לזכרו של הגנרל

בעולם הספורט בכלל ובכדורגל בפרט, קשה למצוא את הבנאדם שהמציא את הגלגל מחדש, שהביא את השיטה, הטכניקה פורצת הדרך שלא ראינו אותה מעולם.

כאשר שומעים את המושג "טוטאל פוטבול", שני הדברים הראשונים שקופצים לנו לראש הם נבחרת הולנד ויוהאן קרויף. אך מעטים האנשים כיום שיודעים מי עומד מאחורי השיטה, מי הגה את הרעיון וכיצד היא נוצרה. במקרה שלנו האיש הוא ההולנדי ריינוס מיכלס, שהיה אמור לחגוג היום (חמישי) יום הולדת 89, אך הלך לעולמו לפנו 12 שנים לאחר ניתוח לב והותיר אחריו היסטוריה מפוארת ופורצת דרך.

ריינוס מיכלס (צילום: איי פי)

מיכלס, כמו ילד ממוצע שנולד באמסטרדם, חלם לשחק באיאקס, וביום הולדתו ה-9 קיבל כמתנה זוג נעליים וחולצה של המועדון. הדבר הראשון שהילד עשה זה כמובן לצאת החוצה ולשרוף את המגרש שליד ביתו עם אביו. מיכלס הגשים את חלומו בשנת 1940 והתקבל למחלקת הנוער של המועדון, אך מלחמת העולם השנייה עצרה את הקריירה שלו. ב-1946, שנה לאחר תום המלחמה, אפשר היה סוף סוף להתרכז בכדורגל בהולנד, וב-9 ביוני מיכלס ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת, מול דן האג. הבכורה הייתה חלומית,ומיכלס כבש חמישייה בניצחון 3:8. שנה לאחר מכן איאקס ומיכלס זכו באליפות ה-9 בתולדות המועדון. עם השנים הוא שמר על מקומו בקבוצה, זכה באליפות נוספת ב-1957 ואף שיחק בנבחרת הולנד. לאחר 12 שנים גופו נכנע לפציעות והוא פרש ממשחק פעיל.

קריירת המשחק שלו לא הייתה מפוארת. רוב השחקנים הממוצעים באיאקס במהלך המאה השאירו חותם די דומה, זכו באותם תארים ואף יותר. מיכלס תואר במהלך השנים כשחקן שעובד קשה על המגרש, ועם קצת מזל וחברים נכונים הוא היה שותף לשתי אליפויות. אבל אחרי שירד מהמגרש, התגלתה לעולם הגאונות שלו כמאמן.

קריירת האימון המבטיחה

בשנת 1965 מיכלס חזר למועדון אותו נשם כל חייו, הפעם בתור המאמן, אך קיבל את איאקס במצב לא טוב. היא הייתה על סף ירידה לליגה השנייה והתחזיות היו כי תיכשל במסע ההישרדות, בעיקר בגלל חוסר הניסיון של מיכלס. באותה תקופה, בסגל הקבוצה היו כמה מהשחקנים המוכשרים שידע הכדורגל ההולנדי, תור הזהב של איאקס, ושניים מהם היו יוהאן קרויף ויוהאן ניסקנס. מיכלס העלה אותם על דרך המלך.

במהלך שש השנים שלו כמאמן הקבוצה, איאקס שינתה את שיטת המשחק שלה ב-180 מעלות, זכתה באליפות הולנד 4 פעמים, הוסיפה 3 גביעים והצליחה גם בזירה האירופית. בשנת 1969, בפעם הראשונה בתולדות המועדון, איאקס הגיעה לגמר גביע אירופה לאלופות, אך הובסה 4:1 מול מילאן הגדולה וחזרה הביתה עם המחמאות. מיכלס לא ויתר, והציב לקבוצה מטרה - לחזור אל הגמר, והפעם לעשות צעד אחד קדימה. שנתיים לאחר מכן איאקס הפכה לקבוצה הטובה באירופה, כאשר זכתה במשך 3 שנים רצופות בגביע האלופות. רק ריאל מדריד הגדולה של די סטפאנו ופושקאש עשתה זאת לפניה.

לאחר ההצלחה עם איאקס, מיכלס בחר לעזוב ולהותיר מאחור מורשת ענקית. ב-1971 הוא לברצלונה, הביא עמו את קרויף ובכך יצר את ההיסטוריה המודרנית של ברצלונה הגדולה. מיכלס המשיך להצליח, זכה עם ברצלונה באליפות לאחר 3 שנים כמאמן, ואז הגיעה ההצעה שכל מאמן הולנדי חולם עליה -הנבחרת. על מיכלס הוטלה המשימה לקחת את הולנד ולעשות בה מה שעשה באיאקס - להפוך אותה לאימפריית כדורגל. במונדיאל 1974 שנערך במערב-גרמניה, מיכלס הציג לעולם את השיטה שנהג לשחק בה באיאקס, אותה שיטה שהביאה למועדון הצלחה באירופה, ה"טוטאל פוטבול".

אז השאלה המתבקשת היא: מה הסוד של מיכלס? כיצד הוא הצליח לקחת קבוצה שבאותה תקופה הייתה שבר כלי, ואחרי תהליך של שש שנים הפך אותה לטובה באירופה? הרי שני שחקנים בלבד לא יכולים לסחוב איתם את כל הקבוצה, וכאן נכנסה שיטת המשחק עם השם הכי נוצץ שיש. מיכלס סיפר כי את השיטה לקח בכלל מעולם הכדורסל: "כל שחקן משתתף שם הן בהגנה והן בהתקפה, וחשבתי שזה יכול להתאים גם לכדורגל". ובכן, לא רק לכדורסל היה חלק בכך, אלא גם למאמנו באיאקס בצעירותו, ג'ק ריינולדס, האנגלי שהפך את איאקס לאימפריה ההולנדית שקיבל מיכלס.

