בית"ר לא צריכה להסתפק במקום השלישי
הגיע הזמן לחזור לקדמת הבמה ולהסתער על התארים, מה שדורש לפתוח את הכיס
בעידן הכדורגל המודרני תארים נלקחים בזכות הכסף הגדול שמושקע במועדונים, דוגמת מנצ'סטר סיטי ופ.ס.ז'. אצלנו עדיין לא מדברים בלירות שטרלינג, אבל גם בישראל השיטה מוכיחה את עצמה: ארקדי גאידמק, שנכנס לתודעה הישראלית באוגוסט 2005 לאחר שהחליט לקנות את בית"ר ירושלים ושפך מיליוני דולרים על שחקנים וצוות ניהולי.לאחר שנה אחת של איפוס כוונות בית"ר באה על שכרה וזכתה באליפות, שנה לאחר מכן המזומנים נשאו פרי יותר מתוק ובית"ר זכתה בדאבל לראשונה בתולדותיה.
הסיפור היום שונה לגמרי. ארקדי עסוק בהתרוצצות מסביב לעולם, ובית"ר עסוקה לסיים במקומות 4-3 ולהרגיש כאילו ההשתתפות באירופה מתוקה כמו אליפות בסוף השנה. בינתיים, במכבי תל אביב והפועל באר שבע עלו על מכרה הזהב (או יותר נכון כרו אותו) ובכך יצרו שליטה מוחלטת של שתי הקבוצות בכדורגל הישראלי.
בית"ר ירושלים זה מועדון גדול, לא אחד כזה שצריך להסתפק במקום השלישי. הגיע הזמן לחזור לקדמת הבמה ולהסתער על התארים, מה שדורש לפתוח את הכיס ולהביא שחקנים ישראלים בכירים ולהשאיר את הכוכבים בבית הירושלמי במקום לשלוח אותם לחוף הים התל אביבי או לבירת הנגב.
השקעה בסופו של דבר תביא גם לרווח: מכירת שחקנים לאירופה, מוקדמות ליגת האלופות, ואולי גם הקהל יחזור לאצטדיון וימלא אותו בכל שבת. בסופו של דבר, הקהל הירושלמי רעב וצריך להחזיר לו את הצלחת, נכון, היא קצת יקרה, אבל אין דבר יותר מתוק מלאכול בצלחת אליפות.
לפנייה לכתב/ת 
