בליז גרסיה מטקסס הייתה בת קצת יותר משנתיים כששאלה בפעם הראשונה אם היא יכולה לסדר גבות. היא פשוט צפתה באימה מסירה שיער בשעווה לאחותה הגדולה, בהאוטי, וביקשה להצטרף לחגיגה. האם, ליאה גרסיה בת ה-31, סירבה בהתחלה אולם כעבור פעמיים-שלוש התרצתה. כיום בליז כבר בת שלוש, ומשתתפת באופן קבוע ב'יום השעווה' המשפחתי, שבו כל נשות משפחת גרסיה מסירות שיער בצוותא. לא הייתם יודעים את כל זה אם האמא לא הייתה מחליטה לפרסם את זה בטיקטוק.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בסרטון שהפך לוויראלי תוך דקות ספורות רואים את ליאה מניחה רצועת שעווה בין הגבות של בליז הקטנה ותולשת במיומנות. מעל הסרטון מופיע הכיתוב הפרובוקטיבי: "לא אכפת לי! אני מעדיפה שכולכם תקראו לי 'אמא רעה' לפני שאתן לבתי בת השלוש להסתובב עם גבה מחוברת כמו שההורים שלי נתנו לי".
כצפוי, עשרות אלפי תגובות הוליד הסרטון הזה. המתנגדים טענו שליאה היא אם מתעללת, שהיא נכשלה בתפקידה כהורה, שהיא מורידה לבתה את הביטחון העצמי, שבמקום ללמד אותה לשים קצוץ על מה שאנשים אחרים חושבים היא מכניסה אותה בגיל ינקות לתעשיית היופי האכזרית, וקינחו ב"שמישהו יקרא לרשויות הרווחה". התומכים שיבחו את הערנות של האם, הבינו את הצורך שלה למנוע מבתה להיתקל בתגובות פוגעניות בגן, טענו שבכל מקרה בעתיד הקרוב הילדה תתחיל לסדר גבות ותהו "מה כבר רע בקצת אסתטיקה?"
ובאמת, מה רע? בעולם שמקיים תעשייה שלמה שמבוססת על חוסר ביטחון לגבי החיצוניות, נראה שאנחנו כבר לא מופתעים מכלום: מניקור לציפורניים בידיים, פדיקור לציפורניים ברגליים, עיצוב שיער, הסרת שיער, איפור, בגד גוף מחטב, דיאטה, אימוני כושר, קרמים לעיניים, קרמים לצלוליט, בוטוקס לקמטים, חומצה היאלרונית לשפתיים, מתיחה לפנים, הצרה להיקפים, פוש-אפ לציצי, ניתוח עיצוב לנרתיק ועוד ועוד. בזמן שקראתם את הפסקה הזו, לפחות שלושה גאונים מצאו דרך לפתור בעיה שהם עצמם המציאו. לתעשיית היופי, שכוונה במשך מאות שנים לנשים בלבד, נוספו בעשור האחרון קהלים חדשים: גברים בעלי מודעות הולכת וגוברת וילדות וילדים שסופגים לעג ובריונות בבית הספר, ומוכנים לעשות כל מה שצריך כדי להתאים את המראה שלהם לדרישות הסביבה: מהסרת שיער בלייזר, דרך החלקת שיער וכלה בניתוחים פלסטיים.
רק שיהיה ברור, לא מדובר פה על ילדות קטנות שגונבות מדי פעם את האודם מהמגירה של אמא כדי להרגיש גדולות לכמה רגעים. גם לא מדובר פה על הליכים רפואיים שמתמקדים בבריאותו של הילד ועל הדרך גם משפרים נראות, כמו יישור שיניים. מדובר בילדות (וילדים) שמבצעות בגופן פרוצדורות ארוכות טווח ללא הצדקה רפואית, כאלה שטומנות בחובן גם סיכונים. היות שההליכים הללו מתומחרים באלפי שקלים, אין לילדות את האפשרות להחליט עליהם בעצמן, וההורים הם אלה שמשלמים, מלווים ולעיתים גם דוחפים לביצוע.
7 צפייה בגלריה
ההורים הם אלה שמשלמים, מלווים ולעיתים גם דוחפים לביצוע. קטנה עם חלומות גדולים
(צילום: Shutterstock)
גם בישראל, כמו בכל מדינות המערב, סוגיית גיל הכניסה לתעשיית היופי בוערת. בשרשורים ארוכים ומלאי אמוציות אימהות שוטחות טיעוני בעד ונגד. למורן (שם בדוי) בת ה-30 בחולון עדיין אין ילדים, אבל גם אין לה התלבטות. אם תהיה לה בת והיא תבקש מתישהו להסיר שיער, מורן תאפשר - ויש לה סיבה טובה.
