ במשקל כבד ובשעה המיועדת נתן את ההוראה לפוצץ אותם. התוצאה: המוצב קרס וחייל צה"ל, רועי ניסים ז"ל, נהרג במקום. מכאן ואילך יקדיש מוחמד סינוואר חלק ניכר מזמנו למה שיהפוך לפרויקט חייו: מנהור רצועת עזה.
"אחרי הרצח של עודד שרון הרכזים עבדו עליו חזק", מספר בכיר שב"כ לשעבר, "יכולנו להוריד אותו, אבל לא קיבלנו אישורים. במהלך השנים היו עוד כמה פעמים שבהן היינו יכולים לחסל אותו, אבל לא נתנו לנו אישור".
למה לא אישרו?
"הדרג המדיני לא רצה להביא להסלמה, ופעולה כזאת הייתה מחייבת את חמאס להגיב. רצו לשמור על שקט יחסי ולא לגרור את ישראל ללחימה בתוך הרצועה. הבעיה היא שאם אנחנו מחכים לרגע שחמאס ייזום סבב לחימה, אז כל הראשים שלו כבר עוברים לחירום - והרבה יותר קשה למצוא ולחסל אותם".
ימים ספורים אחרי כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לחמאס לפני כחודש, עיתונאים פלסטינים ברצועת עזה החלו לדווח כי לפתע צצו מעל פני השטח פעילי חמאס רבים שנחשבו כבר למתים. עשרה ימים אחר כך, כבר הוצפה כיכר פלסטין בעיר עזה בים של מחבלי חמאס במדי צבא חדשים, חמושים בנשק רב, רכובים על רכבי טויוטה ואופנועים מצוחצחים.
במרכז הכיכר הוקמה במה שאליה הועלו בפני ההמון ארבע חיילות צה"ל החטופות ששוחררו: דניאלה גלבוע, נעמה לוי, קרינה ארייב ולירי אלבג. תמונות דומות חזרו גם בפעימות השחרור הבאות, מאזורים שונים לאורכה של הרצועה. בשבת האחרונה, עם השחרור של אלי שרעבי, אור לוי ואוהד בן עמי, חמאס לא הסתפק במפגן אלים ומעורר פלצות ועל שלט שהתנוסס על במת טקס ההשפלה נכתב: "אנחנו היום שאחרי", וסיסמת "הניצחון המוחלט". המסר: גם אחרי יותר משנה של לחימה עיקשת, אנחנו עומדים על הרגליים.
6 צפייה בגלריה
מעמד שחרור החטופים אלי שרעבי, אוהד בן עמי ואור לוי. הדרך של חמאס לשדר - אנחנו על הרגליים
(צילום: Abdel Kareem Hana, AP)
מאחורי מפגן הכוח הזה עומד מוחמד סינוואר, שהפך למפקד הזרוע הצבאית של חמאס במקומו של מוחמד דף שחוסל ביולי האחרון. בפרק הזמן שחלף מאז, הצליח סינוואר לגייס אלפי חיילים חדשים, ולמרות מצור ממושך ותקיפות ישראליות בלתי פוסקות הצליח גם לחמש ולצייד את לוחמיו.
כראש הזרוע הצבאית החדש, ועם מורשת משפחתית מפוקפקת מאחוריו, מוחמד סינוואר הוא כיום אחד מהאנשים החזקים והדומיננטיים ברצועת עזה. הוא נחשב לציני ואכזר לא פחות מאחיו. ולמרות שהוא מבוקש על ידי צה"ל ושב"כ כבר שנים רבות, הוא עדיין נחשב לאיש צללים. במערכת הביטחון מודים כי בכל מה שנוגע למוחמד סינוואר - רב הנסתר על הגלוי. עכשיו, החוקרים שיושבים על תיק מוחמד סינוואר באמ"ן, כמו גם אנשי שב"כ שרדפו אחריו לאורך השנים, פותחים את הקלסרים ומשרטטים לראשונה את דמותו של הצל מחאן-יונס.
