סיכום 2016 ב-NBA, חלק ה'

יוסטון טובה מדי בשביל להיות הסייד קיק בפרק של גולדן סטייט. הארדן ממשיך בעקומת ההשתפרות שלו. לאחר שסילק מהדרך את דווייט האוורד, אפילו אני חשבתי שתהיה שם נפילה. איפה... מישהו עוד זוכר שגורטאט היה המחליף של האוורד באורלנדו? כיום גורטאט לא סופר את האוורד. מסתמן שגם קלינט קאפלה יעבור מטה-מורפוזה מגולם לפרפר יפהפה, או שמא הגולם שקם על יוצרו (האוורד, כאמור) זה כנראה מתכון טוב לגדל גבוהים צעירים ומוכשרים, לתת להם את האוורד לשנה. אולי כשהוא יצטרך לפרוש הוא יוכל להתחיל קריירה של מאמן סנטרים. האקים קצת מזדקן ויש דרישה.

עוד יותר מפתיע שיוסטון בעצם לא בנו על מוטייונאס בצבע, ביום שאחרי (האוורד) ואפילו אני לא ניחשתי שגם על טרנס ג'ונס הם יוותרו. אז עם מה נשארנו? כאמור, קאפלה שמתקדם מ-19 דקות ו-7 נק' ל-24.5 דקות ו-11.8 נק' למשחק ומוביל את הקבוצה בריב' עם 8 (לפני הארדן עם 7.8). משלימים אותו ננה שנמאס לו להיות המחליף של המחליף של האוורד (גורטאט, בוויזארדס), אז הוא בא להחליף את האוורד ביוסטון.

(צילום: AFP)

וגם חיית צבע אמיתית ואימתנית. ההפתעה של יוסטון מונטרזל (מונסטר) הארל. תשיעי בדקות עם 16, אבל שביעי בנק' עם 7.7, ושימו לב, 50% מהשלוש (זורק ממש מעט, צריך לתפוס ביטחון) ו-63.5% מה-2. אמרתי מפלצת? זו רק העונה השנייה שלו. עכשיו יותר קל להבין איך נפרדו מהאוורד, מוטייונאס וג'ונס? כל עוד הקליפרז לא מצליחים לחבר יותר משני משחקים רצופים עם גריפין, פול ורדיק כשירים, זה מספיק ליוסטון בשביל מקום שלישי במערב. בעצם צריך להזכיר גם את ראיין אנדרסון שפותח בעמדת הפאוור ומנפק כ-14 נק', שלישי בקבוצה, אחרי גורדון והארדן, והאחוזים שלו מחוץ לקשת מצוינים, 42%, ככה הוא פותח את הצבע לחדירות של הארדן. זה מה שהארדן רצה. גבוה שקולע מבחוץ. כל מה שהאוורד כבר לא יהיה.

ועוד קלעי שלשות לידו. אריק גורדון נכנס לנעל הזו בטבעיות שיכולה לגרום לכולם להרים גבה ולשאול "איפה היית, ומה עשית?" הייתי פצוע, הוא היה עונה, והתאמנתי, והאמנתי. אמן. משלימים את התמונה הכמעט אידילית הזו פטריק בוורלי שכידוע היה ממקימי ארגון "השומר" וטרבור אריזה (אלי אלי, שלא ייגמר לעולם) ויש עוד שחקנים, למשל קורי ברואר וסם דקר.

אי אפשר לסיים כתיבה אופטימית על יוסטון בלי להזכיר את הארדן. איזו דרך הוא עשה מהספסל של אוקלהומה. עכשיו הוא ייתחרה בווסטברוק ראש בראש על ה-

MVP. הצלע השלישית במשולש, אנתוני דייויס, בקבוצה מתחת ל-50%. כל השלושה מככבים בעיקר בפנטזי וב-NBA2K בגרסתו הנוכחית. אני לא מחסידי הז'אנר, בעיקר בגלל שמחנכים דור שלם של ילדים שזה בכלל משחק של היי לייטס ולא משחק קבוצתי. העיקר למכור כרטיסים, חולצות, זמן שידור, למי אכפת מאליפויות. ובכן, האם יוסטון רצה לאליפות? לפני שנתיים הם הגיעו לגמר המערב ונתנו פייט רציני לג"ס לפני שנכנעו, אמנם ב-5 משחקים, אבל כמי שראה את הסדרה, זה היה צמוד.