כשהייתה בכיתה ח', היא התחפשה בפורים לבוב הבנאי. כמו כל הילדים, גם היא הגיעה נרגשת לבית הספר, עם התחפושת הנבחרת ומשלוח מנות. אבל אז ניגש אליה אחד הילדים, בחן את התחפושת שלה מכף רגל ועד ראש וזרק ברשעות: "אה, התחפשת לבוב הבנאי? נו, זה מסתדר עם השיער שגם ככה יש לך על הפנים. יושב עלייך בול!". בבת אחת ההתרגשות והשמחה התחלפו באכזבה ובעלבון. מורן נטשה מיד את הכיתה. היא הצליחה להחזיק את הדמעות עד שהגיעה הביתה, אבל אז הסכר נפרץ. בוכה בהיסטריה, היא התקשרה לאמא שלה.
"בקושי הצלחתי לדבר, רק בכיתי. אמא שלי לא הבינה עד הסוף מה קרה, אבל הבינה מספיק כדי לעזוב מיד את העבודה ולבוא מהר הביתה. בבית סיפרתי לה, ובאותו הרגע, ממש באותה השנייה שסיימתי לספר, היא הרימה את התיק שלה, הצביעה על דלת הכניסה ואמרה לי: 'בואי, הולכים'. נכנסנו לאוטו, נסענו לחברה הקוסמטיקאית שלה והיא עשתה לי שעווה בכל הפנים. שבוע אחר כך התחלתי להסיר שיער בלייזר בכל הגוף. אימא שלי שעירה בעצמה, וכילדה היא סבלה מהצקות והיה לה ברור שברגע שזה יגיע לבנות שלה, היא תעשה משהו. היא שילמה הון תועפות על הטיפולים שלי, כי כל הסיפור של לייזר היה אז בראשית דרכו".
17 שנה חלפו מאז הפורים ההוא. מורן מודה עד היום לאמא שלה על ההחלטה ההיא, ומבטיחה להמשיך את המסורת: "אני מאוד רגישה לנושא, ואני לא אתן שיצחקו על הבת שלי. יכול להיות שמישהי שלא חוותה על זה על בשרה ופתאום יוצאת לה ילדה שעירה לא תתנהל באותה רגישות, כי אין לה מושג מה זה אומר באמת".
אחת שיש לה מושג מה זה אומר באמת היא אורנה פלנסיה, הבעלים של "עורגני", מכון להסרת שיער בכפר סבא המונה שני סניפים. פלנסיה פתחה את העסק שלה לפני 16 שנה, וייעדה אותו לנשים בוגרות שמעוניינות להסיר שיער מגופן. שום דבר לא הכין אותה לרגע שבו נכדתה, ילדה בת עשר, תהפוך ללקוחה שלה.
"היא הייתה ילדה שעירה מאוד. בקיץ היא הסתובבה אך ורק עם מכנסיים ארוכים כי היא התביישה. ניסיתי להסיר לה את השיער בשעווה אבל כאב לה מאוד, ועם גילוח בכלל לא רצינו להתחיל. באיזשהו שלב החלטתי לנסות את מכשירי הלייזר עליה. מהר מאוד הגענו לתוצאות מאוד יפות".
התוצאות המספקות אצל הנכדה היו אות הפתיחה להתמחות החדשה של העסק: הסרת שיער בלייזר מגופן של ילדות קטנות, כאלה שטרם הגיעו לגיל ההתבגרות.
"כשנכנסנו לנישה הזו, לקחנו ליווי של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש כדי להבין טוב יותר את ההיבט הרגשי של שיעור והסרת שיער אצל ילדים. לפני שיצאנו לדרך הפסיכולוגיות העבירו אותנו הכשרה, ועד היום אנחנו נעזרים בשירותיהן מפעם לפעם".
אילו ילדות מגיעות אליכם?