את דרכו בחמאס החל מוחמד סינוואר כנער, במהלך האינתיפאדה הראשונה. הוא היה שם בסוף שנות ה-80 כשאחיו יחיא, שהיה מבוגר ממנו ב-13 שנים, וחבריו, עימאד עקל, מוחמד דף ורווחי מושתהא הקימו את גדודי עז א-דין אל-קסאם. מוחמד הצעיר נעצר בראשית שנות ה-90 כחלק מגל מעצרים של חשודים בטרור, וישב בכלא הישראלי במשך תשעה חודשים. מי שחקר אותו אז היה איש השב"כ מיכה קובי, שמאחוריו היו כבר שעות ארוכות של חקירות אינטימיות עם האח הבכור יחיא. "מוחמד סינוואר היה מחובר לעבריינים של הכלא", משחזר עכשיו קובי, "הוא נעזר בהם כדי לגייס קולות למינויו של אחיו לראש ועד ההנהגה העליון של אסירי חמאס. אחת ממשפחות הפשע שהוא הכי התקרב אליהן הייתה חמולת דורמוש". על הקשר רב-התהפוכות בין חמאס לדורמוש עוד נגיע בהמשך.
מאחר שלא היו די ראיות להעמידו לדין, מוחמד שוחרר מהכלא הישראלי. כמה שנים לאחר מכן נעצר שוב על ידי הרשות הפלסטינית, וישב בכלא הפלסטיני עד פרוץ האינתיפאדה השנייה. בכלא הפלסטיני נפוצה אז שמועה על חיבתו לאסירים צעירים, חלקם קטינים, ועל הקשרים המיניים שניהל איתם. לשמועה הזו יש הדים עד היום בקהילת המודיעין הישראלית, אולם בתקשורת הפלסטינית וברשתות החברתיות היא כמעט נעלמה. "האכזריות שלו התגלתה כבר אז", אומר קובי, "הוא ואנשיו דאגו לחסל את מפיצי השמועות האלה, בתוך הכלא ומחוצה לו".
בכלא הפלסטיני נפוצה אז שמועה על חיבתו של מוחמד סינוואר לאסירים צעירים, חלקם קטינים, ועל הקשרים המיניים שניהל איתם. אבל מהתקשורת הפלסטינית השמועה הזו כמעט נעלמה. איש השב"כ מיכה קובי: "הוא ואנשיו דאגו לחסל את מפיצי השמועות, בתוך הכלא ומחוצה לו"
לאחר יציאתו מהכלא הפלסטיני חזר סינוואר לשטח והיה שותף בשיקום גדודי אל-קסאם בראשית שנות האלפיים. הוא פילס את דרכו באמצעות תכנון מספר פיגועי תופת קטלניים בגוש קטיף ופיקוד על מערכי שיגור רקטיים. ב-2005 הוא מונה למפקד חטיבת חאן-יונס, ואז גם חרג ממנהגו והעניק ראיון חגיגי קצר לעיתון של הזרוע הצבאית, עם השלמת ביצוע תוכנית ההתנתקות.
"מה דעתך על הנסיגה הציונית מרצועת עזה?" נשאל סינוואר בן ה-30. "זהו אחד ההישגים החשובים ביותר של ההתנגדות הפלסטינית", ענה, "בעזרת אללה, זו תחילתו של השחרור המלא של אדמות פלסטין". כשורד שלושה ניסיונות התנקשות של ישראל (נכון לאותו זמן), הוא גם נשאל איך משפיעות ההתנקשויות של ישראל במנהיגי חמאס. "ההתנקשויות אמנם יוצרות הלם רגעי בקרב פלגי ההתנגדות. אבל אם הכיבוש חשב שכך הוא יביא לשיתוק של הארגונים הפלסטיניים, תקוותיו נכזבו", הוא ענה. תשובה שכנראה לא הייתה משתנה גם היום.
לבסוף, הוא נשאל על חיי המסתור שלו כיעד של ישראל, וכאיש משפחה עם שלושה ילדים, בשעתו. "חיי המרדף שונים לחלוטין מהחיים הקודמים", אמר, "המוג'היד (לוחם הג'יהאד - ג”א) חייב להסתגל לחיי בידוד מהעולם החיצוני ולמצוא דרכים אחרות למלא את זמנו. סדר היום נסוב סביב עבודת האל והיערכות מבצעית. כל תנועה מחושבת ומתוכננת מראש, אם אלה נסיעה או מעבר ממקום למקום. יש תורנויות שמירה מסביב לשעון כדי להיות ערני למתרחש בכל רגע".
