שתף קטע נבחר

עיבוד מחשב: מיכל וולבה

שופטים את השופטים / "מר עולם"

עצירת שטף המשחק, אי הבנת תקנות השימוש בשופטי הווידאו, והכישלון בטסט הראשון בגביע הקונפדרציות. האם פיפ"א והעומד בראשה ג'אני אינפנטינו צריכים לשקול מחדש את את השימוש במצלמות הטלויזיה במונדיאל 2018?

 

בחודש מרץ האחרון ערכה פיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית, פרזנטציה מפוארת באצטדיון וומבלי, שבה הציגה לראווה את מערכת הסיוע בווידאו לשופט, זו שקיבלה את ראשי התיבות video assistant referee - VAR.

 

שופט העבר האנגלי דייויד אלרי, שמשמש כיום כמנהל הטכני של ועדת החוקה של פיפ"א, היה זה שניהל את ההצגה. "המשמעות של המערכת לכדורגל תהיה", הוא אמר ואף נתן לכך סוג של כותרת: "מינימום התערבות, מקסימום תועלת". המטרה המוצהרת הייתה השגת דיוק של 100 אחוזים בהחלטות, שלא יפגעו משמעותית בשטף המשחק.

 

אלרי הוסיף שהשימוש בווידאו ישפר את המשחק, ימנע טעויות, ושיש סיכוי גדול שהמערכת תהיה בשימוש מלא כבר במונדיאל 2018 ברוסיה. בהדגמות הכל נראה נפלא. העיתונאים שהגיעו לאירוע יצאו ממנו אופטימיים, וזה גם מה שרובם כתבו בדיווחים שלהם. אנשי פיפ"א הוסיפו שהכנסת השימוש בטכנולוגיה סייעה מאוד לענפי הקריקט והראגבי בשנים האחרונות, וזה מה שיקרה גם בכדורגל. כריס פוי, עוד שופט עבר של הפרמייר-ליג, אמר: "זה השינוי הגדול ביותר בכדורגל, ולכן הוא חייב להתבצע באופן מושלם".

 

בניגוד לשאר הענפים, בכדורגל שומרים על "סודיות" (צילום: AP) (צילום: AP)
בניגוד לשאר הענפים, בכדורגל שומרים על "סודיות"(צילום: AP)

 

טסט ראשון, גביע הקונפדרציות

המבחן הגדול הראשון של המערכת היה בגביע הקונפדרציות שהסתיים ביום ראשון השבוע. פחות מ-24 שעות לפני משחק הגמר בין גרמניה וצ'ילה, נערך כמה אלפי קילומטרים דרומה משם המפגש השני מבין שלושה בין ניו זילנד, אלופת העולם בראגבי, ו"האריות" – הנבחרת המעורבת של בריטניה ואירלנד. במהלך המשחק תיקל סוני ביל וויליאמס, כוכב ה"אול בלאקס", את אנטוני ווטסון בעוצמה. הכניסה של וויליאמס עם הכתף לתוך פניו של ווטסון נראתה ברגע הראשון קשה, אבל לא כזו שחורגת מהמותר. ראגבי הוא ספורט אלים, אבל יש בו גם חוקים.

 

השופט עצר את המשחק והמתין לחוות הדעת של שופט הטלוויזיה. כשזה ראה את העבירה פעם נוספת, בהילוך איטי ומכמה זוויות שונות, לא היה לו ספק: זו עבירה שמחייבת כרטיס אדום. כדי לחדד את גודל ההחלטה, מדובר בעונש נדיר בראגבי - הכרטיס האדום האחרון שספג שחקן של ניו זילנד נרשם לפני 50 שנה! העונש אכן היה קשה, אבל כולם קיבלו אותו בהבנה. גם אוהדי ניו זילנד, שצפו בהילוכים החוזרים על מסכי הענק באצטדיון בוולינגטון, הבינו שהייתה זו עבירה חריגה מאוד. זו הוכחה נוספת לכך ששיפוט הווידאו בראגבי מסייע מאוד לספורט.

 

כמה שעות לאחר מכן עלו על הדשא באצטדיון בסנט פטרבורג נבחרות גרמניה וצ'ילה. בדקה ה-61 גונסלו חארה, הקשר הצ'ילאני הידוע לשמצה, הלם במרפקו בפרצופו של טימו ורנר הגרמני. השופט הסרבי מילורד מאזיץ' לא הבחין בעבירה מהמקום שבו עמד, ולכן סימן בידיו את הסימון המוסכם שזה הזמן להיעזר ב-VAR.