"מגיעות ילדות שעוברות הצקות בבית הספר, וילדים הם... איך לומר? עם לא סלחן. הן לא מסתובבות בקיץ עם בגדים קצרים והן לא הולכות לים או לבריכה. יש ילדות בנות שמונה שבבתי ספר, בשירותים, מורטות שיער מהידיים זו לזו עם מסקינטייפ. יש ילדות שמנסות לגלח את כל הגוף בסתר. הגיעו לכאן ילדות עם שריטות בגב אחרי שניסו לגלח לעצמן את הגב. פעם אחת הגיעה אמא שתפסה את הבת שלה מגלחת לעצמה את השפם. יש פיק של ילדות שמגיעות לפני כיתה א', כי ההורים רוצים למנוע מהן חוויה משפילה בבית הספר. המטופלת הכי צעירה שלי הייתה ילדה בת חמש שצחקו עליה בגן.
"הילדות מגיעות מכל הארץ, מרמת הגולן ועד באר שבע, ומכל המגזרים, גם הערבי והדתי. נערות דתיות הולכות עם חצאיות, אז לרוב הן מורידות שיער בחצי הרגל התחתונה. הן נישאות בגיל צעיר יחסית והן רוצות להיות נקיות משערות בחתונה, והתהליך לוקח כמה שנים. מדי פעם מגיעים גם נערים בתחילת גיל ההתבגרות, שסובלים משיעור יתר ורוצים להסיר אותו".
זה לא מסוכן להסיר שיער בלייזר לילדות כל כך קטנות?
"זו שאלה מאוד פופולרית, והיא לרוב השאלה הראשונה שהורים שואלים. הם חוששים שהלייזר פוגע בתא או במערכות ההורמונליות. הוא לא. מדובר בקרינה בלתי מייננת, וכל המכשירים עברו מכון תקנים ואישורים של ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני). נראה לך שהייתי עושה משהו שעלול לסכן את הנכדה שלי?"
לייזר לא מסיר שיער לצמיתות, בוודאי שלא בגיל כל כך צעיר.
"זה נכון. אצל מבוגרים אין דבר כזה 'לצמיתות', ועל אחת כמה וכמה אצל ילדים. הילדות האלה בשלבי צמיחה והן עדיין מייצרות זקיקי שערה, אבל צריך להבין שהאלטרנטיבה היא גילוח שבו השיער צומח מהר מאוד או שעווה, שזה טיפול כואב. לייזר הוא הפתרון האידיאלי. זה לא אומר שהילדות האלה לא יצטרכו עוד להוריד שיער לעולם. הן יצטרכו ועוד איך וההורים יודעים את זה היטב, אבל כרגע, נקודתית, אנחנו נותנים להן פתרון שמאפשר להן לא להסתיר את הגוף שלהן. כמה זמן זה יחזיק? כל ילדה תגיע לתוצאה אחרת. זה תלוי בגיל, בשאלה אם היא כבר קיבלה מחזור, בגון העור ובכמות השיער".
בניגוד לטיפולי לייזר אצל נשים בוגרות, ילדה שמגיעה לטיפול עוברת אבחון התאמה כדי לוודא שהיא בשלה לתהליך.
"לא רק הגיל קובע. יכולה להיות ילדה בת 12 שבכלל לא בשלה לזה, וילדה בת שש עם ביטחון עצמי, שיודעת לומר בצורה מאוד משכנעת שהיא הגיעה כדי להוריד את השיער מהגוף כי הוא מפריע לה. הן עוברות אבחון דרך שאלון על ידי יועצות שעברו הכשרה מתאימה. אחרי האבחון מסבירים מה זה לייזר ובמה כרוך הטיפול ועושים הדגמה. רק אחרי שאנחנו מוודאים בשלות, ושזה באמת מציק לילדה ולא להורים שלה, אנחנו מתאימים סדרת טיפולים. אם זה מגיע מההורים והילדה לא באמת רוצה אז אנחנו לא מתקדמים".
היו מקרים כאלה?
"מלא. היו המון מקרים שבהם אמרתי: 'אני לא מטפלת בילדה הזו'. הסרת שיער לילדות לא מגיעה מההיבט של ביוטי אלא מההיבט הרגשי. נכנסה אליי למשרד אמא לילדה בת 13 שהספיקה לעבור כבר חמישה טיפולים, ואמרה לי: 'אתם הצלתם לי את הילדה. שילמתי הון לפסיכולוגים ופסיכיאטרים, והם לא עשו מה שאתם עשיתם לבת שלי בחמישה טיפולים. הייתה לי ילדה מדוכאת שעוטפת את הגוף שלה בבגדים רחבים, לובשת קפוצ'ון בקיץ כדי להסתיר את השיער בפאות ובעורף. היום היא מסתובבת בגאווה עם גופיות ושיער אסוף, והביטחון העצמי שלה בשמיים'. מבחינתי אין לזה מחיר".