על פי כתבה שפורסמה ב"מעריב" ב-2008, תשעה חודשים לאחר הראיון הזה, ישראל ניסתה להתנקש בו שוב, הפעם באמצעות ירי טילים לעבר טנדר שנסע בו. הטילים פיספסו את יעדם ומוחמד סינוואר הועבר למקום מסתור. ארבעה ימים אחר כך סינוואר "הרוויח" סוף-סוף את מקומו בצמרת הארגון, כשהחיבור שלו למשפחות פשע עזתיות, ובראשן חמולת דורמוש, הוליד את אחד הפיגועים המוצלחים שידעה הזרוע הצבאית של חמאס מיום היווסדה - חטיפת גלעד שליט. ארגון הפשע פעל אז בשליחות חמאס לביצוע הברחות ומעשי רצח, ואת הפיגוע תיכננו יחדיו מוחמד סינוואר ומומתאז דורמוש. סינוואר היה זה שפיקד על המבצע, שבמהלכו חדרה חוליית מחבלים עם שחר לתוך שטח ישראל במעבר כרם שלום, רצחה את החיילים חנן ברק ופבל סלוצקר ז"ל, וחטפה את שליט לעומק הרצועה.
ימים ספורים אחרי חטיפת שליט, ולאחר כישלון המגעים הראשונים לשחרורו, פתח צה"ל במבצע "גשמי קיץ". הוא פלש לרצועה ותקף בעוצמה מהקרקע ומהאוויר. לפי מקורות פלסטיניים, ירי אווירי הופנה גם למקומות שבהם הוחזק שליט והיווה סכנה לחייו ולחיי שוביו. בעקבות כך, דף ומוחמד סינוואר ייסדו את "יחידת הצללים", יחידת אבטחה ייעודית שתפקידה להחזיק חטופים בשבי.
בחזית היו אלה אחמד ג'עברי ומרוואן עיסא, מפקדי הזרוע הצבאית, שניהלו את האירוע, אבל מאחורי הקלעים היה זה מוחמד סינוואר, אז מפקד חטיבת חאן-יונס, שהופקד על החזקת שליט. עם השנים "יחידת הצללים" השתכללה והתמקצעה גם בהיבטי מודיעין וטכנולוגיה. היא הצליחה להסתיר את מיקומו של שליט במשך חמש שנים, ולימים גם את מרבית חטופי 7 באוקטובר, למרות המתקפה הנרחבת והממושכת של צה"ל ברצועה.
בסופו של דבר, חטיפת שליט נזקפה "לזכותו" של מוחמד סינוואר, והפעולה - שהצליחה לפגוע בנקודות הרגישות ביותר של החברה הישראלית - העלתה את קרנו בצמרת הזרוע הצבאית. שחרור האסירים בעסקת שליט המריץ את סינוואר וצמרת גדודי אל-קסאם לחטוף חיילים ואזרחים נוספים אל תוך רצועת עזה, והכשיר אותם להנחות את צוותי המשא ומתן של חמאס במלחמה הנוכחית.
כאשר יחיא סינוואר שוחרר ב-2011, הוא תפס את מרכז הבמה והפך למנהיג הרצועה הבלתי מעורער. מוחמד, מצידו, התחפר עמוק יותר מאחורי הקלעים והפך לאיש צללים. בזמן שאחיו הגדול נסע לפגישות עם ראשי הציר בטורקיה ובטהרן והתראיין מעל כל במה, אפילו לעיתון זה, מוחמד נשאר בשטח, ברצועה, ונמנע מכל מגע עם התקשורת, גם הפלסטינית. במשך השנים הוא כמעט ולא התבטא כלפי חוץ, וגם אתרי החדשות הערביים דלים במיוחד במידע על אודותיו. העזתים צמאים למידע עליו, וכשמתפרסמת ידיעה שעוסקת בו בתקשורת הישראלית - היא מיד הופכת לכותרת בעזה.
בכירים לשעבר בקהילת המודיעין הישראלית מודים שלאחר שחרור שליט, המידע שנאסף לגבי מוחמד סינוואר היה דל מאוד, וכי הוא לא היה במרכז תשומת הלב המודיעינית של צה"ל. בשעה שישראל יודעת לשרטט במדויק את עץ המשפחה של יעדים אחרים ולהגיד מיהם ילדיהם - כולל כאלו שנולדו מחוץ לנישואים - ועם מי הם נפגשים מחוץ לבית, גם היום לא ברור איך נראה בדיוק ההרכב המשפחתי של מוחמד סינוואר.