השיטה אומרת כך - כל שחקן, פרט לשוער, עושה במהלך המשחק כל תפקיד של שחקן אחר. כלומר, כאשר שחקן זז מהמיקום שלו במגרש הוא מוחלף ע"י שחקן אחר במשבצת שלו. איאקס יוצאת למתפרצת והקשר האחורי עולה קדימה, משמע אחד הבלמים מחליף אותו בקישור האחורי, וככה בכל עמדה. שיטה כזו דורשת לא רק את הבנת המשחק של המאמן, אלא שכל שחקן צריך לקרוא את המתרחש על דשא כאילו הוא המאמן. לא רק שהשיטה הזאת דרושת כושר גופני גבוה במיוחד, אלא גם ריכוז גבוה לאורך המשחק וחוכמה ייחודית. השיטה הזאת כל כך בילבלה את הקבוצות היריבות, עד כדי כך שבתדריכים לפני המשחק, הצוות המקצועי של היריבה התקשה לזהות ולקבוע את התפקיד של כל שחקן מאיאקס.

אכזבות והצלחות בנבחרת

השיטה של מיכלס הייתה קלה ליישום בנבחרת הולנד, שהייתה מורכבת באותה תקופה בעיקר משחקני איאקס, בכיכובו של קרויף, התלמיד החרוץ ביותר של מיכלס. למרות יישום השיטה לאורך זמן באיאקס, החשיפה הגדולה הגיעה בגביע העולמי, כאשר נבחרת האורנג' סחפה את הצופים בטורניר בזכות הסגנון הייחודי, השוטף וההתקפי במיוחד.

הולנד הגיעה לגמר הטורניר לאחר שבדרך סיימה במקום הראשון בבית, ניצחה בקלות את ארגנטינה ואת האלופה המכהנת ברזיל, והגיעה לשלב האחרון ללא הפסד, עם 14 שערי זכות ושער חובה אחד בשישה משחקים. בגמר חיכתה להם המארחת, מערב גרמניה הגדולה של גרד מולר ובקנבאואר, ושם זה נגמר ב-1:2 לגרמנים ואכזבה אדירה לנבחרת האורנג'.

בתום הטורניר מיכלס החליט לעזוב את הנבחרת וחזר לאמן קבוצות, אך ללא הצלחה כבירה כמו בעבר. עשר שנים לאחר מכן הוא חזר. מיכלס לקח את הולנד לקראת יורו 1988, והמטרה הייתה ברורה לכולם, אך הפתיחה הייתה בניגוד לציפיות כאשר הולנד הפסידה במשחק הראשון 1:0 לברית המועצות. אך משם הולנד התעלתה על עצמה. נבחרת האורנג' העפילה לחצי הגמר עם ניצחונות על אנגליה ואירלנד, בכיכובו של מלך שערים של הטורניר, מרקו ואן באסטן.

בחצי הגמר חיכתה לה היריבה הכי שנואה בהולנד, מערב גרמניה. אותה נבחרת שניצחה וריסקה את החלומות של העם ההולנדי לרסיסים במונדיאל 74' ושוב אירחה את ההולנדים בטורניר גדול. הנקמה הייתה מתוקה. ההתמודדות הייתה צמודה, אך בדקה ה-89 ואן באסטן קבע 1:2 גדול להולנד שהעפילה לגמר, שם חיכתה לה ברית המועצות שניצחה אותה בשלב הבתים.

מרקו ואן באסטן (צילום: גטי אימג'ס)

בגמר, הולנד הייתה עדיפה לכל אורך שלבי המשחק וניצחה 0:2 בזכות רוד חוליט ושער הוולה המפורסם של ואן באסטן. זו הייתה הזכייה הראשונה של הולנד בטורניר גדול. לאחר הזכייה מיכלס אמר כי "ניצחנו בטורניר, אבל כולנו יודעים שחצי הגמר היה הגמר האמיתי", והמחיש לכולם את השנאה הספורטיבית בין שתי הנבחרות.

החותם שהותיר

באמצעות חוכמה, יצירתיות והשקעה רבה, ריינוס מיכלס הצליח בענף בו כל כך קשה להמציא את הדבר הבא. בשנת 1999 מיכלס קיבל את התואר "מאמן המאה ה-20" ע"י פיפ"א, דבר שממחיש יותר מכל עד כמה התרומה שלו הייתה גדולה לענף.

בזכות פיקודו הנפלא בעמדת המאמן על כר הדשא, מיכלס קיבל את הכינוי "הגנרל", ואף אמר כי "כדורגל מקצועי לפעמים הוא כמו מלחמה. מי שמתנהג יותר מדי כמו שנהוג, מפסיד". כשהלך לעולמו,  הותיר אחריו תורת כדורגל שלמה שגם כיום ניתן לראות אותה משוחקת בכדורגל העולמי. על שמו של מיכלס מוענק פרס מאמן השנה בליגה ההולנדית, לציון שיטת המשחק שפיתח בהולנד וגרם להצלחת הנבחרת והכדורגל ההולנדי.