"באמת אין לזה מחיר. מילדה חסרת ביטחון היא הפכה לטווס", מספרת אורטל (שם בדוי), שלקחה את בתה הבכורה לסדרת טיפולי לייזר כשהייתה בת שמונה בלבד.
"מהיום שהיא נולדה שמתי לב שהיא שעירה. היא הייתה תינוקת יפהפייה אבל כמו בבון קטן. היא נולדה עם שיער שחור ארוך ומתולתל על הראש, ומלא שערות בכתפיים ובגב. בגלל שאני בעצמי הייתי ילדה שעירה, ואני זוכרת את זה כחוויה טראומטית, אז הייתי עם יד על הדופק. כמובן שלא הערתי לה על זה. בשום שלב לא באתי ואמרתי: 'בואי מאמי, צריך לעשות לך שפם'. יום אחד, כשהיא הייתה בכיתה ג', היא חזרה בוכה מהצהרון וסיפרה שאחד הילדים צחק לה על השפם. באותו רגע לא חשבתי פעמיים ושאלתי אותה אם היא רוצה לעשות לייזר. בהתחלה עשינו רק שפם. בהמשך התקדמנו לאזורים נוספים. בסופו של דבר היא הורידה את השיער בכל הגוף, כולל הגב והבטן. זה הגיע ממנה. היא רצתה עוד ועוד. במפשעות לדוגמה היא הורידה בהתחלה רק בצדדים, אבל אז פתאום היא ביקשה להוריד הכול. כיום היא כבר בת 16 ובשלבי סיום".
למה להוריד את כל שיער הערווה בגיל 14?
(נאנחת) "כי לא היה לה נוח עם זה, וכי זה מה שהיא רצתה. תראי, אני יכולה להגיד לך שמדובר בילדה חתיכה ברמות על, אבל הילדה הזו סירבה ללכת עם בגד ים, בוודאי שלא עם ביקיני, אך ורק בגלל השיעור. היום היא הולכת עם חברות לים והיא אוהבת את עצמה. זה חד-משמעית משהו שלא היה שם קודם. היא אמרה לי שאחד הדברים הכי טובים שקרו לה בחיים זה הלייזר".
מה חשבו על זה בסביבה הקרובה?
"אבא שלה לא תמך בהתחלה, גם כי מדובר בהוצאה כלכלית גדולה וגם כי הוא חשב שזה מוקדם מדי. הוא כל הזמן אמר לי: 'מה, היא ילדה. מה את רוצה מהחיים שלה?', אבל ברגע שהוא הבין שזה בא ממנה ולא ממני הוא שחרר. היום כשהוא רואה מה זה עשה לה הוא אומר בעצמו: 'איזה מזל שעשינו את זה'. אמא של החברה הכי טובה שלה אמרה לי: 'את לא נורמלית, היא קטנה מדי, היא עדיין לא קיבלה מחזור'. זה לא ערער אותי, כי מבחינתי היא סבלה בבית ספר וזו סיבה מספיק טובה.
"לחברות שלה היא לא סיפרה בהתחלה כי היא התביישה מאוד. היום היא כבר משוויצה בזה, כי בזמן שכולן רק מתחילות עם הסרט הזה היא אוטוטו מסיימת".
בעקבות הבכורה התחילה גם הבת הקטנה להסיר שיער: "היא התחילה מאוחר יותר והיא לא עושה את כל הגוף כמו הגדולה, כי היא לא מאוד שעירה אלא סתם מושפעת מאחותה. אני נותנת לה להסיר רק מה שבסיסי: פנים, שחי, מפשעות וחצי רגל תחתונה. כשהיא ביקשה להסיר שיער גם מהידיים עצרתי אותה. אין לה בכלל שיער בידיים".
אם הילדה שלך הייתה אומרת "וואללה, אני שעירה אבל זה לא מעניין אותי. אני לא רוצה להסיר", היית סבבה עם זה?
"לא יודעת. אני מניחה שבשלב מסוים זה כן היה מתחיל להפריע לי. הבת הקטנה לדוגמה היא ילדה מלאה שלובשת כל הזמן רק בגדים רחבים, ולא ממש מתעניינת בשאלה אם הבגד יפה. במקרה הזה אני לגמרי זורמת איתה ולא מעירה הערות, אבל אם היא הייתה רוצה להסתובב עם שפם, מתישהו הייתי מעירה. יש גבול".
