טביב צריך למכור את בית"ר

חלק רואים את סיום העונה של בית"ר ירושלים ככישלון, אבל אפשר לראות את העונה כהצלחה: עם סגל שחקנים בינוני מינוס היא הצליחה להגיע לקרב על האליפות ולגמר הגביע. כל שחקן שמגיע לבית"ר מקבל את הקהל לטוב ולרע, ואין ספק שעבור שחקן זאת הבמה היותר טובה בכדורגל הישראלי.

אבל לקהל של בית"ר יש יותר חסרונות מאשר יתרונות. במשחק אחד הוא יכול לגמור לשחקן את הביטחון, הוא מתהפך על שחקן מכל ידיעה שולית או אמירה. אפשר לחשוב מה היה קורה אם אריאל הרוש היה משחק השנה בבית"ר. אבל מעל הקהל יש את הבעלים אלי טביב, שאפשר להבין את התנהלותו הכלכלית -הוא רוצה לשמור על תקציב שפוי. אבל ההתנהלות שלו מול שחקנים ומאמנים הופכת אותו לאחד שאסור לו להיות בעל קבוצה בכדורגל הישראלי. אין ספק שכמו שגמר בכפ"ס ובהפועל ת"א כך זה ייגמר בירושלים.

אלי טביב(צילום: מוטי קמחי)

רק לראות אותו יושב במשחק נגד ב"ש כאילו הוא סופר את הצופים בטדי, משחרר שחקנים שיכלו לעשות עונה חלומית לבית"ר בגלל סכומים זניחים, משחרר את דראפיץ' וברדה בגלל משכורת זניחה ומציג את זה כאילו ניסו לסחוט אותו. לא פלא שאוהדי הפועל היו מוכנים לשחק בלאומית, אבל בלי טביב. עד היום הם לא מצטערים.

אני מציע לטביב לחפש רוכש לקבוצה לפני שבית"ר תדשדש בליגה, כי עם הקהל של בית"ר יהיה קשה יותר מאשר עם הקהל של הפועל. בית"ר חזקה חשובה לליגה, אבל גם צריך גם בעלים כמו יואב כץ, אלונה ושחר שמעורבים עד הכניסה לדשא. כל מאמן או שחקן שמגיע בעונה הבאה לחתום בבית"ר: אולי עדיף לוותר על החוויה של טדי ולשחק בבני יהודה או קריית שמונה. לא ניאה שבבית"ר מרוויחים יותר, והשקט והביטחון גם שווים כסף. לסיכום, כמו שאמר אוהד בית"ר, עדיף למות על הרגליים מאשר לחיות על הברכיים.