ייתכן שהמידע הדל נעוץ בעובדה שבישראל חשבו במשך עשור שמוחמד סינוואר חוסל. על פי כלי תקשורת ערביים, עד למלחמה הנוכחית ישראל ניסתה לחסל אותו שש פעמים. לפי פרסומים זרים, במהלך מבצע צוק איתן ב-2014 חמאס שיחרר תמונה שלו שוכב על הקרקע בעיניים עצומות, כשראשו מוקף בדם. בחמאס, כך על פי הפרסומים, רצו והצליחו לגרום לישראל לחשוב שמוחמד סינוואר נפגע ומת בתקיפות. במערכת הביטחון טוענים כי הם לא מכירים את התמונה.
במשך שנים סינוואר הצעיר לא נצפה על פני האדמה בשטח הרצועה, למרות שמעולם לא עזב אותה. הוא אפילו נעדר מלוויית אביו ב-2022. תמונתו, שהופיעה לצד זו של אחיו בתחילת המלחמה במהלך מסיבת עיתונאים שערך שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הכתה בתדהמה רבים בתקשורת הערבית שהיו משוכנעים כי הוא מזמן אינו בין החיים. הכותרות הערביות תיארו אותו כ"איש שחזר מן המתים". הוא זכה לכינוי “הצל” – גם בשל היותו איש צללים נסתר שמעט ידוע עליו, אבל גם כי תמיד חסה בצילם של מנהיגים גדולים ממנו: אחיו יחיא, ומנהיג הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף.
תמונתו של מוחמד סינוואר שנחשפה לראשונה בתחילת הכתבה נמצאה במהלך הקרבות בשנה האחרונה, והיא בין התיעודים הבודדים שלו. "משפחת סינוואר מאוד מסוגרת ושומרת על עצמה", מספר בכיר לשעבר בשב"כ. האב אברהים, שהלך לעולמו לפני שלוש שנים בגיל 90, הגיע עם משפחתו למחנה הפליטים בחאן-יונס מאשקלון בעקבות מלחמת העצמאות. מוחמד נולד ב-16 בספטמבר 1975, כשהרצועה הייתה כבר תחת שלטון ישראלי, וגדל תחת כנפי אחיו וחבריו, מייסדי חמאס והזרוע הצבאית שלו. "מוחמד היה ילד כשיחיא נעצר. הוא לא פגש אותו מאז אפילו פעם אחת, אבל הושפע מאוד מהאישיות שלו", אמר זכריא סינוואר, אחיהם, בראיון לעיתון "מעריב" ב-2008. אבל אחרי שחרורו של יחיא מהכלא הישראלי השניים התקרבו "ונשארו קרובים מאוד עד הרגע האחרון", אומר אותו בכיר לשעבר בשב"כ.
דבר אחד ברור: מאז החל את דרכו בתנועה, מוחמד סינוואר היה חלק מכל צומת מרכזי בהיסטוריה שלה. בנוסף לתפקידו הבולט הראשון כמח"ט חאן-יונס, הוא מילא תפקידי מטה משמעותיים כשעמד בראש חטיבת כוח האדם של הזרוע הצבאית, היה אחראי על נושא ההתחמשות והרכש הצבאי והפעיל מערכים דמויי מוסד ושב"כ. לדוגמה, חמאס הקים חברות קש בטורקיה ובמדינות נוספות, ודרכן הצליח להבריח משאבים רבים לפרויקט המנהרות שאותו ניהל. בתפקידו האחרון לפני שנכנס לנעליו הגדולות של מוחמד דף כראש הזרוע הצבאית, הוא שימש כראש מטה המבצעים של ארגון הטרור, תפקיד שמקביל לראש אגף מבצעים בצה"ל. ככזה הוא היה שותף סוד במעגל המצומצם שתיכנן את מתקפת 7 באוקטובר.