ואם את השיער על הגוף כולן רוצות להסיר, את השיער על הראש כולן רוצות להחליק. לפני קצת יותר מארבע שנים העולם צקצק בלשונו כשקים קרדשיאן העזה להחליק את השיער של בתה, נורת' ווסט, שהייתה אז רק חמש. הצקצוק חלף, אבל נראה שהמורשת הקים-קרדשיאנית כאן כדי להישאר.
נועם דבי הוא הבעלים של מפעל לייצור מוצרי עיצוב שיער. הוא מספק החלקות למספרות וללקוחות פרטיים, ולדבריו מקבל עשרות טלפונים ביום.
"השוק מתחת לגיל 18 הוא מטורף. ההורים מתקשרים אליי כדי להתייעץ לגבי החלקה לבת שלהם. הדבר הראשון שאני שואל הוא בת כמה הילדה. היו פעמים שהזדעזעתי מהתשובה. אמא אחת ענתה לי: 'הילדה בת שש'. אני אומר לה: 'את רצינית איתי?!', ואני מוריד אותה מזה מאוד מהר. אני אבא בעצמי, יש לי ילדה בגיל הזה".
למה היא התקשרה בכלל? מה הבעיה בשיער מתולתל של ילדה בת שש?
"הילדות היום מתבגרות מאוד מהר, מציק להן המראה של השיער, אין להן כוח להתעסק איתו והן חולמות על שיער חלק, מסתכלות על החברות ורוצות גם. יש אימהות שדעתן קצת השתבשה והן זורמות עם זה. יש היום ניתוחים והזרקות ותחום היופי והאסתטיקה מאבד פרופורציות, והן חושבות שזה סבבה להכניס לשם גם ילדות. בכל מקרה, לילדה בת שש אני לא מספק מענה".
מה אתה אומר לאמא כזו?
"אני אומר לה: 'בואי תחכי שהילדה תגדל קצת. היא קטנה מדי'. אני יודע שהיא יכולה ללכת למישהו אחר כדי לקנות, אבל אין לי מה לעשות עם זה. אני אמרתי את שלי. החלקת שיער לא מיועדת לילדות בנות שש. נקודה".
לאיזה גיל אתה כן מוכן למכור?
"באופן כללי אני מנסה להימנע מלמכור החלקות לילדות, אבל יש מקרים חריגים. יום אחד התקשרה אליי אמא שביקשה לקנות החלקה לילדה בת שמונה. כעסתי ונכנסתי בה בכל הכוח, אמרתי 'בשום פנים ואופן לא, זו ילדה קטנה'. היא אמרה לי, 'אולי ניפגש ותראה בעצמך את הילדה?'. הסכמתי ובאתי. מאותו היום קצת שיניתי את הגישה שלי. לילדה היה שיער אפרו עבה וסבוך שבלתי אפשרי לסרק אותו. השיער גרם לה לקשיים חברתיים כי ילדים אומרים הכול בפנים, אין להם טאקט או סייגים. צחקו עליה כל יום, זרקו הערות פוגעות. אמרתי לאמא: 'אני לוקח את המילים שלי בחזרה', התנצלתי ונתתי לה החלקה בחינם.
"אני מכיר בכך שמדובר בסבל לילדות מסוימות. מעל גיל 12 אני לא מתווכח. אם היא קמה בבוקר בבאסה, לא נעים לה להסתכל על עצמה במראה והיא כל היום יושבת עם המחליק אז כן, אני אמכור לה. אם היא קטנה יותר מ-12 ומאוד רוצה, אני מבקש מהאמא שתשלח תמונה כדי שאבין את חומרת המצב. אני נתקל בהרבה ילדות שלא צריכות וסתם מגזימות. במקרים כאלה אני מבקש מהאמא לשים אותי על רמקול עם הילדה, ואומר לה שיש לה שיער יפה ואין לה סיבה להתעסק איתו. כסף לא קונה אותי. יש מקרים שבהם עדיף להפסיד".
יש לך גם לקוחות בנים?
"לא מתקשרים אליי הורים לבנים, אבל כן מתקשרים נערים דתיים בגיל 15-14. הם מגדלים פאות ורוצים להחליק אותן ואת הבלורית. לציבור הדתי מאוד חשובה אסתטיקה. גם הילדות הדתיות עושות החלקות בגיל 15-13. זה רץ שם חזק".