 

מאז'יץ'. התקשה לקבל החלטה בגמר (צילום: EPA) (צילום: EPA)
מאז'יץ'. התקשה לקבל החלטה בגמר(צילום: EPA)

 

המשחק נעצר למשך למעלה משלוש דקות. בינתיים, צופי הטלוויזיה בכל העולם ראו שוב ושוב את המרפק המכוער של חארה – מה שהצופים באצטדיון לא יכולים היו לראות. לאף אחד לא היה ספק מה העונש שמגיע לצ'יליאני: כרטיס אדום. אולם לתדהמת כולם, מאזיץ' שלף רק כרטיס צהוב. זה היה רגע מביך, במיוחד עבור אנשי פיפ"א. רק יום קודם לכן טען ג'אני אינפנטינו, נשיא ההתאחדות הבינלאומית, שהניסוי ה-VAR בגביע הקונפדרציות עבר ב"הצלחה גדולה". אולם גם לו ברור שהאירוע הנקודתי הזה יכול להרוס את כל העבודה שנעשתה עד לאותו רגע. זו הייתה דוגמה מושלמת עד כמה המערכת עובדת כרגע בדיוק להיפך ממה שתיאר אלרי. ה-VAR גרם לטעות שיפוט קריטית ופגע דרמטית בשטף המשחק. או במילים אחרות: "מקסימום התערבות – מינימום תועלת".

 

מעבר לכך, ה-VAR לא אמור כלל להתעסק בכרטיסים צהובים. מאזיץ' היה צריך לעשות אחד מהשניים: לשלוף כרטיס אדום, או לא לעשות דבר. במקרה הזה הבעיה לא הייתה טמונה בשופטי הווידאו, שטיפלו באירוע כפי שנדרש מהם, אלא בשופט, שלא הבין את תפקידו ופגע אנושות בכל הרעיון.

 

האירוע המסעיר במשחק הגמר לא היה היחיד במהלך גביע הקונפדרציות, שבו התברר כי המערכת החדשה יוצרת יותר מדי בלבול ואי הבנה. במשחק בין גרמניה וקמרון הניף ארנסט מאבוקה את רגלו לעבר אמרה צ'אן ופגע בו קלות. השופט הקולומביאני ווילמר רולדן שלף כרטיס צהוב, אבל לעברו של שחקן קמרוני אחר, סבסטיאן סיאני, זה כבר היה בצבע אחר.

 

מאבוקה. לא מבין מה השופט רוצה ממנו (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
מאבוקה. לא מבין מה השופט רוצה ממנו(צילום: רויטרס)

 

שופטי ה-VAR הבהירו לרולדן שלטענתם זה צריך להיות כרטיס אדום, והוא אכן שלף את האדום לסיאני ההמום. רק שלאחר עדכון נוסף של שופטי הווידאו רולדן הניף את האדום לעברו של מאבוקה, המגן שנמצא בדרך למכבי חיפה, שלמען האמת לא הגיע לו יותר מצהוב. כל האירוע הביזארי הזה נמשך דקות ארוכות, כשאף אחד בעצם לא הבין מה מתרחש. הוגו ברוס, מאמנה הבלגי של אלופת אפריקה, אמר בסיום: "אל תשאלו אותי מה קרה שם. לא הבנתי כשזה קרה ואני לא מבין גם עכשיו. הבעיה שהשופט לא נתן שום הסבר למעשיו, גם לא לשחקנים".

 

גם במשחק חצי הגמר בין צ'ילה ופורטוגל היה אירוע מעורר מחלוקת. זה קרה קרוב לסיום ההארכה, כשז'וזה פונטה הפורטוגלי הכשיל בבירור את פרנסיסקו סילבה בתוך הרחבה. זה נראה כמו פנדל של 100 אחוז, ולכאורה אירוע שמחייב את התייחסות שופטי ה-VAR. הבעיה הייתה שהשופט האיראני עלי רזה פגהאני סימן להמשיך לשחק. זה היה מביך ולא הגיוני, ורק בגלל שצ'ילה ניצחה בסוף את פורטוגל בדו-קרב פנדלים, האירוע נותר בגדר אנקדוטה בלבד.