הופעתו היחידה של מוחמד סינוואר בתקשורת (למעט אותו ראיון קצר ב-2005) הייתה בכתבה מקיפה של תוכנית התחקירים של "אל-ג'זירה" בערבית, שפורסמה ב-2022 לרגל שנה לאירועי שומר החומות. בסרט שכונה "היפוך המשוואה" התראיין מוחמד סינוואר לראשונה בגופו ובקולו, אבל עדיין חבוש כובע מצחייה, כשפניו תחת הצללה שלא מאפשרת זיהוי. בראיון סיפר איך פיקד על המבצע שבו נורו טילים על ירושלים ובוצע ניסיון חטיפת חיילי צה"ל אל תוך הרצועה, "במטרה לכפות על 'הכיבוש' עסקה לשחרור אסירינו לחופשי", הסביר סינוואר. ניסיון החטיפה סוכל על ידי צה"ל, ואחריו חיל האוויר הפציץ ברצועת עזה, מה שהוביל את חמאס "להנחית את הסטירה הראשונה והגדולה בהיסטוריה של הסכסוך", עם ירי טילים מרצועת עזה לתל-אביב. "ייסדנו משוואה שתישאר נכונה עד היום, ולפיה לפגוע בתל-אביב זה קל יותר מללגום מים", הצהיר סינוואר.
מוחמד סינוואר ב-2022: "יודעים איך לזהות את נקודות הכאב של הכיבוש"
אותו ראיון, שזכה למיליונים רבים של צפיות בעולם הערבי, שימש את מוחמד סינוואר כדי להעביר מסרים הן כלפי פנים - והן לשותפותיו של חמאס בציר ההתנגדות. לתושבי עזה הוא אמר, "בכל פעם שהכיבוש חורג בתוקפנותו נגד העם שלנו, מפציץ ומאיים על אזרחים חפים מפשע, צריך לזכור שהדברים האלה הולכים על פי התוכנית". סינוואר הוסיף וחשף כי מאחורי המבצע עמד קבינט מלחמה משותף שכינס נציגים של קציני מודיעין מגדודי אל-קאסם, מחיזבאללה הלבנוני וממשמרות המהפכה האיראניים. על שיתוף הפעולה הזה, אמר סינוואר, צריך להסתכל כעל "מודל השראה והקדמה מעשית למערכה שבה כל הכוחות וכל העמים יתאחדו בקרוב לטיהור ירושלים ושחרור פלסטין. אנחנו אומרים לכל אנשינו באומה האיסלאמית, אל-אקצה מחכה לכם, אז חכו לסימן". והסימן לא איחר להגיע.
יחיא סינוואר, אומרים באמ"ן, הפך את הרעיון של הקמת מדינה סונית איסלאמית על חורבותיה של ישראל לתוכנית אופרטיבית בעלת אסטרטגיה מובנית. אחיו הצעיר, מוחמד דף ומרוואן עיסא היו האחראים להפיכת החזון הלאומי לתוכנית מבצעית. האחים סינוואר חשבו, בניגוד לאחרים בחמאס, שהצורך באיראן הוא אסטרטגי וכך גם אחדות הזירות, ולכן חשוב לשתף פעולה עם גורמים שיעיים בציר למען המטרה הגדולה.
חיסולו של יחיא סינוואר בחודש אוקטובר האחרון יצר ואקום מנהיגותי ברצועת עזה. "יחיא סינוואר עיצב את תנועת חמאס בדמותו", אומר גורם באמ"ן, "המילה שלו לא הייתה ניתנת לערעור. כיום אין אף אחד שדומה לו. זה מאפשר לגורמים שונים בהנהגה להגביר את המעורבות שלהם בתהליכי קבלת ההחלטות, תוך ניסיון לחזק את מעמדם. יש פה פוטנציאל לאתגרים בלכידות התנועה ולמאבקים פנימיים".
בזכות אחיו הבכור, שנחשב כמעט להתגלמות האל על פני האדמה, מוחמד זוכה להערכה רבה בתנועה, אולם האם הוא אוחז בשאיפות שלטוניות כמו של אחיו? לא בטוח. ייתכן שהוא דווקא רואה בעצמו ממשיכו של מוחמד דף, שעבורו הנהגת הזרוע הצבאית הייתה תכלית ייעודו. מה גם שבמחנה סינוואר הזרוע הצבאית היא במוקד זהות התנועה, ומפקד הצבא הוא במידה רבה הסמל של חמאס, זה שמזוהה יותר מכל עם רעיון ההתנגדות והג'יהאד.