החלקות שיער נכנסו לחיינו לפני עשרות שנים, אולם נראה שהפופולריות שלהן רק עולה עם הזמן. השוק מוצף במוצרים שמבטיחים ליישר את השיער, ובמספרות מציעים מגוון החלקות. המחירים נעים מכמה מאות שקלים לכמה אלפים, והשמות יצירתיים ומפתים: "טבעית", "אורגנית", "מינרלית", "משולבת", "ברזילאית" "יפנית" - יו ניים איט. בפועל, רוב ההחלקות הן כימיות וחלקן מכילות פורמלין (פורמלדהיד), אלכוהול חסר צבע המתאדה בעת חימום התכשיר, נספג בשאיפה ועשוי לגרום לנזק בכליות. מדובר בחומר מסרטן, שאסור לשימוש על פי הנחיות משרד הבריאות. למה בכל זאת לדחוף חומר כל כך מסוכן להחלקה? ובכן, כי הוא עובד. שימוש בפורמלין משיג תוצאות טובות יותר בהשוואה לחומרים הטבעיים, והמשתמשות בו מדווחות על שיער חלק ומבריק לאורך זמן. בגלל שהשימוש בו אסור, ישנם מעצבי שיער שרוקחים בעצמם את חומרי ההחלקה, כלומר מוסיפים פורמלדהיד בשביל לקבל תוצאה עמידה יותר. העלילה מסתבכת כשמגלים שהמילה "פורמלדהיד" בכלל לא חייבת להופיע ברשימת הרכיבים. גם אם היא איננה אבל מופיעים שם חומרים אחרים כמו ברונופול, דנטואין, דואוציל 200 ושמות נוספים, קיבלתם פורמלדהיד בתחפושת.
משרד הבריאות שב ומזהיר את הציבור ואת אנשי המקצוע כי "אין להשתמש בתמרוקים ומוצרי שיער שלא קיבלו רישיון משרד הבריאות", אולם גם החלקות שיער שקיבלו רישיון כזה לא באמת בריאות. כל החלקות השיער הופכות את השיער לחלש, עדין ונוטה להיתלש. אלה שלא עושות את זה פשוט לא מחזיקות מעמד. בשורה התחתונה, לחפש החלקה שלא פוגעת בשיער וגם עובדת זה קצת כמו לחפש אהבה בטינדר: תיתקלו בהמון הבטחות סרק בדרך, והסיכויים מראש נמוכים.
עכשיו קחו את הקקופוניה הזו ותוסיפו לה שיקול דעת של נערה מתבגרת. זה יכול להיגמר בשיער חלק או באי ספיקת כליות.
ביוני 2020 אושפזה נערה בת 17 בבית החולים מאיר בכפר סבא עם פגיעה קשה בכליות, שנגרמה כתוצאה מהחלקה שבוצעה במספרה. רק אחרי עשרה ימים של טיפול אינטנסיבי מצבה של הנערה השתפר. באפריל 2021 אושפזה בבית החולים ברזילי באשקלון נערה נוספת לאחר החלקת שיער. היא טופלה במכשיר דיאליזה במחלקה לטיפול נמרץ. במאי 2022 אושפזה אישה לאחר החלקה שיער, והפעם בבית החולים רמב"ם בחיפה. לדבריה, ההחלקה בוצעה במספרה והיא התעלפה על הכיסא. היא סבלה מפגיעה חמורה בכליות וטופלה במשך שבועיים.
את ליאת, שנכנעה לתחינות של בתה בת ה-11 ואפשרה לה לבצע החלקת שיער, כל זה לא מאוד לא מעניין: "הילדה שיגעה אותי במשך חודשים. יש לה שיער שמאוד קשה להתעסק איתו. אני בעצמי עושה החלקות כבר 15 שנה, ואין ספק שזה מקל על חיי. כשאני קמה בבוקר אני פשוט מפזרת את השיער ויוצאת לעולם, בלי להסתרק שעה ובלי להשתמש בקרמים. פשוט לקחתי אותה איתי למספרה ועשיתי לה את אותה החלקה שאני עושה לי. יצא לה מהמם".
את בטח יודעת שזה לא בריא.
"גם לשנוא את עצמך מול המראה זה לא בריא".
ואם על הסרת שיער או החלקת שיער בגיל צעיר אתם עוד מצליחים להבליג, מה תגידו על ניתוחים פלסטיים לפני גיל עשר?
דניאלה מיבנה הכניסה את בתה בת התשע ואת בנה בן השבע לניתוח הצמדת אוזניים בהרדמה מלאה. "הם ירשו את האוזניים הבולטות מבעלי. הוא אומנם לא עשה ניתוח, אבל אצלו זה פחות בולט. אצלם זה כן בולט, ולא מצאתי טעם לדחות את זה".
איך הגעת לניתוח?