 

מכה לשטף המשחק

כשפיפ"א החליטה להכניס את שיפוט הווידאו לפעולה, בשלב הראשון כניסוי בגביע העולם עד גיל 19 ובגביע הקונפדרציות, היא הדגישה שהמערכת תופעל רק בקשר לארבעה נושאים שיכולים לעורר מחלוקת.

 

שערים: עבירות שבוצעו בדרך להבקעת שער, כמו נבדלים, נגיעות יד וכדומה.

פנדלים: בדיקה חוזרת של החלטת השופט ושינויה אם טעה, או הענקת כדור עונשין מ-11 מטרים כשהשופט לא הבחין בעבירה שמחייבת שריקה.

כרטיסים אדומים: כל אירוע ייבחן כדי לסייע לשופט להגיע להחלטה הנכונה.

טעות בזיהוי: תיקון החלטות שגויות של השופט שהעניש בצהוב או באדום את השחקן הלא נכון.

צריך לומר, היו גם מקרים שבהם שופטי הווידאו סייעו לשופט להגיע להחלטה נכונה, כמו פסילת שערים שהובקעו מעמדת נבדל.

 

השופט בגמר. על פי חוקי פיפ"א, לא היה צריך לשלוף צהוב (צילום: getty images) (צילום: getty images)
השופט בגמר. על פי חוקי פיפ"א, לא היה צריך לשלוף צהוב(צילום: getty images)

העובדה שהיו יותר מדי מקרים שבהם המערכת גרמה לטעויות ובלבול, והדקות הארוכות שבהן המשחק נעצר, הביאו לא מעט אנשים להגיע למסקנה שאולי כל הרעיון היה מיותר לגמרי. לי דיקסון, כוכב העבר של ארסנל ונבחרת אנגליה, אמר: "אם משווים את השימוש בווידאו בכדורגל לעומת ענפי ספורט אחרים, אצלנו זו בדיחה".

 

צריך לזכור שאחד האלמנטים שמייחדים את הכדורגל, בניגוד לרוב ענפי הספורט האחרים, שיש בו מעט עצירות. אם בראגבי האוהדים מקבלים כחלק מהמשחק עצירות של כמה דקות, בכדורגל זה פשוט לא נתפס שהמשחק ייעצר לארבע דקות כדי לברר סוגיה שיפוטית. זה בניגוד לרוח המשחק. כבר היו מקרים שקבוצה הבקיעה שער ואוהדיה החלו לחגוג, אבל אז הפסיקו כי השופט ביקש לוודא את חוקיות השער באמצעות מסכי הטלוויזיה. אחרי שלוש דקות השער אושר, אבל עד אז המומנטום התאייד ואף אחד כבר לא באמת חגג.

 

אם בראגבי או בקריקט הקהל באצטדיון צופה באירועים השנויים במחלוקת על גבי מסכים, בכדורגל משום מה יש עדיין רצון לשמור על הדיונים הפנימיים של השופטים "סודיים". אולי כדי לשמור על כבודו של השופט הראשי. מה שבטוח, זה גורם ליותר בלבול ואי הבנות. ואולי האלמנט המשמעותי ביותר: חלק גדול מהמקרים השנויים במחלוקת הם בסופו של דבר סובייקטיביים, כאלו שאין בהם שחור או לבן. זה לא כמו בטכנולוגיית קו השער שקובעת: הכדור עבר את הקו במלוא היקפו, או לא עבר. היה שער, או לא היה שער.

 

כולם יודעים שיש הבדלים בסגנון השיפוט בין מדינה למדינה. כך, למשל, שופט בפרמייר-ליג יאפשר תיקול חזק ולא ישרוק לעבירה, בעוד ששופט ספרדי ישלוף על אותו תיקול כרטיס צהוב. יש עבירות שחלק מהשופטים ישלפו עליהן כרטיס צהוב ואחרים יהיו משוכנעים שזה מחייב אדום. במקרים הללו, הגבוליים, ה-VAR לא יכול להועיל. בסופו של דבר ההחלטה היא עדיין של השופט הראשי. דני היגנבוטום, מגן סטוק סיטי לשעבר, אמר: "ה-VAR יעבוד רק עם החלטות שקשורות לעובדות, לא על עניינים שקשורים לשיקול דעת".