הקבוצה הנוכחית לא יותר מוכשרת, בשום פנים ואופן לא, אבל אולי פחות נוטה לפציעות. ואם בפרק הקודם טענתי שאת האליפות תיקח הקבוצה היותר בריאה וכשירה, נשאר רק לחשוב איפה היתה יוסטון מסיימת את העונה ההיא, ללא הפציעות של האוורד, מוטייונאס, ג'ונס ובוורלי. אהבתי את מקהייל כשחקן וכאדם, פחות כמאמן. אבל לני ביקרסטף שהחליף אותו היה יותר טוב? ועכשיו מה, מביאים את המייק שעל שמו נקראים "מייק" כל תחליפי המאמן בליגה. יוסטון עוד תדבר, הם קבוצה צעירה ורעבה, אבל לא עם ד'אנטוני. זו לא היתה אשמתו של מקהייל שנפצעו לו שחקנים. כידוע ב-NBA, לא המאמן בוחר את סגל השחקנים. אבל ראן אנד גאן זה בשביל עונה של 82 משחקים, וגם זה בקושי, לבטח לא 100 ויותר משחקים כולל שלבים מכריעים בפלייאוף. לפחות היו צריכים להביא אותו בעונת שביתה מקוצרת.

ולכן, בשורה התחתונה, לא השנה. הם יקבלו מחמאות, אולי יפתיעו (בעיקר את עצמם) וישחזרו את עונת 2015 (גמר המערב)ף אבל זה יהיה בעיקר בגלל הפציעות בקליפרז, למרות שכרגע הקבוצות לא מועמדות להיפגש בכלל, ואולי בגלל קטסטרופה בספרז, שגם בשיאם היו עונה כן, עונה לא, עונה למה לא... אבל יוסטון לא מספיק טובה בשביל לעבור בזו אחר זו את "שתי הגדולות". אם הם יגרילו את ס"א בחצי גמר, הם יכולים לעלות לגמר, אבל שם הם ייגמרו, בעיקר כי דאנטוני לא בקליבר של דונובן, ויש לו רק סופרסטאר אחד, אז אני לא רואה איך הוא מצליח איפה שדונובן נכשל.

אינדיאנה

דיברתי לא מזמן עם הסוכן של לאבוי (אוי ואבוי) אלן. הוא לא הבעיה שלהם. לא ברור אם הם מאכזבים, תלוי בציפיות. זוכר את עצמי אומר לפני שהעונה התחילה שמיילס טרנר יותר טוב מאל ג'פרסון ויתפוס את עמדת הסנטר הפותח, לא ציפיתי שההכרעה תהיה בנוק אאוט. זו בסך הכל העונה השנייה שלו. הוא רק בן 20, ואל ג'פרסון, בן 31, גיל אידיאלי לסנטר, בדר"כ. אבל ג'פרסון בעיקר נהנה מליגה של 30 קבוצות, ככה שלאף אחד אף פעם אין מספיק משום דבר. מיילס טרנר הוא מעין פורוורד סנטר, קולע שלשות ב-37%, שלישי בקבוצה, באחוזים ל-2 כמעט שווה לת'דיאוס יאנג, ולשניהם כמעט 60%.

(צילום: רויטרס)

מיילס מוביל את הפייסרז בריבאונדים עם 7.3 (לפני פול ג'ורג' עם 6.8 והרחק משאר הגבוהים), שלישי בנק' עם 15.3 אחרי ג'ורג וטיג (21 ו-15.6 בהתאמה), אבל רק חמישי בדקות, ולא ברור למה. אולי בגלל שהוא מרבה לעשות עבירות, חלקן שטותיות, אבל דחיל רבאק, הילד רק בן 20... אם זוכרים שהוא משחק בקו קדמי שכולל גם את פול ג'ורג'. נשאר לשאול מה מונע מהם להמריא ולהיות אחד הקווים הקדמיים המפחידים ביותר בליגה? במילה אחת, פאוור. במשפט אחד, הכמות לא מכפרת על (היעדר) האיכות. ובעברית מדוברת? בשפת העם? הביאו את לאבוי (אוי ואבוי) אלן מפילדלפיה. מי שיש לו סוכנים, לא צריך פרוטקציה.

הסוכן שלו אמר לפייסרז שהוא הצליח שם, בפילדלפיה. וירא כי טוב ויביא את יאנג. לזכותם של השניים ייאמר מיד (ובנימה פסקנית!) שפילדלפיה ממשיכה להפסיד גם אחרי שהם עזבו, אז כנראה הם לא היו הבעיה של פילדלפיה. אחלה המלצה לשחקן שבא משם, אבל לא היה הבעיה שלהם. ישר לרוץ להחתים. ואלו עוד הטובים שבחמשת הפאוורים שברשימה. בעצם אין לי כלום נגד קווין סראפין, שבא מהוויזארדס, וגם הוא "לא היה הבעיה שלהם". אבל יאנג השני בקבוצה מבחינת המשכורת, ולא תורם הרבה.