"בחודשים הראשונים כשהם היו תינוקות ראיתי שהאוזניים שלהם בולטות. אז עוד לא ידעתי שקיים ניתוח שמתקן את זה. גיליתי עליו כשהם קצת בגרו, קראתי עליו, שקלתי והחלטתי ללכת על זה, נטו מתוך צורך אסתטי. הבן שם לב לזה אבל זה לא הפריע לו. לגדולה זה כן הפריע. בכל פעם שהיא הסתרקה והסתכלה על עצמה במראה זה הציק לה. היא רוצה לשים קשת? זה מבליט לה את האוזניים. היא רוצה לעשות קוקו? זה מבליט לה את האוזניים. זה עצבן אותי, כי זה בכלל לא משהו שאמור להטריד. הרגשתי שזה מהווה חסם מעיק עבורה. לא עשיתי את זה כי צחקו עליה בבית הספר או בחוגים או בשביל להגדיל לה את הביטחון העצמי. עשיתי את זה כי זה הציק לה. כשהצעתי לה לעבור ניתוח היא מאוד שמחה, מצא חן בעיניה שאפשר לטפל בזה".
הטיפול כולל הרדמה מלאה.
"נכון. הסברתי להם שהם הולכים לישון, ושמדובר בטיפול קצר של עשר דקות. הם לא צריכים לדעת כמה זמן זה. אמרתי שאני לא עוזבת אותם ושאני נשארת בחדר למרות שזה לא נכון, אבל זה נתן להם ביטחון. אנחנו אנשים מאוד דתיים, והילדים לומדים במוסדות חרדיים. אנחנו מאמינים שיש בורא אחד לעולם והוא הקובע והמחליט, והוא יעשה את הדברים על הצד הטוב ביותר באמצעות השליחים המצוינים שלו, הרופאים. יחד עם זאת, כמובן שהיו מתח נפשי וחרדה. הורה ששולח את הילד שלו לניתוח בהרדמה כללית תמיד יהיה לחוץ וישאל את עצמו אם הוא עושה את ההחלטה הנכונה. על הקטן ממש פחדתי כי הוא באמת קטנצ'יק. זה כמו לשלוח תינוק לחדר ניתוח. שבועיים-שלושה לפני לא ישנתי בלילה, כל הזמן חשבתי על זה, והזכרתי לעצמי שוב ושוב שהיום הרדמה זה הליך בטוח כמעט במאה אחוזים".
אם הילד היה מתנגד נחרצות לעבור ניתוח?
"אז הייתי דוחה. לא צריך להשתגע".
איך הגיבו בסביבה הקרובה על ההחלטה?
"בעלי נתן לי להחליט. אצל הגדולה הוא חשב שזה פחות חמור ולא צריך כי היא בת ורוב הזמן הולכת עם שיער פזור, אבל אצל הבן אין מה לעשות, זה פשוט בולט. המשפחה הקרובה תמכה. אף אחד לא ביקר אותי, והאמת? לא אכפת לי מה אנשים אחרים חושבים. הילדים שלי הם שלי".
"ניתוח הצמדת אוזניים מיועד לאנשים עם אוזניים בולטות שמעוניינים להצמיד את האוזניים לצידי הפנים. זה ניתוח חיצוני קוסמטי שלא קשור בשום דרך למנגנון השמיעה", מסביר ד"ר ערן חדד, כירורג פלסטי מומחה, רופא בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים שמיר באסף הרופא ובעל קליניקה פרטית בתל אביב.
"לניתוח הצמדת אוזניים מגיעים ילדים ומבוגרים. הגיל הכי מוקדם שבו אפשר לבצע בו אותו הוא חמש-שש, כי רק אז האוזן מגיעה לגודל הסופי שלה. לניתוח הזה יש כמה פיקים: הראשון לפני כיתה א', כשההורים רוצים למנוע נזק פסיכולוגי עתידי. בגיל כל כך צעיר זה תמיד מגיע מההורים, כי הילד עדיין לא מודע לחיצוניות שלו. הפיק השני הוא באזור גיל תשע, כשרוב הילדים כבר מודעים לנראות שלהם. חלקם סובלים מהקנטות בבית ספר, כשילדים אחרים צוחקים עליהם וקוראים להם 'דמבו'. הפיק השלישי מגיע לפני הגיוס לצה"ל, כי אז חייבים להסתפר קצר ואי אפשר להסתיר יותר. ככל שהילד בוגר יותר, זה מגיע יותר ממנו ופחות מההורים".