 

הרבה אנשים שואלים את עצמם 'למה בכלל צריך את המהפכה הזו?', הרי אין דרך לקבל החלטות שיהיו מקובלות על כולם, ובניסיון להגיע לאותן החלטות, שימשיכו להתווכח עליהן, גם הורסים את שטף המשחק. במהלך גביע הקונפדרציות נוצרה בעיה נוספת. החליט מי שהחליט להציב את שופטי הווידאו ליד קו האמצע, בין ספסלי שתי הנבחרות. זה הביא לכך שבכל פעם שהשופט לא היה שורק על פי רצונם, המאמנים היו נזעקים בצעקות ונפנופי ידיים לעבר אנשי ה-VAR. בפיפ"א כבר הבינו שכמו בענפי הספורט האחרים, שופטי הווידאו חייבים לשבת בתא מבודד, שלא תהיה כל דרך להשפיע עליהם, ומבלי שאוהדים יוכלו לאיים או לפגוע בהם.

 

בפיפ"א לא מוותרים כל כך מהר על הרעיון, ומאמינים שזה עניין של זמן עד שהשופטים יפנימו את השינויים, יתאימו את עצמם אליהם, וילמדו לשתף פעולה בדרך הנכונה עם שופטי הווידאו. פיירלואיג'י קולינה, שופט העבר האיטלקי המפורסם, שמשמש כיום כיו"ר איגוד השופטים של פיפ"א, אמר: "ברור לנו שיש הרבה מה לשפר, אבל צריך לזכור שכל המטרה היא למנוע טעויות חמורות. לא לחרוץ דין לגבי כל אירוע, בטח שלא על דברים שפתוחים לפרשנות. אנחנו רוצים למנוע טעויות קשות, כאלו שייזכרו לשנים, כאלו שיחרצו גורל של משחק גמר או אליפות".

 

מרטין אטקינסון מתווכח עם אוטמנדי. בכל מדינה סגנון השיפוט שונה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
מרטין אטקינסון מתווכח עם אוטמנדי. בכל מדינה סגנון השיפוט שונה(צילום: רויטרס)

 

השופט הסקוטי ווילי קאלום, ששימש כשופט וידאו בגביע העולם עד גיל 20 בדרום קוריאה, סיפר: "זה לא דבר פשוט לשנות החלטה של שופט ראשי, ולכן יש הרבה לחץ על שופטי הווידאו. לדעתי זה חשוב מאוד ששופטי הווידאו ישוחחו עם השופט הראשי לפני המשחק ויהיו מתואמים".

 

"אני חושב שההחלטות יהיו מהירות יותר בעתיד, כשכולנו נצבור ניסיון", הוסיף קאלום,

"אבל הכי חשוב זה לתקן טעויות, גם אם זה לוקח עוד כמה שניות כדי לבחון זווית נוספת. צריך לזכור שלצד שופטי הווידאו יושבים גם טכנאי הווידאו, שגם הם יעשו את עבודתם מהר יותר כשיצברו עוד ניסיון ויבינו מה בדיוק אנחנו רוצים שיראו לנו. זה ייקח זמן. בהרבה מדינות מתרגלים את שופטי הווידאו 'על יבש' במשך שנה".

 

שתי ליגות בכירות שבהן שיפוט הווידאו ייכנס לפעולה כבר בעונה הקרובה הן האיטלקית והגרמנית, שבהן השופטים תרגלו את העבודה עם ה-VAR לאורך כל העונה שעברה. בארה"ב כבר נקבע כי החל מה-7 באוגוסט יהיו שופטי וידאו במשחקי ה-MLS, ולא להאמין, זה יקרה בקרוב גם בליגה המצרית. ומה לגבי המונדיאל ברוסיה? פיפ"א תחליט רק בינואר או בפברואר. אינפנטינו כמובן בעד, כדי שהמהפכה הטכנולוגית תירשם על שמו. אולם על פי מה שראינו בשבועות האחרונים, אולי עדיף לו להתחרט, כדי שהוא לא ייזכר כאחראי על הפיאסקו השיפוטי הגדול ביותר בהיסטוריה של הכדורגל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מתוך טוויטר
שופטי טלוויזיה
צילום: מתוך טוויטר
מומלצים