סיפורה של לידס יונייטד
עם היסטוריה מדהימה וכוכבים בלתי נשכחים ששיחקו בה, "הטווסים הלבנים" מתכננים קאמבק לפרמייר־ליג. כיף להיזכר באותה אליפות אחרונה עם גורדון סטראכן, גארי ספיד, דייוויד באטי וגארי מקאליסטר
ללידס יונייטד, או בשפת הכינויים האנגלית "הטווסים הלבנים", ישנה היסטוריה מדהימה והיו בדרך עליות ומורדות ללא הפסקה, כמו רכבת הרים באמצע אלנד רואד. המועדון נוסד ב־1904 בעיר לידס במערב חבל יורקשייר, כלידס סיטי. משחקה הראשון התקיים ב־15 באוקטובר 1904 באצטדיונה הביתי במסגרת הליגה המחוזית של מערב יורקשייר מול שכנתה, האל סיטי, והסתיים בהפסד 2:0.
במאי 1905 הוחלט על הגדלת הליגה השנייה, ולידס הצטרפה אליה. משחקה הראשון בליגה הכלל ארצית הסתיים אף הוא בהפסד, 1:0, הפעם לשכנה נוספת – ברדפורד סיטי. היסודות הראשונים של המועדון הונחו בזמן מלחמת העולם הראשונה על ידי אחד ממנהליה הראשונים, הרברט צ'פמן. באותה תקופה הואשמה הקבוצה על ידי התאחדות הכדורגל האנגלית באי סדרים כספיים וסולקה מהליגה, וגם הנהלתה אולצה להתפזר.
כיאל מול קוק מלידס(צילום: gettyimages)
אבל לא נלך כ"כ רחוק וניזכר בכך שלידס יונייטד הייתה אחת הקבוצות המרגשות ביותר באנגליה. ימי הזוהר שלה החלו ב־1959. באותה שנה איתרו מגלי הכישרונות של המועדון את הקשר בילי ברמנר, והחתימו אותו על חוזה מקצועני. דון ריווי סיים את קריירת המשחק שלו בלידס בתום עונת 1960/61, ומונה זמן קצר לאחר מכן למנג'ר המועדון. עונתו הראשונה בתפקיד הסתיימה בירידה נוספת לליגת המשנה.
בקדנציה השנייה של ריווי החלה להתגבש חבורת שחקנים צעירים. ריווי, שהעריץ את ריאל מדריד, בכיכובם של פרנץ פושקש ואלפרדו די סטפנו, הורה להחליף את מדי המועדון מיום היווסדו – כחול וזהוב – למדים לבנים, צבע המדים של ריאל מדריד. מדים אלו העניקו למועדון את כינויו עד עצם היום הזה: "הלבנים". צעד זה היה חלק מתוכניתו ארוכת הטווח של ריווי להפוך את לידס למועדון כדורגל מפואר ועטור תארים, דוגמת מועדונים מפוארים אותם העריך, כמו ריאל מדריד ובנפיקה ליסבון.
ב־1969 לידס זכתה באליפות הראשונה ומשם התחילה התקופה המדהימה של המועדון, ונמשכה עד סוף עונת 1974/75, כאשר סיימו את קריירת המשחק שלהם בלידס כוכביה הגדולים של הקבוצה בכל הזמנים, ובהם הקפטן וסמל המועדון, בילי ברמנר, וגם נורמן הנטר, ג'ו ג'ורדן, פול ריני ואלן קלארק. תם עידן במועדון הלבן.
לאחר מכן הגיעו שנים די רעות ואף נוראיות למועדון שלקח לו יותר מ־10 שנים לחזור לקדמת הבמה. בעונת 1991/92 זכתה לידס יונייטד באליפות האחרונה שלה. אותה עונה נפתחה עם כ־11 משחקים רצופים ללא הפסד. הקבוצה על כל מערכיה הייתה בתקופה זו ביכולת גבוהה. הקישור בראשות גורדון סטראכן, גארי ספיד, דייוויד באטי וגארי מקאליסטר היה במיטבו, החלוצים לי צ'פמן ורוד וואלס הכניעו את הגנות היריבות תוך תצוגת כדורגל אדירה, ובדצמבר 1991 ניצבה לידס במקום הראשון בטבלה.
בפברואר 1992 הוחתם במועדון אחד מכוכבי הכדורגל העולמי הגדולים בכל הזמנים, הצרפתי אריק קאנטונה. הקהל של לידס יצא מגדרו ונהר בהמוניו על מנת לראות את הכוכב החדש של הקבוצה בפעולה. קאנטונה הכריזמטי הפך מהר מאוד ליקיר האוהדים באלנד רואד. השערים שהובקעו על ידו היו מרשימים ומתוחכמים, עדות לכשרון הגדול שהיה טמון בו.
לאחר מאבק צמוד שהתפתח עם מנצ'סטר יונייטד בתקופת חג הפסחא ושהוכרע בשבועיים האחרונים של העונה, ניצחה לידס במשחק חוץ את שפילד יונייטד 2:3, ובמשחק הביתי גברה על נוריץ' סיטי 0:1, תוך שהיא מנצלת הפסדים מפתיעים של מנצ'סטר לנוטינגהאם פורסט ולווסטהאם, כדי לזכות באליפות שלישית בתולדותיה ואחרונה עד כה.
לאחר מספר שנים בהם לידס הייתה קבוצה נחמדה עם שחקנים טובים, הגיעו הילדים של אולירי בעונת 1999/2000 ופשוט היממו את אנגליה ואת העולם, כאשר עשו את עונתם היפה והגדולה ביותר, עת הגיעו לחצי גמר ליגת האלופות, כשרק ולנסיה של הקטור קופר עצרה אותם. אותה קבוצה תחת הדרכתו של דייויד אולירי הציגה כדורגל שובה עין.
אלא שבשנת 2003 ירדה לידס לליגת המשנה עקב חובות מטורפים שהסתכמו ב־120 מיליון פאונד. אחרי 4 שנים נשרה הקבוצה לליגה השלישית. בשנת 2010 המועדון חזר לצ'מפיונשיפ ושם נשאר עד עצם היום הזה. בינתיים המועדון החליף ידיים כבר פעמיים, פעם אחת לנסיך מדובאי, ומ־2014 הבעלים הוא איש העסקים האיטלקי, מאסימו צ'ליני, שהצהיר כי שלידס תחזור לפרמייר־ליג ולימיה היפים כטווס לבן שמראה לכולם כמה הוא יפה.
נכון לכרגע, לידס במקום החמישי והיא בעמדה ללכת למבחנים. אין ספק שאחרי כל כך הרבה טלטלות יהיה מאד נחמד וכיף לראות שוב את לידס יונייטד הופכת מברווזון מכוער לטווס הלבן שהייתה עד לפני כמעט שני עשורים.
לפנייה לכתב/ת 
קאנטונה
צילום: gettyimages
מומלצים