6 צפייה בגלריה
יחיא סינוואר. בזכותו האח הצעיר מוחמד זוכה להערכה בחמאס
(צילום: Mohammed Salem, Reuters)
גם באמ"ן לא ממהרים להכתיר את מוחמד סינוואר כמנהיג חמאס עזה הבא, למרות שמדובר בדמות צבאית מרשימה ובעלת ניסיון רב, ועל אף הכוח הרב שצבר כמפקד הזרוע הצבאית וכמי שמחזיק בפועל את החטופים הישראלים. "מוחמד נתפס כדמות צבאית ותיקה, אבל זה לא בהכרח אומר שהוא יקבל את השליטה ברצועה", אומר גורם באמ"ן. "ברמת הזרוע, הוא לא כמו מוחמד דף, שהיה סמל משמעותי לכלל ההתנגדות הפלסטינית".
בקהילת המודיעין הישראלית מצביעים עכשיו על שלוש דמויות דומיננטיות בהנהגת רצועת עזה. הראשון הוא מוחמד סינוואר; אחריו מח"ט רפיח מוחמד שבאנה, ששרד אחרי הפשיטה המסיבית של צה"ל באזור; ועז א-דין חדאד, מפקד חטיבת העיר עזה והאחראי על צפון הרצועה. בתקופת המלחמה גבר כוחו של חדאד, בשל פעולות צה"ל ברצועה. כל עוד הצבא הישראלי החזיק במסדרון נצרים ובִיתֵּר בפועל את הרצועה לצפון ודרום, יכולתו של מוחמד סינוואר להכתיב את מרותו על כלל צבאו, ובייחוד על צפון הרצועה, הייתה מוגבלת. באמ"ן מסבירים כי בזמן שסינוואר לא יכול היה לווסת משאבים בין חלקי הרצועה, להעביר אנשים ונשק או לסייע צבאית לצפון הרצועה, מעמדו נשחק בזמן שזה של חדאד עלה. חדאד היה האיש ששיקם את הגדודים הלוחמים בג'באליה והביא את צה"ל לפשוט על העיר שלוש פעמים. הוא גם נחשב כמי שעתיד לפקד בעתיד על הזרוע הצבאית. אולם כעת, עם נסיגת צה"ל ממסדרון נצרים, איחוד הרצועה ופתיחה חלקית של מעבר רפיח מדרום, סינוואר עשוי לחזור להיות המנהיג הצבאי החזק בכל הרצועה.
דמות מפתח נוספת שסומנה באמ"ן היא של ח'ליל אל-חיה, שנחשב מועמד מוביל לרשת את תפקידו של יחיא סינוואר כיו"ר התנועה. אל-חיה מתגורר בחו"ל, ומאז 2021 מייצג את הנהגת הרצועה מול ראשי התנועה בחוץ - בקטאר ובטורקיה. כיום הוא האיש שמוביל בפועל את המו"מ של חמאס מול המתווכות בעסקת השבויים והפסקת האש, ובזמן פעימת השחרור האחרונה הוא הגיע לטהרן כדי להדק את הקשרים עם חמינאי.
דבר אחד בטוח - באף אחד מהטוענים לכתר לא ניתן למצוא נחמה. כולם אנשים שמזוהים עם הקו שהכתיב יחיא סינוואר, שהוא הניצי והקיצוני ביותר מבין הזרמים בתנועת חמאס. הם מחזיקים באידיאולוגיה פונדמנטליסטית קיצונית, איסלאמיסטית, ולפיה הג'יהאד הוא חזות הכל וההתנגדות היא הערך המרכזי.
מאז חיסולו של יחיא סינוואר ובהיעדר יו"ר לתנועה, קבלת ההחלטות מתנהלת אחרת. לראשונה מאז סינוואר עלה לשלטון, עולים בהנהגת חמאס קולות אחרים. כולם שותפים אמנם לאותה אידיאולוגיה, אך מחזיקים בדעות שונות בדבר הדרך למימושה. למרות שהמחלוקות מאתגרות את התנועה, בזמן שהמלחמה נמשכת וההנהגה הצבאית של הרצועה היא זו שמחזיקה בחטופים - החזית של רצועת עזה היא המובילה והדומיננטית בין ענפי התנועה.
