יריקה בפרצוף של הכדורסלניות / טור

כדורסל נשים זה לא כל כך מעניין. לפחות לא מספיק בשביל לקבל כותרות. ככה זה כשאין תקציבים ויח"צ שגורמים לנו לחשוב שעדיף לראות חבורה של גברים משחקים כדורגל גרוע, מאשר נשים משחקות אחלה כדורסל.

אבל בימים האחרונים הן דווקא נמצאות בכותרות. אמנם לא מהסיבות הנכונות, אבל הן שם. חבורה של "אוהדים", שלכאורה משתייכים לבני יהודה, קראו קריאות גזעניות לעברה של אלכס הארדן, השחקנית האפרו־אמריקאית של רמת חן. לזכותם של השופטים באולם ייאמר, שבשלב מסוים, הם החליטו לעצור את המשחק (מה שאמור היה לקרות כל כך הרבה פעמים במשחקי ליגת העל בכדורגל, אבל משום מה עבר לכולם ליד האוזן וליד הצד הזה במוח שאמור לקבל החלטות הגיונית).

השחקניות מרגישות שלאף אחד לא איכפת מהן(צילום: עודד קרני, באדיבות מנהלת הנשים)

אבל מה שיותר מטריד הוא מה שקרה אחרי שהמשחק הופסק, כשאחד האוהדים פרץ לפרקט. הוא התחיל לצעוק ולהשתולל, זרק כיסאות ובעט בכדור, ואף אחד לא עשה כלום. לא השופטים ובטח לא מאבטחים או סדרנים - כי לא היו כאלה במגרש. כולם עמדו מנגד וצפו במה שנראה כמופע אימים של איש אחד. אבל האמת היא שזה מופע אימים של מערכת שלמה. זלזול ממדרגה ראשונה ואפילו מחדל. יריקה בפרצוף של ספורטאיות, שגם ככה מרגישות שלאף אחד לא אכפת מהן. זוכרים שרק לפני כמה שנים פרץ איזה פואד אחד לכר הדשא בבלומפילד והעז להתקרב להוד מעלתו? לא עברו כמה רגעים והסתערו עליו המאבטחים, הוא חטף שיימינג תקשורתי ושילם על המעשה האומלל שלו כשישב מאחורי סורג ובריח. אבל כדורסל נשים? זה כנראה לא מספיק מעניין.