לא יודע מה יש לי נגדו בעצם. כאמור כמעט 60% מה-2 אבל גם 45.5% מה-3, מוביל את הקבוצה, וגם 6.4 ריב', שלישי בקבוצה. אז אולי זה 51% מהקו, לא יודע, ככל שאני מתעמק בסטטיסטיקה אני משתכנע שכמו שכבר אמר הסוכן שלו, "הוא לא הבעיה שלהם". מעין טיפוס חיובי, כזה לא מועיל ולא מזיק, בקיצור למ"למ. מתאים למכבי ת"א שמשלמים הון תועפות לשחקנים עם סטטיסטיקה מפוארת, שבכל הקריירה שלהם "לא היו הבעיה" של קבוצתם הנוכחית, וטוב שכך.

אבל סקאוט טוב צריך להיות זה שקורא מעבר לסטטיסטיקה היבשה הזו ויודע לבור את המוץ מן התבן (הבנת מר אבן?).

עבדתי עליכם. הבעיה של הפייסרז בכלל בעמדות הגארד. מתחילת השנה אני תוהה איך הם יתמודדו בגזרת הריבאונדים, אם אף אחד מהגארדים שלהם לא קליבר בתחום (חדשה מרעישה, יש כיום גארדים שמובילים את הקבוצות שלהם בריבאונדים). לא סטאקי, לא מונטה אליס, לא ארון ברוקס ולא ג'ף טיג. אף לא אחד מהללו ילכלך מדיו ויזיע בשביל לקחת ריבאונד. כולם קטנים, כולם רזים, נמוכים וחלשים. אז למה לרונדו זה אף פעם לא הפריע?

כולם ללא יוצא מהכלל מאבדים יותר כדורים מאשר חוטפים. לפני הפציעה שלו, פול ג'ורג' הוביל את הליגה במדדי הגנה, ובדגש על חטיפות, כיום הוא שלישי בקבוצה במדדי ההגנה. לא באשמתו, אבל ההגנה שלהם לא אימתנית, בלשון המעטה. היריבים קולעים מולם ב-50% מהשדה. מישהו אמר משהו על גארדים שלא מפעילים לחץ על מוליכי הכדור שמנגד? למונטה אליס יש פטור משמירות, טיג מתפרנס לא רע כמלווה שיירות ידוע לשמצה, סטאקי שומר? כמו שהחתול שומר על השמנת. ברוקס בסדר אבל קצת פרווה, כמו יאנג. הוא לא הבעיה שלהם. מילא אם הם היו צלפים, פיור שוטר מאזן את התרומה הדלה בצד אחד, עם תפוקה מרשימה בצד השני. אבל הגארדים של הפייסרז? כולם בסביבות 30% מהשלוש, ובסביבות 40% ל2-. ושוב, זה היה נחשב לנתון סביר ... אם הם היו טובים בהגנה.

מה שמחזיר אותי ליאנג. גם בפילדלפיה לא היו לו גארדים משמעותיים. ובמשחק של היום אי אפשר לנצח בלי גארדים דומיננטיים ואיכותיים בשני צידי המגרש. וזה בדיוק מה שלאינדיאנה אין. וגם הספסל שלהם לא משהו. בעוד בקו האחורי אין נפילות (כי חור בהגנה מחליף חור אחר)ף בקו הקדמי הולכים מדחי אל דחי. את המעט שמשיגים טרנר, ג'ורג' ויאנג, מחזירים ליריב ג'פרסון, אוי ואבוי אלן, ויבדל לחיים ארוכים וטובים, סי.ג'יי מיילס, המחליף הלגיטימי היחיד שלהם, שושנה בשדה חוחים, הדובדבן שבקצפת, מחליף אחד ראוי.

סליחה, גלן רובינסון. שלא תגידו שלא התאמצתי לסיים עם שורה חיובית. אינדיאנה קבוצה נחמדה וסימפטית, אבל מהיום שהביאו את אוון האיום (טרנר) באמצע העונה לפני שעברה, המרקם הקבוצתי שלהם נהרס. השנה הם הביאו שמות גדולים בלי כיסוי לקו האחורי שלהם, שידע ימים יפים יותר. הם צריכים 2 גארדים., אחד שקולע שלשות ואחד שלוקח ריבאונדים. גם בלי זה, הם בהחלט יכולים לחלום על אליפות. ביורוליג.