איך מכינים ילד לניתוח פלסטי?
"כשמדובר בילד קטן, קצת קשה לדבר איתו על הצדדים הטכניים בניתוח. אני משתף את הילד בפרטים בהתאם להכוונה של ההורים. יש הרבה הורים שממש רוצים שאסביר לילד בגובה העיניים מה בדיוק אני הולך לעשות לו, ויש הורים שמאמינים שבגלל שהילד בכלל לא מודע ל'בעיה' והניתוח מגיע מהצד שלהם, אין טעם לומר לו בדיוק מה הולך לקרות. הם מספרים לו איזה סיפור, ממציאים משהו כדי שהוא יזרום עם זה".
מהם הסיכונים בניתוח כזה?
"יש סיכונים כלליים בכל ניתוח: דימום או זיהום. הסיכון הספציפי לניתוח הזה הוא צלקת קלואידית מאחורי האוזן, כלומר צלקת שנרפאת בצורה גסה. זה קורה יותר אצל כהי עור אבל יכול לקרות בכל ילד. בנוסף, ב-5%-10% מהמקרים תהיה הישנות, כלומר אחרי חודשיים-שלושה הסחוס חוזר למקום הקודם שלו. לפעמים זה קורה רק באוזן אחת. במקרים כאלה צריך לחכות קצת, לתת למקום להחלים ואז לבצע ניתוח משלים. סיכון נוסף הוא א-סימטריה, שיכולה לקרות בכל ניתוח באיבר שהוא דו-צדדי".
אילו ילדים ואילו הורים אתה פוגש בקליניקה שלך?
"הם מגיעים מכל שכבות האוכלוסייה. הורים שמגיעים עם ילד קטן בדרך כלל מאוד חוששים למשמעויות של הדבר הזה כשהילד יגדל. בגלל שמדובר בבעיה שהיא ברובה גנטית, אז חלק מההורים עברו בעצמם בריונות כשהיו ילדים. אנחנו לא מכירים איזה גן ספציפי, אבל כן רואים דפוס משפחתי. יש הורים שבאים עם ניסיון. היה אבא שאמר לי: 'אני חיכיתי עם זה עד גיל 18 וסבלתי, ואני רוצה שהבן שלי לא יסבול'".
ניתוח נוסף שד"ר חדד מבצע בצעירים הוא ניתוח לתיקון גניקומסטיה: "הניתוח הזה מיועד לנערים שיש להם חזה נשי. זה מציק להם מאוד, הם נמנעים מלחשוף את פלג הגוף העליון, לא הולכים לים ולובשים חולצות רפויות בלבד. בדרך כלל זה מופיע בגיל ההתבגרות ולפעמים אפילו קודם, בגיל 12-10. זה מסוג הדברים שהם כן הפיכים, אז אם מגיע אליי נער, אני שואל אותו אם הבעיה קיימת מעבר לשנתיים-שלוש. אם לא, יש סיכוי שמדובר בעניין הורמונלי וזה ייעלם מעצמו. אם הבעיה קיימת כבר כמה שנים טובות, לרוב זה לא יעבור. הילד צריך לעבור בירור אנדוקריני, והפתרון הוא ניתוח שבמהלכו אני מבצע פתח קטן באזור בית השחי ומרוקן את כל הרקמה העודפת. העור מתכווץ באופן ספונטני אחרי הניתוח, ובסך הכול מדובר בניתוח יעיל מאוד שמשפר באופן מובהק את המראה".
כל הניתוחים האלה הם לשיפור המראה חיצוני בלבד ואין להם הצדקה רפואית. לא כדאי לחכות קצת?
"ניתוחים אסתטיים אלה ניתוחים שלא חייבים לעשות אותם, לא ילדים ולא מבוגרים. גם אישה בת 50 שרוצה מתיחת פנים, היא רק רוצה ולא חייבת. לא מדובר פה בניתוח אפנדיציט, ואין עניין של חירום בפלסטיקה. לכל ניתוח יש את הסיבוכים שלו, אבל אין ספק שניתוחים פלסטיים משפרים את איכות החיים בצורה משמעותית כשהם נעשים באינדיקציה הנכונה. אם מגיע אליי ילד שנתון למבוכה רבה, שצוחקים עליו, שכל הזמן שומע דיבורים מאחורי הגב שלו, ואני יכול לפתור לו את הבעיה באמצעות פעולה רפואית אחת שבמרבית המקרים עוברת חלק, אני אעשה את זה. אני חושב שזה מוצדק".
