שתף קטע נבחר

אריה מליניאק

מבצע צירבס / מליניאק בשלישי

לסנטר הגרמני של מכבי תל אביב יש בעיות מנטליות, אבל גם יכולות התקפיות נדירות שאין לגבוהים רבים באירופה. חילופי המאמנים הם ההזדמנות להציל את העונה שלו. וגם: המוסר הכפול בהחתמה של בגאצקיס וההפתעה הסגולה של השנה

החלפת מאמן היא הזדמנות לשחקנים מדוכאים לחזור לעניינים, והזדמנות גם לפרשנים לשים סימני שאלה במקומות שעד היום היו להם סימני קריאה. למשל, יש הסכמה כללית שמאיק צירבס לא מסוגל לשמור על בקבוק ליטר וחצי משפחתי, וצריך היה לעלות עוד אתמול על טיסה הביתה. אני מציע לשקול את זה מחדש.

 

מכל הסנטרים שראיתי העונה באירופה, לא מצאתי אחד שתופס עמדה לקבלת כדור ברחבה כמו צירבס. גם לא ראיתי סנטר כמוהו עם מגוון תנועות בשמאל ובימין עם הגב לסל. לבחור יש בעיה מסוימת מעל הכתפיים, ואפשר היה להבחין בה לפי התגובות שלו בפעם הראשונה שארז אדלשטיין הוריד אותו לספסל. הוא לא הבין איפה הוא נחת, והאגו שלו לא במתאם ליכולת.

 

אין הרבה סנטרים באירופה שתופסים עמדה כמוהו (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
אין הרבה סנטרים באירופה שתופסים עמדה כמוהו(צילום: עוז מועלם)

 

לצירבס יש גם בעיה בהגנה, אבל אחרי שראיתי איך הכוכב האדום שמרו נגד מכבי ת"א, הבנתי למה הוא פרח שם בעונה שעברה. הסרבים לוחצים על הכדור, עם רוטציה מטורפת והתלהבות, עד נדמה שאתה משחק נגד שישה שומרים. בהגנה כזאת אפשר להחביא לולב שמזיז את הרגליים באיטיות, וליהנות מהיכולת שלו בהתקפה.

 

קבוצה שיודעת ששחקן חשוב לה, מגינה עליו מביצוע עבירות ולא פותחת להתקפה טיילת לסל. כששחקנים אתלטיים שמגיעים לצירבס חופשיים להטביע לו על הפרצוף, אין לו יכולת לנתר ולחסום, אז הוא מבצע עבירות בשביל כולם. מאמן שרוצה להשתמש בו בהתקפה, שלא יסבך אותו בהגנה ביציאות לחילופים אוטומטיים שמונה מטרים מהסל. במיוחד נוכח חזרתו הצפויה של קווינסי מילר, אחת המשימות של איינארס בגאצקיס היא להחזיר את צירבס לעניינים.

 

הכל בראש. מאיק צירבס (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
הכל בראש. מאיק צירבס(צילום: ראובן שוורץ)

 

הוציאו להם חוזה

ביום שבגאצקיס חתם במכבי תל אביב, התקשרו אליי מאחד מערוצי הטלוויזיה וביקשו את חוות דעתי על המינוי. אמרתי שאין לי מה להגיד, כי אני לא יודע עליו הרבה מעבר למה שפורסם. ראיתי אותו מאמן את לטביה, אבל מה אפשר ללמוד מניהול של משחק או שניים?

 

ניקולה וויצ'יץ' הודיע במסיבת העיתונאים שהוא היה על הרדאר של מכבי ת"א כבר כמה שנים. אם זה נכון, למה לא החתימו אותו בתחילת העונה, כשהיה פנוי ולא היה צורך לשלם פיצוי לדרושפאקה?

 

אם בגאצקיס הוא "מאמן בעל אוריינטציה התקפית מובהקת, שאוהב כדורסל אטרקטיבי ומהיר, מצטיין בהכנה מעמיקה של הקבוצה לכל משחק ובירידה לפרטים; מאמן עם ידע מרשים המבין היטב את הכדורסל המודרני ובעל ניסיון בכדורסל האירופי הן כשחקן והן כמאמן; הוא מכיר את היורוליג לעומקה ולרוחבה ויוכל להשתלב במהירות במערכת" - כפי שנטען בהודעת המועדון - למה לא החתימו אותו באמצע העונה שעברה, במקום ז'אן טבק?

 

בגאצקיס. אם הוא כל כך טוב, למה לא הביאו אותו מוקדם יותר? (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
בגאצקיס. אם הוא כל כך טוב, למה לא הביאו אותו מוקדם יותר?(צילום: עוז מועלם)

 

לפני שמכבי ת"א החתימה את בגאצקיס, היא פנתה לעודד קטש. למיטב ידיעתי, קטש הוא מאמן הפועל אילת. יש לו חוזה באילת. לא הגיעו להסכמות, החליטו ללכת על מאמן זר. גם בגאצקיס היה תחת חוזה, אז שילמו לטורקים פיצוי על הפרה.

 

ממתי הנוהג הזה לפנות למאמנים ושחקנים תחת חוזה? כשחימקי מוסקבה פנתה לטייריס רייס בפגרה, ניצלה סעיף יציאה שלו מהחוזה ושילמה את דמי היציאה בגובה 350 אלף דולר, שמעון מזרחי כעס וטען שהכסף מעוור עיני שחקנים. ומה קורה כשמכבי ת"א צריכה מאמן ומשלמת דמי יציאה לטורקים, האם הכסף לא מעוור עיני מאמנים? זה שדייויד בלאט הסכים לוותר על בגאצקיס כדי לא לקלקל יחסים עם מכבי לא אומר שהוא מאושר מהמהלך.