האם ישראל עושה ניסיונות להשפיע על זהות הנהגת חמאס? בקהילת המודיעין טוענים שלישראל יש מעט יכולת השפעה בעניין הזה, שהוא מורכב ופנימי מיסודו, ובכל זאת בוצעו ניסיונות להשפיע על זהות הגורם השולט ביום שאחרי המלחמה. גורם בכיר לשעבר בשב"כ מאשר פרסומים קודמים בדבר ניסיונות של השירות לדחוף את חמולת דורמוש לניהול הסיוע ההומניטרי בעזה, מתוך ניסיון להחליש את חמאס ולהציג אלטרנטיבה לשלטונו.
משפחת הפשע של הדורמושים הייתה אחד הגורמים החזקים ביותר ברצועת עזה בעשור הראשון של שנות האלפיים. בשלב מסוים המשפחה ייסדה תא טרור בשם "ג'יש אל-איסלאם" (צבא האיסלאם) שהיה מעין סניף מקומי של אל-קאעידה. בחמאס לא אהבו את צבירת הכוח הזאת, סיימו את שיתוף הפעולה ויצאו למלחמה בראשיה. אחרי שבחמאס נודע על ניסיונותיה של ישראל במלחמה להבריג את הדורמושים במנגנון השלטוני של הרצועה, אנשיה - על פי פרסומים ב"טלגרף" הבריטי - נשלחו לערוף את ראשי מנהיגי החמולה. למחרת היום הודיעו ארגון הפשע על תמיכה בחמאס.
כיום האינטרס של מוחמד סינוואר הוא להבטיח את המשך קיומו של חמאס, צבאית ושלטונית, ברצועת עזה. הוא עושה זאת בשני אפיקים, אחד פונה החוצה ואחד פנימה. באפיק החיצוני הוא מנסה להשפיע על המשא ומתן לסיום המלחמה בתנאים שלו: איחוד הרצועה - תנאי שהושג בפועל עם נסיגת ישראל מציר נצרים, מעורבות שלטונית של חמאס ברצועה, הסגת הנוכחות הצה"לית כמה שיותר ושימור היכולות הצבאיות של התנועה.
באפיק הפנימי, סינוואר פועל לשמור את כוחותיו ולדכא ביד ברזל כל ביטוי של התנגדות לחמאס בעזה. "במהלך המלחמה חמאס סגרו גדודים שלמים", מספר בכיר לשעבר במערכת הביטחון, "הם שמרו את מרבית הכוח ופעלו בשיטה של פשיטות ומארבים של חוליות קטנות. במקביל, הם המשיכו לגייס פעילים". על פי מקורות שנסמכים על הערכות המודיעין האמריקאי, מאז תחילת המלחמה גויסו 10,000-15,000 פעילים חדשים.
כצעד שני להבטחת שלטונו, חמאס השתלט על הסיוע ההומניטרי, מה שסיפק לו גם משאבים כלכליים בדמות פרוטקשן וגם תפקידים לאנשיו במנגנוני שלטון הפנים. מוצרי המזון של הסיוע ההומניטרי סייעו למוחמד סינוואר לגייס לשורותיו לוחמים נוספים: חמאס הבטיח להעניק למשפחותיהם תעדוף בחלוקת האוכל.
במקביל, חמאס בהנחייתו של סינוואר הצעיר חיזק את "ווחדאת סהם", או יחידת החץ בעברית. מדובר במעין יחידת יס"ם אכזרית שמטפלת בהפרות סדר פנימיות ומענישה במכות, ביריות ובהוצאות להורג פומביות בוזזים, חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל, מתנגדי חמאס וכאלה שאינם דבקים בקוד המוסרי של חמאס. כך חמאס אוחז גם בגזר בדמות הסיוע ההומניטרי, וגם במקל של כוח סהם. מאז תחילת הפסקת האש אנשי חמאס התפשטו מחדש ברחבי הרצועה, ובימים האחרונים חמאס מדליף תיעודים שבהם נראים אנשי יחידת החץ מענישים במכות וביריות ברחוב פלסטינים שחשודים בשיתוף פעולה עם ישראל.
ואי-אפשר לשכוח את מפגני הראווה במעמד שחרור החטופים. "אצלנו קוראים לזה הצגה", אומר בכיר לשעבר בשב"כ, "אבל זה מייצג את המצב של הזרוע הצבאית בהנהגתו של מוחמד סינוואר, שמשתקמת ועומדת על הרגליים".