 

זכרו את הכלל הידוע של הלל הזקן: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

 

מזרחי ובגאצקיס במסע"ת השבוע. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
מזרחי ובגאצקיס במסע"ת השבוע. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך(צילום: עוז מועלם)

 

מספרים הם לא חזות הכל

כמה מילים על סטטיסטיקה: הניסיון לימד אותי לא לבוא עם דעות קדומות, לא לחיוב ולא לשלילה. העובדה ששחקן שיחק אצל בובי נייט באינדיאנה לא הופכת אותו לשחקן הגנה מצוין. שחקן שהיה קולע 25 נקודות בממוצע בקבוצה איטלקית, לא בטוח שיעשה את זה בבני הרצליה. מאמן שהיה בעברו חלוץ, לא בהכרח יהיה מאמן בעל "אוריינטציה התקפית", ושוער עבר לא יהפוך בוודאות למאמן בונקריסט.

 

שחקן שמשחק בקבוצה שסוגרת טוב לריבאונד ייקח עשרה כדורים חוזרים במשחק. תעבירו אותו לקבוצה שלא סוגרת בריבאונד, הוא לא ייקח אפילו חמישה. בקבוצה שמחפשת את המסירה פנימה סנטר יכול לקלוע 16 נקודות בממוצע. אותו שחקן יעבור לקבוצה שמשחקת בסגנון ראן-אנד-גאן, ולא יקלע אפילו שש.

 

פעם ידעתי בעל פה את הסטטיסטיקה של כל שחקן, והמספרים היו חזות הכל. היום אני משתדל להביט כמה שפחות בסטטיסטיקות מעונות שעברו וממשחקים קודמים, כדי לא לבוא עם דעה קדומה. אני מתייחס למה שהעיניים שלי רואות. אם שחקן מונע את הכדור מהשחקן שלו, עובר דרך חסימות, מחליף כשצריך, סוגר לריבאונד אחרי זריקה לסל - הוא שומר טוב. זה לא קשור למאמן שלו בקולג' שהיה "בעל אוריינטציה הגנתית". הסיפורים סביב המשחק חשובים, אבל הכדורסל מספיק מרגש גם בלי להמציא סיפורים.

 

הכדורסל מספיק מרגש גם בלי להמציא סיפורים. ראסל ווסטברוק (צילום: AP) (צילום: AP)
הכדורסל מספיק מרגש גם בלי להמציא סיפורים. ראסל ווסטברוק(צילום: AP)

 

אחוזי קליעה מחוץ לקשת ברבע האחרון במשחקים שמתקיימים במוצאי שבת זה קשקוש שמתאים לילדים שאוספים קלפים של שחקנים.

 

פריחה בחולון

בשקט-בשקט הפועל חולון סיימה את הסיבוב הראשון במקום השני בטבלה. שמונה ניצחונות, שניים יותר מהפועל ירושלים ומהאלופה מראשון לציון. מקובל לחשוב ששני משחקים בשבוע נותנים יתרון. חולון, שבקושי שרדה בליגת העל בעונה שעברה, לא משחקת באירופה. לדן שמיר ולעופר רון יש זמן להכין את הקבוצה למשחקים, והם מגיעים מוכנים.

 

בקיץ לא היה ברור מי יהיו בעלי המועדון, אבל שמיר הודיע שהוא נשאר בכל מקרה. הקבוצה נבנתה מאוחר, אבל שלמה אייזיק ואיתן לנציאנו נותנים לשמיר שקט, שהיה חסר לו כשמיקי דורסמן ישב לידו על הספסל. לחולון יש מסורת של בחירת זרים פנטסטיים. קאליף ווייאט, שחקן הסיבוב הראשון, מכיר את שמיר מאז שאימן אותו באילת. דריון אטקינס, קלאסה של פורוורד, מוביל את הליגה בריבאונד (9.6) ויש לו כבר ארבעה דאבל-דאבל. ג'יימס בל לא יציב, אבל ביום טוב ניצח את ירושלים (28 נקודות).

 

קאליף ווייאט. בחירת זרים מעולה (צילום: יאיר שגיא) (צילום: יאיר שגיא)
קאליף ווייאט. בחירת זרים מעולה(צילום: יאיר שגיא)

 

מתברר שאפשר לשחק מצוין עם שלושה זרים. מעניין איפה הייתה היום חולון אילו פול דילייני, ששיחק רק ארבעה משחקים וגמר את העונה, היה בריא ובכושר. חומר למחשבה למינהלת הליגה ולקבוצות שמשחקות עם חמישה זרים ונראות רע.

 

חולון חייבת ישראלים פייטרים, זה ב-DNA שלה. לכן חשוב ששלומי הרוש חזר הביתה וגוני יזרעאלי נשאר. נכון שגוני בלתי צפוי, אבל עדיף שיהיה אצלך ולא נגדך. אפילו סינדרום האולם החדש נשכח. מסורת יש, הקהל נשאר פקטור משמעותי גם מחוץ ל"פחים". בואו נראה אתכם בעוד סיבוב כזה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עוז מועלם
מאיק צירבס
צילום: עוז מועלם
מומלצים